שנצטווינו להתערב בין החכמים ולהתחבר איתם, ולהתמיד לשבת עמהם, ולהשתתף עמהם בכל דרך מדרכי ההשתתפות
תורה שבכתב אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק
כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ
"ילקוט שמעוני: "אם במשה האמינו, קל וחומר בה', ומה תלמוד לומר ובמשה? – ללמדך, שכל המאמין ברועה ישראל, כאילו מאמין במי שאמר והיה העולם"."
תשובה: אין לנו כללים מוחלטים לדרך של בחירת רב. נראה שבחירת הרב צריכה להיות קשורה לכך שהאדם רואה בו את התורה שהיא הכי מאירה לו את החיים לעבודת ה', לקִרבת ה', ולכל המידות הנעלות.
זה כלול בדברי חז"ל (מועד קטן יז ע"א): "אם דומה הרב למלאך ה' – יבקשו תורה מפיו, ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיו". הכוונה היא, שצריך לבחור רב שרואים בו דמות של איש אשכולות, איש אמת, מלא חיות ושמחה. באופן זה, התורה שמקבלים ממנו עשויה לגאול ולרומם את כל המציאות הרוחנית של התלמיד.
מצווה להידבק בתלמידי חכמים ולהתחבר אליהם, והדבר נלמד מחובת הדבקות בקב"ה – "ולדבקה בו" (דברים יא, כב). הדבקות בתלמידי החכמים נועדה כדי ללמוד ממעשיהם, והיא מתקיימת באמצעות כל דבר שיוצר קשר עם תלמידי החכמים – שהייה במחיצתם, עשיית עסקים עמם, היקשרות בקשרי משפחה וכו'.
שירות לקוחות והצטרפות
