שנצטווינו להניח תפילין של ראש
שנצטווינו להניח תפילין של יד
תורה שבכתב וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ
וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם
"יהי רצון" שלפני הנחת התפילין:
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ. שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
תשובה: הטעם לכך הוא משום שישנה מחלוקת גדולה בין הראשונים מהו סדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין. בגמרא (מנחות לד ע"ב) אמרו שסדר הנחת הפרשיות בתוך התפילין הוא: "קַדֶּשׁ לִי" ו"וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ" מצד ימין, ו"שְׁמַע" ו"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" מצד שמאל, והוסיפה הגמרא שאם שינה את הסדר – התפילין פסולות.
ונחלקו גדולי הראשונים בביאור הגמרא: רש"י והרמב"ם ראשונים נוספים הבינו שסדר הפרשיות צריך להיות (מימין לשמאל): קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע (ופירוש הגמרא: "שְׁמַע" ו"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" משמאל, היינו ששתי פרשיות אלו עומדות בצד שמאל, אך קוראים אותו מימין לשמאל); ואילו ר' תם ורב האי גאון וראשונים נוספים הבינו שסדר הפרשיות צריך להיות: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע (ומה שאמרה הגמרא ש"שְׁמַע" ו"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" משמאל הכוונה שגם קוראים אותו משמאל לימין). ולפי כל אחת משיטות הראשונים – התפילין השניות פסולות.
וכתבו כל הפוסקים האחרונים שלהלכה למעשה יש לנהוג כדעת רש"י, ואלו הן התפילין הנפוצות כיום, וכך נוהגים כל בית ישראל. ואולם ישנן יחידים הנוהגים במנהג חסידות, ומחמירים להניח גם תפילין כשיטת ר' תם (הנקראים בקיצור: תפילין דר"ת).
ובשולחן ערוך כתב שלא כל אדם רשאי להחמיר על עצמו ולהניח תפילין דר"ת, אלא רק מי ש"מוחזק ומפורסם בחסידות". אולם מאחר ורבותינו המקובלים החמירו מאד בעניין תפילין אלו, הרי שכיום הולך מנהג זה ונעשה נפוץ יותר, וכבר אין בזה כ"כ חשש ליוהרא, ולכן הרוצה להחמיר על עצמו – רשאי, גם אם אינו מוחזק ומפורסם בחסידות.
התפילין עשויות עור בהמה, ובתוכן, על קלף מגולגל, כתובות ארבע פרשיות – ארבע סדרות של פסוקים מן התורה. פרשיות אלה הן שתי הפרשיות הראשונות של קריאת שמע וכן שתי פרשיות נוספות שבהן מוזכרת בתורה הנחת התפילין (ומקורן בספר שמות יג ב-טז). התוכן המובע בפרשיות התפילין הוא האמונה בא־להים, האהבה אליו והמסירות לעבודתו, האמונה בכך שהוא משגיח ונותן שכר בהתאם למעשינו, וכן מוזכרת בתפילין יציאת מצרים, שהיא יסוד היותנו לעם ותחילת התגלותו של הקב"ה אלינו.
את התפילין אנחנו מניחים על הראש ועל היד. כל ארבע הפרשיות כתובות הן בתפילין של ראש והן בתפילין של יד, אלא שבתפילין של ראש רשומה כל פרשייה על קלף נפרד ונתונה בכעין "תא" משלה, ואילו בתפילין של יד רשומות ארבע הפרשיות יחד על קלף אחד. אולי הדבר מבטא את נטיית הדעת לפירוט לעומת ההתבוננות הכוללת יותר של הלב. בנוסף, בתפילין של ראש בולטת האות ש', ברצועת התפילין של ראש ישנו קשר כצורת האות ד', וברצועת התפילין של יד יש קשר כעין י'. יחד מתחברות שלוש האותיות לאחד משמות ה' – ש-ד-י.
צורת התפילין היא ריבוע, ומהן משתלשלות רצועות שחורות, כפי שמלמדת המסורת העוברת מדור לדור, החל ממשה רבנו שהצטווה כך בהר סיני.
ישנה חשיבות גדולה להנחת התפילין במקום המדויק שמיועד להן בראש ועל היד. תפילין שלא הונחו במקומן (למשל, אם הונחו תפילין של ראש כך שאפילו מעט מהן יורדות אל אזור המצח) כאילו לא הונחו כלל.
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד!
* שווי מקורי לסט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים