כשאנחנו מתוודים, אנו צריכים להחליט שמעתה ואילך לא נשוב למעשינו הרעים, וסיפור יפה יש בעניין:

אחד מחסידיו של רבי אברהם מטשכנוֹב היה סוכן עצמאי של הגרלות מחוץ לארץ. הוא חילק לקונים הודעות על זכויותיהם בארבעת סיבובי ההגרלה הראשונים והודיע להם שאחרי הסיבוב החמישי ישלם להם את זכויותיהם, אלא שבסיבוב החמישי נכנס לקשיים כספיים.

נסע החסיד אל הרב כדי לבקש ממנו לזכות בהגרלת הלוטו כדי שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו בלי להפסיד את כל כספו. הרב היה מדקדק בקיום כל המצוות, ומשום שדין המלכות מחייב כמו דין תורה, הקפיד גם על קיום חוקי המדינה האוסרים לסחור בכרטיסי הגרלה מחוץ לארץ. ניסה החסיד להפציר בו ואמרו: "אחרי הסיבוב האחרון אמצא מסחר אחר, חוקי, אבל עכשיו אני נמצא בסכנה של הפסד כל כספי."

ענה לו הרבי במשל: "מעשה בגר אחד שבא להתגייר, ולשם כך היה עליו לקבל על עצמו את כל המצוות והמנהגים היהודיים, אבל כידוע הוא לא הופך ליהודי עד שהוא נימול וטובל. רגע לפני הטבילה אמר לעד שלפניו טבל: 'חכה רגע, נזכרתי שיש לי בבית עוד חתיכת חזיר, תוכל להביא לי אותה?'

ואתה ממש כמוהו, אתה רוצה שאעזור לך בעוד עבירה אחת לפני שאתה חוזר למוטב".

פעם הגיע הבעל שם טוב הקדוש לאחת הערים זמן קצר לפני ראש השנה. הבין הבעל שם טוב כי יצטרך להישאר בעיר בשני ימי הדין. הוא פנה אפוא אל ראשי הקהל ושאלם מיהו בעל התפילה אצלם בימים הנוראים. השיבו לו הפרנסים, כי הרב דמתא הוא הניגש לפני העמוד, וכי הוא מעלה את תפילותיהם לפני כיסא הכבוד.

"כיצד נוהג הוא בתפילותיו?" הוסיף הבעל שם טוב להתעניין. "תפילותיו נערכות בשמחה לא מצויה, עד כי אפילו ביום הכיפורים, אומר הוא את הווידויים מתוך ניגוני שמחה מרניני לב...". התפלא הבעל שם טוב פליאה רבתי. מעולם לא שמע כזאת. הוא טרח אפוא ושאל את הרב לפשר מנהגו המשונה.

השיב הרב בענוותנותו: "גם העבד הנבזה והשפל ביותר הנמצא בחצר המלך, שמלאכתו היא לגרוף ולנקות את החצר ממי השופכין ומן הלכלוך והטינופת כדי שהחצר של המלך תהיה נקייה ויפה – הרי אם הוא אוהב את המלך, אזי בעת שהוא עוסק במלאכת הניקיון, שמח הוא מאוד על כך שנפלה לו הזכות לנקות את החצר של המלך. ומשכך, הוא עושה את מלאכתו מתוך ניגוני שמחה, שמחה על כך שהוא גורם נחת-רוח למלך. 

"אף אני כך", סיים הרב. "אף על פי שבימים אלה עוסקים אנו בניקוי הביבין שלנו, הרי כיוון שמשרתים אנו בחצרו של מלך מלכי המלכים, אני עושה זאת מתוך ניגוני שמחה". נהרו פניו של הצדיק, ואמר בהתלהבות: "אם כבודו מתפלל מתוך כוונה זאת – יהי חלקי עמו!"