מצוה 85 – לברך ברכת המזון

"

שנצטווינו לברכו יתעלה אחר כל אכילה

(ספר המצוות – עשה יט)

55תורה שבכתב 

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ

(דברים ח, י)

תורה שבעל פה 

" קונה שמים וארץ" אמר רבי יצחק: היה מקבל את העוברים ואת השבים, ומשהיו אוכלים ושותין היה אומר להן: ברכו! והן אומרים לו: מה נאמר? והוא אומר להם: אמרו, ברוך אל עולם שאכלנו משלו! אמר לו הקב"ה: אני, לא היה שמי ניכר לבריותי, והכרת אותי בבריותי, מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם.

משנה תורה להרמב"ם 

  1. מצות עשה מן התורה לברך 'ברכת המזון' אחר אכילת פת העשויה מאחד מחמשת מיני דגן – חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, שנאמר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ". ומן התורה אינו חייב לברך אלא אם כן שבע, שנאמר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", אך מדברי סופרים חייב לברך אפילו אם אכל כזית בלבד. 
  2. נשים חייבות בברכת המזון, אולם ישנו ספק אם חייבות מדאורייתא, ככל מצות עשה שאינה תלויה בזמן, או שהן חייבות רק מדברי סופרים (משום שנאמר: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", ונשים אינן מקבלות נחלה בארץ). ולפיכך אינן מוציאות את האנשים ידי חובה.
  3. מצוה מדברי סופרים לברך 'ברכה אחרונה' אחר כל מה שיאכל וכל מה שישתה, אפילו על דברים שאינם פת, כגון: בשר, דגים, פירות וירקות, ומשקין; ובלבד שיאכל כזית או ישתה רביעית (כ86 סמ"ק).
  4. עוד תיקנו חכמים לברך 'ברכה ראשונה' על כל מאכל ומשקה. ואפילו מתכוון לאכול או לשתות מעט – מברך ורק אחר כך אוכל או שותה. 
  5. נוסח כל הברכות – עזרא ובית דינו תיקנום, ואין לשנותם, וכל המשנה מ'מטבע' (נוסח) שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה.
 (הל' ברכות, פרק א)

 

שו"ת הרחבה

שאלה: האם בנות אולפנא האוכלות יחד בחדר האוכל חייבות לזמן? ומה הדין בשולחן שבת כשישנם שלושה אנשים שמזמנים – האם הנשים חייבות לענות לזימון?

תשובה: נשים אינן מצטרפות לגברים לזימון, כלומר שאם היו שני גברים ואשה – אינה מצטרפת עמהם ליצור חובת זימון. והטעם לכך משום צניעות, שכן הזימון נוצר על ידי האכילה ביחד בדיבוק חברים, ואין ראוי שיהיה דיבוק חברים בין גברים ונשים. ולא חילקו בזה בין קרובים יותר לקרובים פחות, ולכן אפילו אב עם בתו וחתנו אינם מצטרפים לזימון.

אבל אם היו שם שלושה גברים, כיון שכבר נוצרה על ידי שלושת הגברים חובת זימון, גם הנשים היושבות בסעודות חייבות לענות לזימון. וצריך להתחזק בקיום הלכה זו, כי פעמים רבות כשאוכלים בסעודה משפחתית שלושה גברים ועוד נשים, למרות שהנשים חייבות בזימון, שוכחים להקפיד שכולן תשתתפנה בזימון.

ואם אכלו שלוש נשים יחד, לא הטילו עליהן חכמים חובה לזמן, וזאת משום שבזמן חז"ל נשים רבות לא ידעו היטב את ברכת המזון, וחלקן היו מברכות ברכה קצרה בלשונן במקום לברך את כל נוסח ברכת המזון, ולכן לא רצו להוסיף עליהן עוד חיוב. ואע"פ כן, כששלוש נשים יושבות יחד לאכול, מצוה שיברכו בזימון. ורק שוני אחד יש בדין נשים, שאפילו היו עשר, אינן מזמנות בהזכרת השם, כי הזכרת השם מבוססת על דין המניין, ולא תיקנו חכמים דין מניין לנשים.

ואף שבפועל נשים רבות לא נהגו לזמן, כתבו כמה מגדולי הפוסקים שנכון לעודד את הנשים שיזמנו. ואף אם יש שם גבר אחד או שניים, אינן צריכות להימנע מלזמן. והגברים שנמצאים שם צריכים לענות אחר האשה המזמנת.

(ע"פ פניני הלכה [הרב אליעזר מלמד], ברכות, ה, ז)

איך זה עובד? 

חכמים תיקנו שיש לברך לפני האכילה ואחריה, ומיוחדת ברכת המזון מכל הברכות שהיא מצווה מהתורה.

ברכת המזון נאמרת אחרי אכילת סעודה שיש בה לחם. מהתורה חובת הברכה היא רק אם שבענו מהאכילה, אך חכמים תיקנו שנברך את ברכת המזון אפילו על אכילה של כחצי פרוסת לחם בלבד.

מפסוקי התורה למדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול הודאה לא־להים על המזון שאכלנו, על ארץ־ישראל ועל ירושלים. התורה לא קבעה נוסח מסוים שבו צריכה להיאמר ההודאה, אך חכמים קבעו נוסח אחיד הכולל שלוש ברכות. למעשה, אומרים חכמים, כבר משה רבנו תיקן את נוסח הברכה הראשונה, ברכת הזן, יהושע בן־נון כובש הארץ תיקן את הברכה השנייה, ברכת הארץ, ודוד ושלמה בוני המקדש תיקנו את הברכה השלישית העוסקת בירושלים.

אחרי חורבן בית המקדש הוסיפו חכמים ברכה רביעית לברכת המזון, ברכת 'הטוב והמטיב' שמבטאת את האמון שלנו בכך שכל מה שעובר עלינו נעשה בהשגחה א־להית והכל נועד להיטיב לנו, גם אם כרגע הדבר לא גלוי לעינינו.

אחרי הברכה הרביעית כוללים נוסחי ברכת המזון בקשות שונות נוספות שאינן עיקר הברכה.

קומיקס מצווה

רגע לנשמה 

אכילת אדם

"ואי אכלתי כמו בהמה" מכירות את המשפט הזה ?

ובאמת חשבתן פעם מה ההבדל? פרה אוכלת ואני אוכלת נראה כביכול אותו דבר.. נכון שלפעמים אני אוכלת מצלחת ועם סכו"ם.. אבל בתכלס היא רעבה ואז אוכלת -ואני אותו דבר !

אז זהו, שלא. אם אגיד למישהי יא'בהמה- היא תיעלב, לא סתם. כי המהות והתפקיד שלנו שונים לגמרי, גם אם בתוכי יש דברים כביכול "בהמיים" כמו אכילה, שינה וכו' התכלית היא שונה בתכלית! בי יש נשמה וזה מה שעושה את כל ההבדל- גם כשאני אוכלת הנשמה איתי ואני לא נהפכת לבהמה פתאום.. וגם הנשמה שלי צריכה מזון שימלא אותה..

לכן חשוב לדעת שהאכילה היא מזון לגוף והברכה היא מזון לנשמה!

אם אוכל בלי לברך - רק הגוף שלי יקבל כוח והנשמה- תיחלש.

ומה עלול לקרות לאדם שגופו מאוד חזק אך נשמתו חלושה ?

הגוף ינהל אותו ויחליט בשבילו, והנשמה לא תצליח לנווט למקום הטוב והאמיתי.

 

שנזכה להתחבר לכוחות הנשמתיים שלנו, ולנתב את הכוחות הבהמיים לקדושה !

 

 

גבירותיי נברך!

נשים אינן מצטרפות לגברים לזימון. כלומר, אם היו שני גברים ואישה - אינה מצטרפת עמהם ליצור חובת זימון. הטעם לכך הוא משום צניעות, שכן חיוב הזימון נוצר מתוך האכילה יחד בדיבוק חברים, ואין ראוי שיהיה דיבוק חברים בין גברים ונשים. ולא חילקו בזה בין קרובים יותר לקרובים פחות, ולכן אפילו אב עם בתו וחתנו אינם מצטרפים לזימון. אבל אם היו שם שלושה גברים וכבר נוצרה חובת זימון, גם הנשים היושבות בסעודה חייבות לענות לזימון. 

ואם אכלו שלוש נשים יחד לא הטילו עליהן חכמים חובה לזמן, ואף על פי כן מצוה לכתחילה שיזמנו. ורק שינוי אחד יש בדין נשים, שאפילו היו עשר, אינן מזמנות בהזכרת השם, כי הזכרת השם מבוססת על דין המניין, ולא תיקנו חכמים דין מניין לנשים. ואף שהמנהג הרווח כיום הוא שנשים האוכלות יחד אינן מזמנות, כתבו כמה מגדולי הפוסקים שנכון לעודד את הנשים שיזמנו. ואף אם יש שם גבר אחד או שניים, אינן צריכות להימנע מלזמן. והגברים שנמצאים שם צריכים לענות אחר האישה המזמנת

(פניני הלכה, ברכות, ה, ז).

סיפור 

לברך בכוונה

// הרב יצחק הולנד, אולפנת אשדוד 

לפעמים אנחנו ממהרים ולא מקפידים לברך ברכת המזון מילה במילה עם כוונה, לברכת המזון יש חשיבות מאוד גדולה וכדאי להקפיד לברך כראוי. הרב בידרמן סיפר על יהודי שחי בירושלים שיצא חי מהשואה בזכות ההקפדה לברך ברכת המזון כראוי.

כמה שנים לפני השואה הגיע הרב מאיר שפירא מלובלין לבחון ילדים בלימוד ואמר להם שיש לו מתנה לתת להם. המתנה לא היתה ממתק או משהו דומה, אלא סגולה מיוחדת, הוא הקריא להם את הכתוב ב"באר היטב" בסימן קפ"ה בהלכות ברכת המזון, הבאר היטב כותב שהסיבה שהאות ף לא מופיעה בברכת המזון היא בגלל שכל מי מברך ברכת המזון בכוונה אין שולט בו לא אף ולא קצף ולא שצף ומזונותיו מצויין לו בריווח ובכבוד כל ימי חייו". אחד הילדים החליט מאותו הרגע לברך ברכת המזון בכוונה. לאחר כמה שנים פרצה השואה ואותו ילד נלקח למחנה ועמד עם עוד אנשים לראות מה יהיה גורלו. הוא פנה בתפילה חרישית לקב"ה ואמר "אני מקפיד לברך ברכת המזון בכוונה אז בבקשה ממך הקב"ה שלא יפגע בי שצף וקצף". מיד לאחר מכן במפתיע פנה אליו יהודי שעמד לידו ואמר לו תגיד שאתה יודע לעבוד במטבח. כך הוא עשה ונשלח לעבוד במטבח ושם הוא קיבל אוכל יותר מכל אסירי המחנה והצליח לשרוד את החיים במחנה. באחד הימים אמר לו קצין גרמני- "עליך לחפור בור עם כפית תוך שעתיים ואם לא אהרוג אותך!"

שוב הוא פנה לקב"ה וביקש נס בזכות ההקפדה על ברכת המזון. לפתע הגיעו למקום חיילים רוסים וביקשו לאכול, אמר להם אם תחפרו בור אתן לכם אוכל וכך היה. הקצין הגרמני חזר וראה את הבור ואמר לו "האלוקים שלך הציל אותך."

אותו ילד זכה לצאת חי מהמחנה והגיע לירושלים והעיד שכל חייו הקפיד לברך ברכת המזון ומעולם לא חסר לו דבר. שנזכה להתחזק בברכת המזון.

לא יכול לאכול

הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', היה נוהג במשך שנים רבות להקפיד על אכילת פת שחרית, כפי שמדריכה הגמרא (ב"מ קז ע"ב).

והנה ביום חול אחד, כשלוש שנים לפני פטירתו מן העולם, אשת הרב שמה לב כי הוא נמנע מלאכול לחם בבוקר. חשבה הרבנית שאך מקרה הוא זה, שמא אין לו תיאבון או שאינו חש בטוב. אלא שדבר זה חזר יום ועוד יום, ובמשך שבועות שלמים נמנע הרב מלאכול פת, חוץ מבשבתות ובימים טובים.

משהחלה הרבנית לחקור בדבר ושיתפה את בני הבית, שאלו את הרב מדוע הוא נמנע מלאכול פת בארוחותיו שבימות החול, אך הרב השתמט מלענות. בני הבית לא הירפו, ומשגברו הלחצים גילה להם הרב את סודו: ראיתי שבתקופה האחרונה קשה לי לכוון בברכת המזון כפי שהייתי רגיל בשנים עברו, ולכן החלטתי להפסיק לאכול לחם. זאת היה על אף שכל ברכותיו של הרב נאמרו מתוך סידור, ובדקדוק רב. ובכל זאת חשש הרב שאין כוונתו מספקת...

מאמרי מגזין לנשמה

המצווה היומית
משנה תורה
מן המקורות
רגע לנשמה
סיפור
מגזין לנשמה

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן