שהוזהרנו לא להשתחוות לעבודה זרה או לעבוד אותה באחד מדרכי העבודה
שהוזהרנו לא לעבוד עבודה זרה בדרך שרגילים לעבוד אותה, אפילו אינה אחת מדרכי העבודה
שהוזהרנו לא לעשות עבודה זרה, אפילו לזולתנו, כדי לעובדה
שהוזהרנו לא לעשות לעצמנו פסלים לצורך עבודה זרה
שהוזהרנו לא לעשות צורת אדם
תורה שבכתב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם
זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי
"וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־ה'" ויתרוצצו הבנים בקרבה. היתה עוברת על בית של ע"ז, היה עשו מפרכס לצאת, עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב רוצה לצאת":
תשובה: הרמב"ם כותב (פירוש המשניות, מסכת ע"ז) שאסור להיכנס לבית עבודה זרה ו"אסור לנו כמעט לראותו". והובאו דבריו להלכה בספרי האחרונים. והרמ"א פוסק (יו"ד, קמט, ב) שאסור להיכנס אפילו לחצר של עבודה זרה, ואפילו בזמן שעובדיה לא מצויים שם. ומוסיף, שמן הדין מותר להיכנס לחצר כדי לעבור בה ממקום למקום, אך ממידת חסידות ראוי שלא לעבור שם, בזמן שיש לו דרך אחרת. ועל כן ברור שאסור להיכנס לחצר עבודה זרה כדי להשקיף משם על הנוף.
וכן פסק ר' חיים פלאג'י (שו"ת חיים ביד, סי' כו) שאסור להיכנס לחצר עבודה זרה אפילו בשביל לדבר עם אחד מהם או לצורכי רבים, והפליג בחומר האיסור, והוסיף שלעניין זה אין הבדל בין הימים הקדמונים לזמננו.
ובארו האחרונים (הגר"ח פלאג'י הנ"ל, שו"ת פאת שדך) שאיסור הכניסה לבית תיפלותם של הגויים הוא אפילו כשאין שם צלמים, וגם כשאינם עובדים עבודה זרה ממש, אלא עושים זכר לעבודה זרה של הקדמונים. ועל כן אין הבדל בזה בין כנסייה ובין מנזר שבו אין צלמים, ובכל אופן אסור להיכנס לשם.
ובחידושי הר"ן למסכת סנהדרין (סא ע"ב) כתב שהישמעאלים הטועים אחר 'נביאם' ומשתחווים בתפילתם – דין עבודה זרה להם לכל דבר איסור. ויש שלמדו מדבריו שגם המסגד שבו הם מתפללים ומבצעים את עבודתם יש לו דין של בית עבודה זרה, ואסור להיכנס אליו. והוא הדין לכל בתי הדתות האחרות.
אולם הרמב"ם ורוב הראשונים והפוסקים סברו שמאחר והישמעאלים מאמינים בא-ל אחד, אף שכופרים הם בתורת משה ונבואתו ובשאר עיקרי האמונה, מכל מקום אין להם דין עובדי עבודה זרה, וממילא בתי התיפלה שלהם אינם נחשבים לבתי עבודה זרה, ומותר להיכנס אליהם ואף להתפלל שם לקב"ה. וע"פ זה נהגו רבים וטובים מתושבי חברון להתפלל במערת המכפלה גם באולם המשמש כל השנה כמסגד.
ברוך אלקינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת.
איסור עבודה לאל זר היא יסוד היסודות של תורתנו ועל כן חמורים מאד החוטאים בה.
אסור לעבוד עבודה זרה באחת מדרכי העבודה שבהם עובדים את ה' יתברך, דהיינו: השתחוויה, הקרבת קרבנות, הקטרת קטורת, וניסוך יין.
אסור לאדם לעשות לעצמו עבודה זרה, בין שעשאה בעצמו ובין שעשו אחרים עבורו וכן אסור לאדם לעשות עבודה זרה בידו, בין כשעושה אותה עבורו ובין כשעושה אותה עבור אחרים.
אסור לעשות צורת אדם לנוי, אף על פי שאינה עבודה זרה כדי שלא ייטעו בהם הטועים, וידמו שהם לעבודה זרה.
אין איסור לצור לנוי אלא צורת אדם בולטת, אבל אם הייתה הצורה משוקעת, או צורה שרוקמים באריג – מותר.
צורות הבהמות, ושאר נפש חיה חוץ מן האדם, וצורות האילנות ודשאים וכיוצא בהן – מותר לצור אותם, ואפילו הייתה הצורה בולטת.
אסור לצור דמות חמה ולבנה, כוכבים מזלות, ומלאכים.
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!
*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת
* שווי סט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים