מצוות 46-57 – לא להקים מַצֵּבָה ואבן מַשְׂכִּית, ולא לטעת אילנות במקדש. להשמיד העבודה הזרה, ולא ליהנות ממנה

"

שהוזהרנו לא לעשות מצבה (עמוד ניצב) שיתקבצו אליה ויכבדוה, אפילו אם נעשית לשם עבודת ה'

(ספר המצוות – לא תעשה יא)

שהוזהרנו לא לעשות אבנים המוכנות להשתחוות עליהן, ואפילו אם ההשתחוויה היא לשם ה'

(ספר המצוות – לא תעשה יב)

שהוזהרנו לא לנטוע אילנות במקדש או ליד המזבח לשם נוי או כבוד, ואפילו אם כוונתו לעבודת ה'

(ספר המצוות – לא תעשה יג)

שנצטווינו להשמיד כל עבודה זרה ובתיה

(ספר המצוות – עשה קפה)

שהוזהרנו לא לקחת לרשותנו מאומה מנכסי העבודה זרה

(ספר המצוות – לא תעשה כה)

שהוזהרנו לא ליהנות מתכשיטים שקישטו בהם עבודה זרה

(ספר המצוות – לא תעשה כב)

 

55תורה שבכתב 

וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ

(שמות כג, יג)

 

תורה שבעל פה 

"וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ" – רבי אומר: לשבח אין אתה מזכיר, אבל מזכיר אתה לגנאי, שנאמר (דברים ז, כו): "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ"

(מכילתא דר' ישמעאל, משפטים, מסכתא דכספא, כ)

 

משנה תורה להרמב"ם 

  1. אסור לנדור נדר או להישבע בשם עבודה זרה, שנאמר: "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ". 
  2. וכן אסור לגרום לאדם אחר, אפילו לגוי, שינדור או יישבע בשם עבודה זרה, שנאמר: "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".
  3. לא השבועה בלבד אסורה, אלא אפילו להזכיר שם עבודה זרה שלא בדרך שבועה – אסור, שנאמר: "לֹא תַזְכִּירוּ". כיצד? לא יאמר אדם לחבירו: 'המתן לי בצד עבודה זרה פלונית', וכיוצא בה. 
  4. כל עבודה זרה הכתובה בכתבי הקדש, כגון: פְּעוֹר, בֵּל, נְבוֹ, גַּד, וכיוצא בהן – מותר להזכיר את שמה. 

(הל' עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ה)

שו"ת הרחבה

שאלה: האם מותר לבצע תרגילי 'יוגה', והאם מותר להזכיר במהלך התרגילים שמות עבודה זרה?

תשובה: אף על פי שתרגילי ה'יוגה' יונקים את שורשיהם מדתות מזרחיות השייכות לעולם האלילי – מותר לבצעם, משום שאין בזה הנאה מעבודה זרה עצמה או מתשמישיה, וגם אין בזה איסור הליכה בחוקות הגויים, הואיל ועושים זאת לצורך ולתועלת.

אולם ישנו איסור חמור להזכיר שמות ומושגים דתיים-אליליים, וזהו בכלל איסור "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ". וגם כאשר היהודי אינו מזכיר את השמות הללו, ורק המורה הגוי מזכירם – אסור להשתתף בשיעור, שהרי הוא עובר על איסור "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ", שלא תגרום לאחרים להזכיר שם עבודה זרה.

(ע"פ שו"ת במראה הבזק [הרב שאול ישראלי זצ"ל], ח"ב, עמ' 78)

איך זה עובד? 

לא משאירים זכר !

מצות עשה לאבד עבודה זרה ומשמשיה וכל הנעשה בשבילה.

בארץ ישראל – מצוה לרדוף אחרי העבודה זרה, עד שנאבד אותה מכל ארצנו. אבל בחוץ לארץ – אין אנו מצווים לרדוף אחריה, אלא כל מקום שנכבוש אותו, נאבד כל עבודה זרה שבו.

המוכר עבודה זרה או אחד ממשמשיה או תקרובת שלה – הרי הכסף שקיבל תמורתם נאסר גם הוא בהנאה.

קומיקס מצווה

רגע לנשמה 

מי שרוצה באמת לבוא - יבוא

שיטה ידועה היא כשרוצים להביא אנשים לאירוע מסויים מביאים כל מיני "אטרקציות" שילוו את המאורע. זה יכול להיות שיעור תורה או, להבדיל, הפגנה, אבל ע"מ שהרבה אנשים יבואו מביאים כיבוד/זמרים.

מי שמגיע לשיעור תורה, שיש שם כיבוד, לא בא בשבילו, אלא הוא רוצה ללמוד תורה, רק שה "תמריץ" שלו הוא הכיבוד. מה שדוחף אותו להגיע זה גם העניין החיצוני הזה.

הרמב"ם מלמדינו בהלכות ע"ז, שאסור לטעת עץ בעזרה, "מפני שהיה זה דרך העכו"ם נוטעין אילנות בצד מזבח שלהם כדי שיתקבצו שם העם".

הגויים, כדי לגרום לאנשים לבוא לעבוד עבודה זרה, היו משתמשים בטכניקות חיצוניות - כמו נטיעת העצים.

אבל בבית המקדש יש רק אמת אחת טהורה. לא "מושכים" אנשים לבוא. ה' נמצא שם, ומי שרוצה באמת לבוא - יבוא.

ואפשר ללמוד מכך גם אלינו - כשהיינו קטנים נתנו לנו כל מיני "תמריצים" לעשות מעשים טובים. אך, ככל שאנו גדלים, ומכירים יותר את האמת, אנו פחות זקוקים לכך.

זה לא רק משתנה באופן אוטומטי עם הגדילה שלנו, אלא אנו צריכים לשאוף כל חיינו להעמיק יותר באמת, להתחבר לה', וממילא לעבוד אותו בצורה הטהורה ביותר שיכולה להיות.

שנזכה לבחור בטוב האמיתי גם אם אין לנו רווח מכך.

השמעת קול נבואה במצגות וסרטים

ברצוני להכין תכנית מולטימדיה עבור תלמידיי, ולהשמיע בהם קולות שהם כביכול קולו של הקב"ה המתגלה לנביאים. לדוגמא: דברי ה' למשה בסנה או בבקיעת ים סוף או במעמד הר סיני. האם יש איסור בדבר?

אין איסור בעצם השמעת הקול, אך נראה שיש לאסור את הדבר מחמת התפיסות הרוחניות העלולות להיגרם. הרמב"ם קבע (הל' תשובה פ"ג ה"ז) שהמאמין שריבון העולם הינו גוף ובעל תמונה הרי הוא בכלל ה'מינים'. ועל פי זה נראה שיש לאסור כל 'הלבשה גשמית' על הקב"ה. 

ההמחשה של 'קולו' של ריבונו של עולם שברצונך לעשות עלולה לטעת בלבול בלב הצופים, ובילדים בפרט, שהקול המושמע הוא מעין 'קולו' של הקב"ה, ולגרום להם לחשוב שגם לו יש חלילה קול גשמי. ונמצא שאף שכוונתך לטובה, הדבר מכשיל אותם - בלא משים - בהגשמת האלוקות, ונוטע בהם מחשבות כפירה ומינות

(שו"ת חבל נחלתו, ח"א, סי' מח).
יוגה שקטה

ה'יוגה' יונקת את שורשיה מדתות מזרחיות וקשורה במקורה לאידיאולוגיות רוחניות השייכות לעולם האלילי. אולם מותר לבצע את תרגילי הגוף והנשימה של ה'יוגה', משום שאין בזה הנאה מהעבודה זרה עצמה או מתשמישיה, וגם אין בזה איסור הליכה בחוקות הגויים הואיל ועושים זאת לצורך ולתועלת. אלא שאסור לעשות שום פולחן דתי המתלווה לביצוע התרגילים, ובכלל זה אסור להזכיר שמות ומושגים דתיים-אליליים, וזהו בכלל איסור "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ". 

גם כאשר היהודי משתתף בתרגילי ההתעמלות בלבד ואינו מזכיר את השמות הללו, אבל המורה הגוי מזכירם - אסור לו להשתתף בשיעור, שהרי הוא עובר על איסור "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" - שלא תגרום לאחרים להזכיר שם עבודה זרה. איסור זה שייך דווקא כאשר הגוי מזכיר את שמות העבודה זרה מתוך אמונה דתית ובדרך כבוד, אך אם אינו מייחס להם שום משמעות דתית ואינו מאמין באותה עבודה זרה - אין בזה איסור "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ". 

יש להדגיש שאיסור "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" הוא בכלל איסורי עבודה זרה החמורים שאנו מצווים למסור עליהם את הנפש, ויש להיזהר בו ביותר, ולהחמיר בכל מצב של ספק

(שו"ת במראה הבזק, ח"ב, עמ' 78).

 

סיפור 

לא מצליח להירדם

דבקותו של רבי ישראל אבוחצירא, ה'בבא סאלי', בה' הייתה בדרגה מופלאה, וכמעט לא סילק מחשבתו מבוראו. בגודל דביקותו לא סבלה נפשו שום דבר שיכול לרמז בלבד על סילוק מציאותו יתברך ח"ו, ועל חוסר האמונה בו.

 

יום אחד הגיע הרב לירושלים, והתארח אצל חתנו רבי דוד. מאוחר בלילה, כאשר כל בני הבית ישנו את שנתם, שמע חתנו קולות בבית, שנמשכו זמן רב. היה זה הרב שחיפש דבר מה בכל פינות חדרו, ולא מצא. אחר שחיפש בחדרו עבר לחפש בחדרים אחרים, עד שהגיע גם למטבח. שם הסיט כלים וחפצים שונים, עד שמצא כלי שהיה עליו כעין דמות 'שתי וערב' (צלב). בעזרת משמשו, ניתץ את הכלי, ורק אחר כך חזר לחדרו ועלה על מיטתו למנוחה קצרה לפני עלות השחר.

 

בבוקר, לאחר התפילה, סיפר לחתנו שלא מצאה נפשו מנוחה כשרצה לעלות על מיטתו, ולכן החליט לחפש בדירה שמא יש בה דבר טמא המפריע את מנוחתו, וכך מצא את הכלי ושברו. רק אחר שניתץ הרב את סמל הטומאה, נרגע והצליח להירדם.

לא מבין

פעם אחת הוצרך הרב אליהו שלמה רענן זצ"ל להגיע לאירוסין שהתקיימו במעלה אדומים. כאשר שאל את בעל הבית כיצד מגיעים לביתו, נענה שעליו לרדת מן האוטובוס בתחנה הנמצאת ליד מנזר פלוני. בעל הבית הזכיר את שם המנזר, אך הרב רענן עשה עצמו כאינו מבין. בעל הבית חזר שוב על ההסבר, אבל הרב הראה סימנים שאין זה מוצא חן בעיניו.

באותו רגע נזכר בעל הבית בהלכה שאסור לו לאדם לומר לחבירו: ניפגש במקום עבודה זרה פלונית, וזהו בכלל האיסור שלא להזכיר שם עבודה זרה. מיד שאל את הרב רענן אם זו הסיבה שבגללה אינו מגיב, והוא ענה: אה... אה... כן. הרב, בענוותנותו, הראה לבעל הבית שכאילו הוא זה שהזכיר לרב את האיסור, ולא להיפך...

 

מאמרי מגזין לנשמה

המצווה היומית
משנה תורה
מן המקורות
רגע לנשמה
סיפור
מגזין לנשמה

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן