// הרב יצחק הולנד, אולפנת אשדוד 

לפעמים אנחנו ממהרים ולא מקפידים לברך ברכת המזון מילה במילה עם כוונה, לברכת המזון יש חשיבות מאוד גדולה וכדאי להקפיד לברך כראוי. הרב בידרמן סיפר על יהודי שחי בירושלים שיצא חי מהשואה בזכות ההקפדה לברך ברכת המזון כראוי.

כמה שנים לפני השואה הגיע הרב מאיר שפירא מלובלין לבחון ילדים בלימוד ואמר להם שיש לו מתנה לתת להם. המתנה לא היתה ממתק או משהו דומה, אלא סגולה מיוחדת, הוא הקריא להם את הכתוב ב"באר היטב" בסימן קפ"ה בהלכות ברכת המזון, הבאר היטב כותב שהסיבה שהאות ף לא מופיעה בברכת המזון היא בגלל שכל מי מברך ברכת המזון בכוונה אין שולט בו לא אף ולא קצף ולא שצף ומזונותיו מצויין לו בריווח ובכבוד כל ימי חייו". אחד הילדים החליט מאותו הרגע לברך ברכת המזון בכוונה. לאחר כמה שנים פרצה השואה ואותו ילד נלקח למחנה ועמד עם עוד אנשים לראות מה יהיה גורלו. הוא פנה בתפילה חרישית לקב"ה ואמר "אני מקפיד לברך ברכת המזון בכוונה אז בבקשה ממך הקב"ה שלא יפגע בי שצף וקצף". מיד לאחר מכן במפתיע פנה אליו יהודי שעמד לידו ואמר לו תגיד שאתה יודע לעבוד במטבח. כך הוא עשה ונשלח לעבוד במטבח ושם הוא קיבל אוכל יותר מכל אסירי המחנה והצליח לשרוד את החיים במחנה. באחד הימים אמר לו קצין גרמני- "עליך לחפור בור עם כפית תוך שעתיים ואם לא אהרוג אותך!"

שוב הוא פנה לקב"ה וביקש נס בזכות ההקפדה על ברכת המזון. לפתע הגיעו למקום חיילים רוסים וביקשו לאכול, אמר להם אם תחפרו בור אתן לכם אוכל וכך היה. הקצין הגרמני חזר וראה את הבור ואמר לו "האלוקים שלך הציל אותך."

אותו ילד זכה לצאת חי מהמחנה והגיע לירושלים והעיד שכל חייו הקפיד לברך ברכת המזון ומעולם לא חסר לו דבר. שנזכה להתחזק בברכת המזון.

הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', היה נוהג במשך שנים רבות להקפיד על אכילת פת שחרית, כפי שמדריכה הגמרא (ב"מ קז ע"ב).

והנה ביום חול אחד, כשלוש שנים לפני פטירתו מן העולם, אשת הרב שמה לב כי הוא נמנע מלאכול לחם בבוקר. חשבה הרבנית שאך מקרה הוא זה, שמא אין לו תיאבון או שאינו חש בטוב. אלא שדבר זה חזר יום ועוד יום, ובמשך שבועות שלמים נמנע הרב מלאכול פת, חוץ מבשבתות ובימים טובים.

משהחלה הרבנית לחקור בדבר ושיתפה את בני הבית, שאלו את הרב מדוע הוא נמנע מלאכול פת בארוחותיו שבימות החול, אך הרב השתמט מלענות. בני הבית לא הירפו, ומשגברו הלחצים גילה להם הרב את סודו: ראיתי שבתקופה האחרונה קשה לי לכוון בברכת המזון כפי שהייתי רגיל בשנים עברו, ולכן החלטתי להפסיק לאכול לחם. זאת היה על אף שכל ברכותיו של הרב נאמרו מתוך סידור, ובדקדוק רב. ובכל זאת חשש הרב שאין כוונתו מספקת...