שנצטווינו לכבד את החכמים, ולעמוד מפניהם כדי להדרם
תורה שבכתב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'
אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק.
חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ כשכר כניסה
וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.
פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס;
עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.
אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיְתָה, וְיָרַד עָלָיו שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם.
כְּשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן:
אַבְטַלְיוֹן אָחִי, בְּכָל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם מְעֻנָּן הוּא?
הֵצִיצוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה.
עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שְׁלֹש אַמּוֹת שֶׁלֶג.
פְּרָקוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה.
אָמְרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
תשובה: בשו"ת שער אפרים (ר' אפרים הכהן, מגדולי הפוסקים באשכנז) כתב שחייב אדם לקום בפני רבו הסומא, אע"פ שרבו אינו רואה שהוא קם לכבודו. וכן פסק בספר 'ערוך השולחן' (יו"ד, רמד, ז), וכתב ש"דבר פשוט הוא". והסכימו לכך גם גדולי הפוסקים הספרדים: החיד"א (ברכי יוסף), וה'בן איש חי' (שנה שניה, כי תצא, טו).
ובביאור הדברים כתב הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך, שישנו הבדל בין חיוב הקימה בפני שיבה ובין חיוב הקימה בפני תלמיד חכם. חיוב הקימה בפני שיבה הינו משום דרך ארץ, שראוי לכבד אדם זקן, וממילא חיוב זה קיים רק בשעה שהזקן ואיש השיבה רואה את האדם העומד בפניו. אולם הקימה בפני תלמיד חכם נובעת מן החובה לירא מתלמידי חכמים, שמוראם כמורא שמיים. ומאחר והקימה בפני החכמים נועדה להשריש יראת שמיים בקרב העומדים, על כן חייבים לקום בפניהם גם כשהם עצמם אינם רואים זאת.
חייב אדם לכבד את רבו ולירא ממנו. ואין כבוד גדול מכבוד הרב, ולא מורא גדול ממורא הרב, עד שאמרו חכמים: יהי מורא רבך כמורא שמים. וכן אמרו: כל החולק על רבו – כחולק על השכינה, וכל העושה מריבה עם רבו – כעושה מריבה עם השכינה, וכל המתרעם על רבו – כמתרעם על ה', וכל המהרהר אחר רבו – כאילו מהרהר אחר שכינה.
יש לעמוד לפני הרב כשנכנס לחדר.
מצות עשה לקום ולהדר כל תלמיד חכם, אף על פי שאינו רבו.
עוון גדול הוא לבזות את החכמים או לשונאם, ולא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים. וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא, והרי הוא בכלל: "כִּי דְבַר ה' בָּזָה"
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!
*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת
* שווי סט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים