שנצטווינו להוכיח את החוטא או את מי שירצה לחטוא, ולהזהירו על כך בדברים
שהוזהרנו לא לבייש זה את זה. ועוון זה הוא הנקרא: 'מלבין פני חבירו ברבים'
תורה שבכתב הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא
אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע [דכתיב (ויקרא יט) הוכח תוכיח להוכיח מי שמקבל הימנו – רש"י] כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך"
שאלה: אני בחורה דתייה ממשפחה מסורתית שלא מקפידה על כ-ל המצוות הקטנות, למשל איסור כיבוס בחול המועד. האם אני צריכה להעיר על כאלו דברים, בידיעה שיש סיכוי מאוד גדול שהם יתעצבנו על זה, לא יבינו את פשר הדבר, ואולי אפילו לא יקיימו את זה אבל הפעם מתוך ידיעה, כלומר במזיד, שזה יותר חמור?
תשובה: ראשית, יישר כוח על הרצון לקיים מצוות, ועל האכפתיות מאחרים שלא מקיימים!
על המצוות ה'קטנות' כבר כתב דוד המלך עליו השלום כי "עוון עקבי יסובני", ופירשו חכמי הגמרא שהמצוות שאדם דש בעקביו, כלומר מזלזל בהן וחושב שהן קטנות, הן אלה שבסוף מסובבות אותו ביום הדין. ולכן ברור שחשוב להקפיד על כל פרטי ההלכה, כולל הפרטים שנראים קטנים.
מאידך, כאשר אנו יודעים שהצד השני לא ישמע, יש עניין של "הנח להם לישראל, מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים". אבל יש גם מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך"! מבלבל, נכון?
התשובה פשוטה: כאשר ישנו סיכוי, אפילו קטן מאד, שאם נוכיח את החוטא הוא ישמע לנו – חובה עלינו להוכיחו. אסור לנו לעבור בשתיקה על מצב בו יהודי חוטא, ועלינו להעיר לו גם אם הוא עלול 'להתעצבן'. מצד שני, אם את יודעת שאין סיכוי שיקשיבו לדברייך, על זה אמרו חז"ל שכשם שיש מצווה לומר דבר הנשמע כך יש מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע. אם מדובר באיסור דרבנן, או במנהג, ואת יודעת בוודאות שהם לא יקשיבו לך, לכאורה באמת עדיף שיהיו שוגגים ולא מזידים… אבל צריך לנסות במידת האפשר ובעדינות.
ישנן כמה אפשרויות להציג ביקורת. אם תעירי להם על כל דבר, ודאי שיפסיקו להקשיב. צריך לעודד שיחות על הנושא, לנסות לשזור הלכות מסוימות בתוך דבר תורה שאת אומרת ליד השולחן, או סתם בשיחה משפחתית, וכדו'. בצורה כזו, כאשר הדברים מתבררים מתוך דיון, ולא מתוך 'אני יודעת, וזה מה שאתם צריכים לעשות!', רב מאוד הסיכוי שאכן דברייך יתקבלו.
כשאדם אכפתי לחברו, צר לו כשרע לו.
הרואה חבירו שחטא, או שהלך בדרך לא טובה – מצוה להחזירו למוטב, ולהודיעו שהוא חוטא במעשיו הרעים.
המוכיח את חבירו, בין בדברים שבינו לבינו, בין בדברים שבינו לבין המקום – צריך להוכיחו בצנעה ולא בפני אנשים אחרים, וידבר אליו בנחת ובלשון רכה, ויסביר לו שאינו מוכיחו אלא לטובתו.
"המלבין פני חבירו ברבים – אין לו חלק לעולם הבא" אומרים חז"ל. וצריך להיזהר בזה מאד מאד.
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!
*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת
* שווי סט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים