// הרב מאיר נהוראי – רב המושב 'משואות יצחק'

כל החרקים האסורים באכילה נקראים 'שרצים'. התורה הזכירה שלושה מינים של שרצים: שרץ הארץ, שרץ העוף ושרץ המים, וחז"ל למדו מן החזרות הרבות של התורה על איסורים נוספים באכילת שרצים, עד שאמרו שהאוכל שרץ העוף עובר בשישה לאווין (מכות טז ע"ב). ובכל זאת, הציבור הרחב מקפיד יותר שלא לאכול בשר טרף מאשר שלא לאכול חרקים המצויים במאכלים המוגדרים כשרים. יש רבים הנוטים לזלזל או אף להתעלם מאיסור חמור זה.

לקיים גם בלי סיבה

מדוע התורה מקפידה שלא נאכל חרקים? מדוע עלינו להימנע מאכילת חרקים קטנים שכל כך לא משמעותיים לאדם?

המדע המודרני מזכיר לאדם את תפקידו של החרק. יש חרקים שאוכלים את החרקים המזיקים ובזכותם יש לנו 'הדברה ירוקה'. בעידן שבו הכחדה של מין חרקים אחד יכולה לשבש את כל האיזון בטבע, בעידן שבו כל חקלאי יודע כי כל הטכנולוגיה של חומרי ההדברה קורסת בפני כוח החיים וההישרדות של מיני החרקים - לומד הוא האדם את מקומו האמיתי גם ביחס לחרקים הקטנים השורצים על הארץ. יתכן שההימנעות מאכילת חרקים מבטאת את עוצמתם וחשיבותם של התולעים בקיום העול

ושמא אין טעם לאיסור אכילת חרקים? איסור אכילת שרצים חותם את פרשת מאכלות אסורות (ויקרא, יא). באותה נשימה התורה בוחרת לחתום באזכורה של יציאת מצרים, ובכך שאנו גוי קדוש – "כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלקִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי".  וייתכן שאין טעם מיוחד למצווה זו. אין אנו נמנעים מאכילת מאכלות אסורות בכלל, וחרקים בפרט, מפאת סיבות רפואיות או מדעיות. אנו עושים זאת כי כך ציווה אותנו הקב"ה. בזכות זה נהיה ראויים להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". 

ואולי זו כוונת הגמרא (בבא מציעא סא ע"ב): "תנא דבי רבי ישמעאל: אמר הקדוש ברוך הוא: אילמלא (לא) העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים – דיי". הקפדתו של האדם על פרטים קטנים ושוליים מצביעה על התבטלותו לצו הבורא. ואומר לנו הקב"ה שזו תכליתה של יציאת מצרים.

תהליך ניקוי – בירק, בנפש ובאומה

בשנים האחרונות אפשר למצוא ירקות שעברו תהליכי ניקוי שונים ומגוונים או ירקות הגדלים בתנאים מיוחדים המונעים את חדירת התולעים לירק. זו הזדמנות טובה למאמצים נוספים להימנע מאיסור אכילת תולעים. עבודת נפש מעמיקה בתוכנו, שבמהלכה משפחה תעשה מאמצים כבירים להקפיד דווקא על הפרטים הקטנים, יש בה כדי להוסיף קדושה לאומה – "כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלקִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי".

(מתוך אתר בית המדרש לנשים 'מגדל עֹז')

יש הסבר מדוע אסור לאכול מאכלות אסורים או שזו מצווה שאין לה סיבה?

ודאי, ישנה סיבה אמיתית ואישית מאד, מדוע אסור לאכול  מאכלות אסורים: "עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר: 'וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם' - אל תקרי 'וְנִטְמֵתֶם', אלא 'ונטמטם'" .

ה'בן איש חי' אומר שהעבירה של אכילת מאכלות אסורים גורמת לטמטום הלב, סתימת הלב, ואובדן יראת שמים. רש"י ושאר המפרשים מדברים על כך שמדובר על איטום הלב מן החכמה.

רבי יאשיהו פינטו ביאר שטמטום הלב והמוח לא נגרם מעצם אכילת המאכל או עשיית מעשה העבירה, אלא, בשעה שהאדם עובר על ציווי ה' – נאטם לבו מן החכמה. הגויים וכן האפיקורסים הגמורים מישראל - שניתקו קשריהם מתורת ה' - אין מעשי העבירה משפיעים עליהם, משום שבלאו הכי נפשם רחוקה ממקורה הטהור ואם ירצו ישראל לעשות תשובה, ודאי יפתחו בפניהם שערי שמים.