שנצטווינו למול את הבן
תורה שבכתב זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר… וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ
אָמַר לוֹ טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בְּמִילָה, לָמָּה אֵין הַוָּלָד יוֹצֵא מָהוּל מִמְּעֵי אִמּוֹ?
אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: וְלָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל?
לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּצְווֹת אֶלָּא כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתָם בָּהֶן.
תשובה: שאלה זו נידונה בפוסקים במשך מאות השנים האחרונות, מאז הומצאו ופותחו אמצעי ההרגעה וההרדמה. ישנם פוסקים רבים המתנגדים לביצוע הרדמה, אפילו חלקית, הן בברית מילה של תינוקות והן בברית מילה של מבוגרים (הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו), וישנם פוסקים המצדדים להתיר (הרב משה פיינשטיין), ויש המתירים דווקא במבוגרים ואוסרים בתינוקות (הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב מאיר ברנסדופר), ויש המתירים הרדמה מקומית ואוסרים הרדמה מלאה (הרב משה שטרנבוך). וננסה להציג כאן את עיקרי הדיון.
הטעמים העיקריים לאסור הרדמה בזמן ברית המילה הן: א- כבר בזמן הגמרא ידעו לבצע הרדמה לשיכוך כאבים, ואעפ"כ במשך כל הדורות נהגו לבצע את ברית המילה בלי הרדמה, ואין לשנות ממנהג אבותינו. ב- במדרש (בראשית רבה מז, יא) מובא שאברהם אבינו רצה להרגיש את צער המילה כדי להכפיל את שכרו, ומכאן מוכח שהצער הוא חלק מהותי מברית המילה. ג- המצוה צריכה כוונה, וכשהנימול מצוי בהרדמה אין הוא יכול לכוון בקיום המצוה. ד- המוהל הוא שליחו של הנימול, וכשהנימול אינו ער, אין הוא יכול למנות את המוהל לשליח. ה- קיים ספק סכנה במתן אמצעי הרדמה, ואין לסכן את הנימול לשם כך, בפרט שצער המילה אינו כה גדול וחולף במהרה (במיוחד אצל תינוקות).
מנגד, דוחים המתירים את טענות האיסור: א- אמצעי ההרדמה בזמן חז"ל לא היו מפותחים כראוי, והיה בהם חשש סכנה גדול, ולכן לא השתמשו בהם, ואין ללמוד מכאן שאין להתיר זאת בימינו. ואין כאן שינוי ממנהג אבותינו, הואיל וההרדמה אינה מהווה שינוי ממעשה המילה עצמו. ב- אמנם אברהם אבינו ביקש להרגיש את הצער כדי לכפול את שכרו, אך למדנו מכאן שהמצוה מתקיימת גם בלא הרגשת הצער. ובכלל, אי אפשר ללמוד ממידת החסידות של אברהם לחייב כל אדם להרגיש את צער המילה. ג- לא ברור שחייבים כוונה במעשה המילה, ובכל אופן צורך זה אינו מונע עשיית הרדמה מקומית שמשאירה את האדם בעירנות וביכולת לכוון. ובפרט אין זה מונע עשיית הרדמה, אפילו כללית, אצל תינוקות, שבלאו הכי אינם מכוונים בעת המילה (והכוונה מוטלת על המוהל ועל אבי הבן). ד- ניתן למנות את המוהל כשליח לפני ביצוע ההרדמה. ה- אכן אין להשתמש באמצעי הרדמה שיש בהם חשש סכנה, אלא רק באמצעי הרדמה בטוחים, המוכחים מבחינה רפואית.
על אף סיבות ההיתר הנ"ל דעת רוב הפוסקים כיום היא, שלא להתיר הרדמה כללית או חלקית, למעט במקרי צורך חריגים, וכל מקרה נידון לגופו.
שמונה – זה מספר היום שבו צריך לקיים ברית המילה. ומה עושים אם היום השמיני ללידה הוא שבת? הרי הברית כרוכה בפציעה מסוימת של התינוק, ועשיית פצע בשבת אסורה מהתורה? אף על פי כן, אומרים חז"ל ופוסק הרמב"ם – גם אם מועד הברית חל בשבת, הברית תיערך כרגיל.
את הדין הזה, שלפיו ברית מילה דוחה את השבת, לומדים חכמים מלשון הפסוקים, אבל ייתכן שניתן למצוא בו גם טעם והיגיון. שבת היא אמנם יום קדוש, אבל הקדושה שלה היא חלק מעולם הטבע. המהר"ל מפראג מסביר שישנם שישה כיוונים בעולם – מעלה ומטה, מזרח ומערב, צפון ודרום. ששת ימי החול מבטאים את הכיוונים השונים, את הצדדים המגוונים של המציאות הטבעית. שבת, השביעית, היא הפנימיות הרוחנית של המציאות הזאת.
המספר שמונה, אומר המהר"ל מפראג, מבטא את המציאות העל-טבעית. אולי לכן, ברית מילה, שמתקיימת ביום השמיני, דוחה אפילו את היום השביעי והקדוש, שבת.
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!
*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת
* שווי סט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים