מצוה 12 – לדבוק בחכמים

"

שנצטווינו להתערב בין החכמים ולהתחבר איתם, ולהתמיד לשבת עמהם, ולהשתתף עמהם בכל דרך מדרכי ההשתתפות

(ספר המצוות – עשה ו)

55תורה שבכתב 

אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק

(דברים י, כ)

כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ

(דברים יא, כב)

תורה שבעל פה 

"ילקוט שמעוני: "אם במשה האמינו, קל וחומר בה', ומה תלמוד לומר ובמשה? – ללמדך, שכל המאמין ברועה ישראל, כאילו מאמין במי שאמר והיה העולם"."

משנה תורה להרמב"ם 

  1. דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רֵעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך, כדי שלא ילמד ממעשיהם. 
  2. מצות עשה להידבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם, כעניין שנאמר: "וּבוֹ תִדְבָּק". וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה?! – אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו: 'הידבק בחכמים ותלמידיהם'. 
  3. לפיכך צריך אדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים, ולעשות פרקמטיא ומסחר לתלמיד חכם, ולהתחבר להם בכל מיני חיבור, שנאמר: "וּלְדָבְקָה בוֹ". וכן ציוו חכמים ואמרו: "והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם".
(הל' דעות, פרק ו')

שו"ת הרחבה

שאלה: מה הם הקריטריונים לבחירת רב? הסוגיה הזו מאד קשה ומעורפלת בשבילי, לפי מה בוחרים?

תשובה: אין לנו כללים מוחלטים לדרך של בחירת רב. נראה שבחירת הרב צריכה להיות קשורה לכך שהאדם רואה בו את התורה שהיא הכי מאירה לו את החיים לעבודת ה', לקִרבת ה', ולכל המידות הנעלות. 

זה כלול בדברי חז"ל (מועד קטן יז ע"א): "אם דומה הרב למלאך ה' – יבקשו תורה מפיו, ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיו". הכוונה היא, שצריך לבחור רב שרואים בו דמות של איש אשכולות, איש אמת, מלא חיות ושמחה. באופן זה, התורה שמקבלים ממנו עשויה לגאול ולרומם את כל המציאות הרוחנית של התלמיד.

(הרב ש. יוסף וייצן, מתוך אתר 'ישיבה')

איך זה עובד? 

מצווה להידבק בתלמידי חכמים ולהתחבר אליהם, והדבר נלמד מחובת הדבקות בקב"ה – "ולדבקה בו" (דברים יא, כב). הדבקות בתלמידי החכמים נועדה כדי ללמוד ממעשיהם, והיא מתקיימת באמצעות כל דבר שיוצר קשר עם תלמידי החכמים – שהייה במחיצתם, עשיית עסקים עמם, היקשרות בקשרי משפחה וכו'.

קומיקס מצווה

רגע לנשמה 

בחירות חשובות בחיים

לחץ חברתי. מוכר לכולנו, אני רוצה להיות עם כולם, חלק מהחברה! וזה מובן והגיוני. אבל האם זה לא לוקח לי את הבחירה? האם זה גורר אותי לפעמים למקומות שאני לא כל כך רוצה?

אנחנו רוצים להיות חופשיים, עצמאיים ולא נגררים אחר תכתיבי החברה, ומנגד, יש בנו רצון להיות חלק מחברה. הרצון הזה  בריא כמו שכתבו בגמרא (כתובות טז) "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות'' אך השאלה לאיזו חברה אני מתחברת.

אף אחת לא רוצה להיות בודדה ולא חלק מהכלל. אז מהו הפתרון?

לעיתים הבחירה שלנו היא עוד הרבה לפני הצומת של המעשה, הבחירה מתחילה במי אני רוצה להיות ומתוך כך אבחר במי אני מקיפה את עצמי, באיזה חברות, עם מי אני מתייעצת כשקשה.

דרך האדם הוא להיות חלק מהסביבה וגם להיות מושפע ממנה. לכן, יש לאדם להתרחק מהשפעה שלילית ולהתחבר עם מי שרוצה לצעוד קדימה בדרך האמת. להתייעץ עם אנשי תורה ולשמש אותם, כדי ללמוד ממעשיהם הטובים.

שוליית הקוסם

 

// הרב יובל פרוינד

לפעמים אני מתגעגע למילה שכמעט נעלמה מהעולם – "שוליה". לא רק למילה אני מתגעגע. גם לפונקציה הזאת. מהו שוליה? זהו אדם שצמוד למקצוען ועוזר לו בכל דבר מגדול ועד קטן. מגיש לנגר את הברגים הנכונים, מערבב לטייח את החומר, חותך עורות לסנדלר. שוליה. להיות ימים שלמים, שבועות ארוכים, חודשים ואולי אפילו שנים בצלו של בעל המלאכה. לידו. מתחשק לכם? אני מניח שעדיין לא. מי רוצה להיות צללית של מישהו אחר? מי רוצה לעשות את העבודה השחורה?

לפתח את בינת הלב

גם אני לא בעניין. אבל לשוליה בעולם העתיק היה ייעוד אחר. הוא היה מתלמד. בעולם העתיק היה ברור שרק כך אפשר ללמוד באמת. הרי שום רעיון אינו באמת קיים. הוא רק ניסיון מופשט לתאר את הדברים, לנסח אותם. ולכן אדם יכול לקלוט הרבה דברים מבחוץ ועדיין לא לדעת אותם. לכן לאורך דורות מסורות רבות לא עברו רק בתיאורים ובמילים. מסורות עברו דרך החיים עצמם. חכמה העבירו דרך עשייה של אדם חכם. רק כך אפשר לקלוט ניואנסים. רק כך אפשר לתפוס את המומחיות עצמה. את האינטואיציה של המומחה. גם היום מי שיטוס למזרח וירצה ללמוד אומנות לחימה, נגינה בסיטאר או מדיטציה, בדרך המקורית, הוא יצטרך לשבת הרבה זמן ליד אנשים שעושים את זה. לנשום איתם. לתרגל איתם. לחיות בתוך האטמוספרה שלהם. רק כך הם יכולים להעביר את עצמם ולא להימכר בזול בתור 'שיטה'.

בעם ישראל חכמת החיים מתורגמת למצווה – להידבק בתלמידי-חכמים. לא מספיק ללמוד את התורה שלהם ואפילו לא מספיק להשתתף בשיעור שלהם. צריך לחיות איתם. לראות איך תלמיד חכם מגיב במצב לחץ, איך הוא מתפלל, איך הוא מדבר אל אשתו. ללכת איתו בדרך. להיתקל איתו במבוי סתום. לעקוב אחרי ההתלבטויות שלו, אחרי הניסיונות שלו, אפילו אחרי הרגעים השבריריים שאחרי הטעות. רק כך מקבלים את התורה שלו. רק כך מתפתחת בינת הלב שקולטת לא את ה'אינפורמציה' אלא את ה'אנרגיה'. מובן שהתורה עצמה, הפסקים והרעיונות, הדרושים וההלכות - חשובים ויקרים, אבל בלי שנפגשים עם בעל השמועה, עם האישיות שממנה יצאו הדיבורים והעצות הללו, אפשר בקלות לאבד את ההקשר. כמו לקרוא תרגום בלי לראות את הסרט...  

סוד הדבקות

בעומק העניין הדבקות בתלמידי חכמים היא בבואה של הדבקות שלנו בקב"ה. גם כשאנחנו מחפשים את אלוקים אנחנו יכולים לחפש מבחוץ. למצוא את מה שציווה עלינו, למצוא את ההוכחות לקיומו. ולפספס אותו. דבקות בקב"ה היא תביעה עמוקה יותר. זהו הרצון להרגיש את 'רצונו'. לקלוט את חכמתו, לחוש את חסדו. לראות את רוח אלוקים שנושבת בטבע, באנשים, בחיים. להידבק ב'חי העולמים'.

בחירות חשובות בחיים

אני מרגיש שאני זקוק להכוונה בעינין מסויים. איך אדע לאיזה רב לגשת?

הדרכה זו כלולה בדברי חז"ל (מועד קטן דף יז ע"א): "אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". מי דומה למלאך ה׳? הכוונה היא שאם אתה רואה רב שהוא איש אשכולות, איש אמת, מלא חיוּת ושמחה - כדאי לך לשמוע תורה מפיו, היא עשויה לגאול ולרומם את כל המציאות הרוחנית שלך (הרב ש. יוסף וייצן, אתר 'ישיבה'). כמו שאמר רבי, (בבלי, עבודה זרה, יט, א): ״אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ. שנאמר: 'כי אם בתורת ה' חפצו' (תהילים א, ב). 

זהירות - שבירת סטיגמה!

חשבתם שאם מצאתם רב, אתם מחויבים לשמוע לו בכל הנושאים שמטרידים אתכם? לא, ״יכול אדם לעשות לו רב אחד לענייני אמונה, ורב אחר לענייני הלכה. ואף להחליט להישמע לרב אחד בנושא כשרות, ולרב אחר בנושא שבת או טהרת המשפחה, וכדומה״

(הרב דוב ליאור, מצווה לחיים דבר חברון, ח"ג, סי' קי"ט).
בחירת רב

איך בוחרים רב? אין לזה כללים מוחלטים. נראה שבחירת הרב צריכה להיות קשורה לכך שהאדם רואה בו את התורה שהיא הכי מאירה לו את החיים לעבודת ה', לקִרבת ה', ולכל המידות הנעלות. 

הדרכה זו כלולה בדברי חז"ל (מועד קטן דף יז ע"א): "אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". הכוונה היא, שצריך לבחור רב שרואים בו דמות של איש אשכולות, איש אמת, מלא חיוּת ושמחה. באופן זה, התורה שמקבלים ממנו עשויה לגאול ולרומם את כל המציאות הרוחנית של התלמיד

(הרב ש. יוסף וייצן, אתר 'ישיבה').

ויכול אדם לעשות לו רב אחד לענייני אמונה ורב אחר לענייני הלכה, ואף להחליט להישמע לרב אחד בנושא כשרות ולרב אחר בנושא שבת או טהרת המשפחה וכדומה

(הרב דוב ליאור, שו"ת דבר חברון, ח"ג, סי' קי"ט)

סיפור 

שימוש תלמידי חכמים

בקשב רב האזינו התלמידים לשיעור היוצא מפי רבם הגדול, 'החתם סופר', בנושא שימוש תלמידי חכמים. במהלך השיעור הזכיר הרב את דברי הגמרא שמבארת את הפסוק "אשר יצק מים על ידי אליהו" בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים, בנוסף ללימוד מהם. לאחר שהזכיר את הגמרא, הרים החתם סופר את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זצ"ל, זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וסיפר להם את המעשה הבא: יום חורף כבד היה אותו היום בו נסע החתם סופר עם רבו לברית מילה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת, הרחק ממקום מגורם. הדרך התנהלה בעצלתיים עקב השלג הכבד שנערם לגבהים, עד שבשעות הצהרים עצר העגלון את הנסיעה כדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה. החת"ס הבחין כי רבו הצדיק לא טועם מאומה, והבין שזה בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים, ואילו להם לא היה מים כלל. החת"ס התחיל לדאוג לרבו שהיה זקן, ופחד שיחלש מכך שאינו אוכל. מה עשה? נטל כלי, מילא אותו בשלג וקרח, והתחיל לשפשפו כדי שימס ויהפכו למים, וכך המשיך במהלך כל הנסיעה. הקור היה גם ככה עצום, ובמיוחד, שידיו התעסקו כל העת בקרח הקפוא, עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לו. אך השמחה במחשבה שבזה יגרום נחת לרבו דחפה אותו להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם. סיים החתם סופר ואמר לתלמידיו: "דעו לכם, כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי, גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה".

דבקות בחכם

בנערותם למדו שני הגאונים, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל והרב חיים יעקב לוין זצ"ל, יחדיו בחברותא. התמדתם הייתה מן המפורסמות היות ולא ביטלו רגע מלימודם. יום אחד אמרו זה לזה כי בנוסף ללימודם בש"ס ופוסקים חייבים הם ללמוד גם מעט מוסר. החליטו לפנות למשגיח שהיה אביו של ר' חיים יעקב, הלא הוא הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל, על מנת שייעץ להם מה כדאי לעשות. ר' אריה ששמע את דבריהם הרהר מספר רגעים, ואז המליץ להם לגשת מידי פעם אל ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ולראות כיצד הוא לומד, וזה יהיה להם לימוד מוסר מספיק. וכך עשו, מידי פעם היו מפסיקים את לימודם, רצים לביתו של הראי"ה, וכל אחד היה מציץ דרך חור המנעול על הרב למשך דקה אחת, ואז חזרו בריצה ללימודם. והגרש"ז אויערבך היה מספר כי דקה זו של הצצה ברב הייתה מספיקה להם למשך מספר שבועות, עד שהיו מרגישים כי הם זקוקים ללימוד מוסר נוסף והיו חוזרים על המעשה.

רב ותלמיד – למי שומעים?

מעשה בעשיר אחד שהיה נוסע בכל חג אל הצדיק רבי פנחס מקוריץ והיה תומך בו ביד רחבה. והנה, ככל שהוסיף העשיר להעניק ולתמוך בצדיק, כך הוסיפה ההצלחה להאיר לו פנים והוא הלך והתעשר עושר רב.

פעם אחת הגיע העשיר כדרכו אל רבי פנחס, אך לא מצאו בביתו. כאשר שאל את בני הבית היכן הצדיק, נאמר לו כי נסע הוא לכבוד החג אל רבו הגדול, רבי ישראל בעל שם טוב. אמר העשיר בלבו: אם הבעל שם טוב הוא רבו של רבי פנחס, שמע מינה שהוא גדול ממנו. מני אז החל העשיר לנסוע אל הבעל שם טוב ולפזר ממונו שם ביד נדיבה כהרגלו. והנה, מאותה שעה ואילך החל העשיר לרדת מנכסיו, וההצלחה הייתה ממנו והלאה. בכל אשר עסק – נכשל.

בצר לו פנה העשיר אל רבי פנחס ותינה בפניו את צערו: רבי, כשתמכתי בתלמיד – הצלחתי למעלה ראש, ואילו כאשר התחלתי לתמוך ברבך – סרה ממני ההצלחה. מה זה ועל מה זה?

דע לך – השיב רבי פנחס – כי כל עוד שאתה לא חיפשת מישהו טוב יותר ממני, גם בשמים לא חיפשו מישהו יותר טוב ממך ונתנו לך שפע ברכה. אולם בשעה שאמרת: אם אני נותן לתלמיד – מוטב אתן לרב, גם בשמים אמרו: במקום שניתן לתלמיד – ניתן היישר לרב...

מאמרי מגזין לנשמה

המצווה היומית
משנה תורה
מן המקורות
רגע לנשמה
סיפור
מגזין לנשמה

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן