מצוה 91 – לקדש את יום השבת בכניסתו וביציאתו

"

שנצטווינו לקדש את השבת, ולומר בכניסתה וביציאתה דברים שבהם מוזכרת גדולת יום השבת ומעלתו

(ספר המצוות – עשה קנה)

55תורה שבכתב 

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ

(שמות כ, ח)

תורה שבעל פה 

שאלו תלמידיו את רבי זכאי: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא ביטלתי קידוש היום. אמא זקנה הייתה לי, ופעם אחת מכרה צעיף שבראישה, והביאה לי קידוש היום. אמרו: כשמתה אמו – הניחה לו שלש מאות קנקני יין, וכשמת הוא – הניח לבניו שלושת אלפים קנקני יין; לפי שהתעשר בזכות ההקפדה על הקידוש 

(מגילה כז ע"ב)

משנה תורה להרמב"ם 

  1. מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". וצריך לזוכרו בכניסתו וביציאתו; בכניסתו – בקידוש היום, וביציאתו – בהבדלה. ומדברי סופרים צריך לקדש ולהבדיל על כוס יין.
  2. אע"פ שזו מצות עשה התלויה בזמן – נשים חייבות בה, הואיל וחייבות בכל דיני השבת.
  3. עיקר הקידוש – בלילה. אם לא קידש בלילה, בין בשוגג בין במזיד – מקדש והולך כל היום כולו. וכן אם לא הבדיל במוצאי שבת – מבדיל למחרת, ומבדיל והולך עד סוף יום שלישי. 
  4. סדר ה'קידוש' בליל שבת: – קורא תחילה פרשת "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", ומברך על היין (בורא פרי הגפן), ואחר כך מקדש (ברכת 'מקדש השבת'), ושותה מן היין כמלא לוגמיו, ונותן לשאר המסובים, ואח"כ נוטל ידיו, ומברך 'המוציא', ואוכל סעודתו. 
  5. אין קידוש אלא במקום סעודה. כיצד? – לא יקדש אדם בבית אחד ויאכל סעודתו בבית אחר, אלא יקדש ויסעד במקום אחד. 
  6. סדר ה'הבדלה' במוצאי שבת: מברך על היין, ואח"כ על הבשמים, ואח"כ על הנר (בורא מאורי האש), ואח"כ מבדיל (ברכת 'המבדיל בין קודש לחול').
(הל' שבת, פרק כ"ט)

שו"ת הרחבה

שאלה: התפילה בבית הכנסת מסתיימת בשעה מאד מאוחרת, ואנו מתיישבים לסעודת השבת בסביבות 10:30. ברצוני לטעום משהו לפני התפילה. האם חובה עלי לקדש?

תשובה: תיקנו חכמים שלא לאכול שום מאכל לפני הקידוש, ולא לשתות אפילו מים, מפני כבוד השבת. איסור זה קיים הן לגבי קידוש הלילה והן לגבי קידוש היום. אולם חובת הקידוש ביום חלה רק לאחר תפילת שחרית, שאז הוא זמן הסעודה, ולפיכך גם איסור האכילה לפני קידוש היום מתחיל רק לאחר התפילה.

ואמנם גם לפני תפילת שחרית אסור לאכול ולשתות משום שאסור לאכול ולשתות לפני תפילה, אלא שאיסור זה קל יותר, ומותר לשתות מים או תה או קפה לפני התפילה. ומי שחולה, או שהוא רעב מאד ויודע שלא יוכל להתרכז בתפילה, מותר לו גם לאכול מעט עוגה לפני התפילה (ולדעת חלק מהפוסקים עליו לקדש, אך המנהג למעשה הוא שלא לקדש לפני התפילה).

אישה הרגילה להתפלל שחרית – חובת הקידוש חלה עליה רק לאחר התפילה, ולפיכך מותר לה לשתות לפני התפילה, ובמידת הצורך מותר לה גם לאכול מעט בלא קידוש לפני התפילה. אולם אישה שאינה רגילה להתפלל תפילת שחרית, אלא מסתפקת בתפילה כל שהיא – חובת הקידוש חלה עליה כבר מהבוקר, ולפיכך אסור לה לשתות ולאכול עד שתקדש. ובשעת הדחק, כשקשה לה לקדש והיא צמאה מאד, רשאית לשתות. ואם תצטרך מאד גם לאכול – תתפלל תפילה קצרה, ותאכל.

(ע"פ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת א', עמ' 91)

איך זה עובד? 

"ּתֹכֶן הַּפְנִימִי שלְ בְִרּכַת הַבְּדָלָה, שֶעִנְיָנָּה לְהַמְשִיְך קְדֻּשַת שַּבָתּ לימֵי הַחֹל שֶּלְאַחֲֵרי זֶה. מּובָן בלְשֹון חֲזַ"ל שֶהּובָא בַָרמְּבַ"ם: "קַּדְשֵהּו בִכְנִיסָתֹו וְקַּדְשֵהּוּ בִיצִיאָתֹו" שֶּיֵש לְפְָרשֹוּ גַםּ כְפַשְטּות מַשְמָעּות הַּלָשֹון, עִנְיָן שֶל הַמְשָכַת קְדֻשָה.ּכְלֹומַר,ּ כְמֹו  שֶעַל יְדֵי הַּקִּדּושּ בִכְנִיסָתֹו מַמְשִיכִים קְדֻּשַת שַּבָת, עַלּ דֶֶרְך זֶהּ תֹכֶן קַּדְשֵהּו ּבִיצִיאָתֹו הּואֹ לאַ רק הַזְּכַָרת מַעֲלָתָּהּ וקְדֻּשָתָּה שֶל שַּבָתּ בְעֵת יְצִיאַת הַּשַּבָת, אֶּלָא הַמְשָכַת קְדֻּשַת שַּבָת בִיצִיאָתֹוּ בַּזְמָן שֶּלְאַחֲֵרי זֶה".

קומיקס מצווה

רגע לנשמה 

בואו ונצא לקבלת השפע!

// הרב דוד פייאמנטה, ראש אולפנת שדרות

מהפסוק: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" למדו חז"ל (פסחים קו ע"א) את חובת הקידוש - "זוכרהו על היין בכניסתו". השבת אינה נכנסת 'סתם כך', אלא עלינו לערוך לכבודה 'טקס' ולהכריז על קדושתה - קידוש על היין.

יוצאים לקראת המלך

במסכת שבת (קיט ע"א) מתואר כיצד גדולי האמוראים היו מקבלים את השבת: ר' חנינא היה מתעטף בבגדי שבת, עומד בערב שבת ואומר: 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה'; ר' ינאי היה לובש את בגדיו המיוחדים בערב שבת ואומר: 'בואי כלה, בואי כלה'; ועל התנא ר' יהודה בר עילאי מסופר (שבת כה ע"ב) שבכל ערב שבת היו מביאים לפניו קערה מלאה במים חמים, ולאחר שהיה רוחץ פניו ידיו ורגליו היה מתעטף בבגדים מיוחדים ו"דומה למלאך ה' צבאות".

וכך פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ל ה"ב): "מצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת, ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש, ומייחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך".

ומעלה גדולה היא (שבת כג ע"ב) לקבל את השבת מוקדם (אך לא לפני 'פלג המנחה'). בכך אנו מראים על חביבותה של השבת, שאנו מצפים לה ויוצאים לקראתה, ולא היא 'מחכה' לנו. ורבותינו הפליגו והרחיבו לספר על שפע הסגולות הניתנות לאדם בהקדמת קבלת השבת, ועל מעלת התפילות המתקבלות בשעת רצון זו.

זכה לאריכות ימים

ומסופר על הרדב"ז - ר' דוד בן זמרה - אשר שימש כרב הקהילה היהודית במצרים (עד שעלה להתיישב בצפת), והיה ידוע בהתמדתו הנפלאה בלימוד התורה במשך שעות רבות בכל יום, בתנאי קור ובארוחה יומית אחת בלבד. פעם אחת חלה במחלה קשה ואיבד את הכרתו, עד שהרופאים נואשו מחייו. להפתעת הרופאים, התעורר הרדב"ז לאחר כמה ימים, וסיפר שהובא לפני בית דין של מעלה וניסה לשכנע אותם להאריך את חייו. הרדב"ז תיאר להם את שקידתו הרבה בתורה, ואת פעילותו הציבורית הענפה, אך כל הפצרותיו לא הועילו. לקראת סוף ה'דיון' סיפר אחד ממשרתי עליון על מנהגו של הרדב"ז לערוך את שולחן השבת כבר ביום חמישי, ועל סמך עדות זו הסכים בית הדין להחזירו לחיים ולהאריך ימיו ושנותיו...

 

נוסיף גם אנו ונחזק עצמנו להשתדל לקבל את השבת מוקדם יותר ולא להמתין לדקה האחרונה, ובעז"ה נזכה לקבל משפעה וסגולתה של השבת.

 

קידוש השבת - תוספת שבת

חז"ל למדו ממסכת פסחים (דף קה) שמהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" לומדים גם על עניין המיוחד לקבל את השבת מוקדם, וכן לאחר את יציאתה. בכך אנו מראים על חביבותה של השבת, שאנו יוצאים לקראתה, ולא היא ש"מחכה" לנו.

הרמב"ם בהלכות שבת מדגיש שיש לקבל את השבת כפי שמכבדים מלך. שכולם מגיעים לפניו וממתינים לבואו, וכן רק לאחר שהוא יוצא – מתפזרים המון העם.

בשיר "לכה דודי" אנו שרים: לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה" – מכאן הרחיבו חז"ל בכל הדורות על שפע הסגולות הניתנות לאדם בהקדמת קבלת השבת והתפילות המתקבלות בשעת רצון זו וכפי שמופיע במדרש (שבת י) שהקב"ה אומר למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני רוצה ליתן אותה לבני ישראל. לך והודיעם! 

אכילה ושתייה לפני קידוש

התפילה בבית הכנסת מסתיימת בשעה מאוד מאוחרת, ואנו מתיישבים לסעודת השבת בסביבות 11:00. אני רעבה ורוצה לטעום משהו. האם אני חייבת קודם לקדש?

זה תלוי אם את רגילה להתפלל שחרית (כל הכבוד!) או לא (כדאי לך לנסות...). תקנת חכמים היא שאסור לאכול ולשתות לפני קידוש היום, מפני כבוד השבת. אולם חובת הקידוש חלה רק לאחר תפילת שחרית, שאז הוא זמן הסעודה, וממילא גם איסור האכילה לפני הקידוש מתחיל רק לאחר התפילה.

לכן, אישה הרגילה להתפלל שחרית (כל הכבוד, כבר אמרנו?) - חובת הקידוש חלה עליה רק לאחר התפילה, ולפיכך מותר לה לאכול מעט ולשתות לפני התפילה אף בלא קידוש. אולם אישה שאינה רגילה להתפלל תפילת שחרית, אלא מסתפקת בתפילה כל שהיא - חובת הקידוש חלה עליה כבר מהבוקר ואסור לה לשתות ולאכול כלום עד שתקדש (פניני הלכה, שבת א', עמ' 91). עוד סיבה להתרגל ללכת לתפילה בשבת...

סיפור 

קידוש בעמדת השמירה

באחת השנים בהן כיהן מרן הרב קוק זצ"ל  כרבה של ירושלים, היה המצב הביטחוני קשה וסכנת הפורעים הערבים הפחידה את יושבי העיר. כדי להגן על הציבור ולהבטיח את שלומו הוצבו שומרים יהודיים בגבולות העיר.

באחת השבתות נודע לרב, כי בעמדה מסוימת המרוחקת מביתו, עומדים שומרים שאין בידם יין וחלות לקידוש היום. מיד לקח בידו יין וחלות, הלך בעצמו ברגל עד לאותה עמדת שמירה, ומסר את המצרכים לשומרים. הם הופתעו מאד מביקורו הפתאומי של הרב, שלמרות מישרתו הרמה ועובדת היותו מבוגר בשנים, דאג מרחוק לצורכם, והשקיע את כוחו ומרצו לטובתם. אחד השומרים שהיה בעמדה זו סיפר, כי מעשה זה של הרב הותיר עליהם רושם רב...

מאמרי מגזין לנשמה

המצווה היומית
משנה תורה
מן המקורות
רגע לנשמה
סיפור
מגזין לנשמה

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן