שנצטווינו לישא אישה על ידי קידושין
שהוזהרנו לא לישא אישה בלא כתובה וקידושין
תורה שבכתב כִּי יִקַּח אִישׁ אישה וּבָא אֵלֶיהָ…
כִּי יִקַּח אִישׁ אישה וּבְעָלָהּ…
לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אמר רבי תנחום אמר ר' חנילאי: כל אדם שאין לו אישה – שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה; בלא שמחה – דכתיב: "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ" (דברים יד, כו), בלא ברכה – דכתיב: "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד, ל), בלא טובה – דכתיב: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" (בראשית ב, יח). בארץ ישראל אמרו: שרוי בלא תורה, ובלא חומה; בלא תורה – דכתיב: "הַאִם אֵין עֶזְרָתִי (אשתי, עזר כנגדי) בִי, וְתֻשִׁיָּה (תורה) נִדְּחָה מִמֶּנִּי" (איוב ו, יג), בלא חומה – דכתיב: "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו לא, כא). רבא בר עולא אמר: שרוי בלא שלום, דכתיב: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה, כד)
תשובה: קיימת מחלוקת עתיקת יומין בין הפוסקים מהו היחס לתקפות ההלכתית של נישואים אזרחיים. תמצית הגישה המקובלת בבתי הדין היא שנישואים אזרחיים הנערכים מתוך אילוץ – כאשר אין אפשרות לעריכת נישואים דתיים, אם בגין העדר רב מוסמך, או בגין חוק מדינה האוסר על נישואים דתיים – נחשבים 'נישואים לחומרה' מבחינה הלכתית.
משמעות הדברים היא, שאף על פי שלא נערכו הנישואין כדת משה וישראל, יש להניח שהצדדים ראו עצמם נשואים לפי ההלכה, ועל כן יחסי האישות שביניהם נעשו דרך בעל ושאה, במטרה לקיים חיי משפחה לפי ההלכה. אנו יוצאים מתוך הנחה שבני הזוג הללו חפצים להינשא לפי הדין, אולם בצוק העיתים נמנע מהם הדבר.
אולם היות שאנו מתבססים על 'הנחה' בלבד באשר לרצונם של הצדדים להינשא כדת וכדין, על כן יש לראותם כנשואים לחומרה בלבד. המשמעות היא, שאם ירצו להמשיך בנישואיהם אזי יש לסדר להם חופה וקידושין, ומצד שני כאשר אחד הצדדים מבקש לסיים את הנישואין קיימת אפשרות להקל יותר בפירודם. בעיקרון מצריכים את הבעל לתת גט לאשתו, אולם במקרים קיצוניים, כאשר אין אפשרות לסדר גט – עקב היעלמות אחד הצדדים או עקב סרבנות בלתי מוצדקת לגט – אזי יכול בית הדין לשקול את התרת הנישואין ללא גט.
לעומת זאת, נישואים אזרחיים הנעשים מתוך בחירה ורצון שלא להינשא כדת משה וישראל אף על פי שבני הזוג יכלו להינשא כדת וכדין, נחשבים נישואים בניגוד להלכה. בני הזוג הבוחרים להינשא בדרך זו מצהירים בכך שהם אינם מעוניינים בכבלים הדתיים של הנישואין ואינם חפצים בקדושת הנישואין. כל חפצם הוא אפוא רק לקבל את הגושפנקא האזרחית בלבד. והיות שבני הזוג הללו אינם רוצים בהלכה, על כן יחסי האישות שביניהם מתקיימים על יסוד השקפה זו, והם נועדו לקיום משפחה שלא לפי ההלכה. על כן, באופן עקרוני אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לאישה.
אולם אף על פי שבני זוג אלו אינם נשואים כדת משה וישראל, עדיין הם נחשבים נשואים כדינם של 'בני נח', שהרי גם הגויים אסורים באשת איש. אולם מאחר שהם 'נישאו' כדת בני נח ולא כדת ישראל, על כן די להם לקבל מבית הדין פסק דין לגירושין, ואינם צריכים גט המבטל את קדושת הנישואין כדרך הגירושין בדיני תורת ישראל.
(ע"פ הרב שלמה דיכובסקי, תחומין, כרך כז)
"תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך
בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר
"וידעת כי שלום אהלך (איוב ה, כד)".
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!
*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת
* שווי סט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים