מצוות 79-80 – להניח תפילין

"

שנצטווינו להניח תפילין של ראש

(ספר המצוות – עשה יב)

שנצטווינו להניח תפילין של יד

(ספר המצוות – עשה יג)

55תורה שבכתב 

וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ

(שמות יג, ט)

וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ

(שמות יג, טז)

וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ

(דברים ו, ח)

וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם

(דברים יא, יח)

תורה שבעל פה 

"יהי רצון" שלפני הנחת התפילין:

וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ. שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:

משנה תורה להרמב"ם 

  1. מצות עשה להניח תפילין של יד, ומצות עשה להניח תפילין של ראש, שנאמר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".
  2. מצות הנחת תפילין נוהגת ביום ולא בלילה, ואינה נוהגת בשבתות ובימים טובים; ולפיכך נשים פטורות ממנה, ככל מצות עשה התלויה בזמן.
  3. קדושת התפילין גדולה היא, וכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו – הוא עניו, וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה, ואינו מהרהר מחשבות רעות, אלא מְפַנה לבו בדברי האמת והצדק. 
  4. לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום. ואף על פי שמצוה ללובשן כל היום – בשעת תפילה יותר מן הכל. וכל הרגיל בתפילין מאריך ימים, שנאמר (ישעיהו לח, טז): "אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם – יִחְיוּ".
  5. כל זמן שהתפילין עליו – חייב למשמש ולגעת בהם מפעם לפעם, כדי שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד, לפי שקדושתן גדולה.
(הל' תפילין, פרק ד)

 

שו"ת הרחבה

שאלה: מדוע יש אנשים המניחים שני זוגות תפילין, והאם ראוי לכל אדם לנהוג כן?

תשובה: הטעם לכך הוא משום שישנה מחלוקת גדולה בין הראשונים מהו סדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין. בגמרא (מנחות לד ע"ב) אמרו שסדר הנחת הפרשיות בתוך התפילין הוא: "קַדֶּשׁ לִי" ו"וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ" מצד ימין, ו"שְׁמַע" ו"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" מצד שמאל, והוסיפה הגמרא שאם שינה את הסדר – התפילין פסולות.

ונחלקו גדולי הראשונים בביאור הגמרא: רש"י והרמב"ם ראשונים נוספים הבינו שסדר הפרשיות צריך להיות (מימין לשמאל): קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע (ופירוש הגמרא: "שְׁמַע" ו"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" משמאל, היינו ששתי פרשיות אלו עומדות בצד שמאל, אך קוראים אותו מימין לשמאל); ואילו ר' תם ורב האי גאון וראשונים נוספים הבינו שסדר הפרשיות צריך להיות: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע (ומה שאמרה הגמרא ש"שְׁמַע" ו"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" משמאל הכוונה שגם קוראים אותו משמאל לימין). ולפי כל אחת משיטות הראשונים – התפילין השניות פסולות.

וכתבו כל הפוסקים האחרונים שלהלכה למעשה יש לנהוג כדעת רש"י, ואלו הן התפילין הנפוצות כיום, וכך נוהגים כל בית ישראל. ואולם ישנן יחידים הנוהגים במנהג חסידות, ומחמירים להניח גם תפילין כשיטת ר' תם (הנקראים בקיצור: תפילין דר"ת). 

ובשולחן ערוך כתב שלא כל אדם רשאי להחמיר על עצמו ולהניח תפילין דר"ת, אלא רק מי ש"מוחזק ומפורסם בחסידות". אולם מאחר ורבותינו המקובלים החמירו מאד בעניין תפילין אלו, הרי שכיום הולך מנהג זה ונעשה נפוץ יותר, וכבר אין בזה כ"כ חשש ליוהרא, ולכן הרוצה להחמיר על עצמו – רשאי, גם אם אינו מוחזק ומפורסם בחסידות.

(ע"פ שו"ע או"ח סימן ל"ד, ומפרשים)

איך זה עובד? 

התפילין עשויות עור בהמה, ובתוכן, על קלף מגולגל, כתובות ארבע פרשיות – ארבע סדרות של פסוקים מן התורה. פרשיות אלה הן שתי הפרשיות הראשונות של קריאת שמע וכן שתי פרשיות נוספות שבהן מוזכרת בתורה הנחת התפילין (ומקורן בספר שמות יג ב-טז). התוכן המובע בפרשיות התפילין הוא האמונה בא־להים, האהבה אליו והמסירות לעבודתו, האמונה בכך שהוא משגיח ונותן שכר בהתאם למעשינו, וכן מוזכרת בתפילין יציאת מצרים, שהיא יסוד היותנו לעם ותחילת התגלותו של הקב"ה אלינו.

את התפילין אנחנו מניחים על הראש ועל היד. כל ארבע הפרשיות כתובות הן בתפילין של ראש והן בתפילין של יד, אלא שבתפילין של ראש רשומה כל פרשייה על קלף נפרד ונתונה בכעין "תא" משלה, ואילו בתפילין של יד רשומות ארבע הפרשיות יחד על קלף אחד. אולי הדבר מבטא את נטיית הדעת לפירוט לעומת ההתבוננות הכוללת יותר של הלב. בנוסף, בתפילין של ראש בולטת האות ש', ברצועת התפילין של ראש ישנו קשר כצורת האות ד', וברצועת התפילין של יד יש קשר כעין י'. יחד מתחברות שלוש האותיות לאחד משמות ה' – ש-ד-י.

צורת התפילין היא ריבוע, ומהן משתלשלות רצועות שחורות, כפי שמלמדת המסורת העוברת מדור לדור, החל ממשה רבנו שהצטווה כך בהר סיני.

ישנה חשיבות גדולה להנחת התפילין במקום המדויק שמיועד להן בראש ועל היד. תפילין שלא הונחו במקומן (למשל, אם הונחו תפילין של ראש כך שאפילו מעט מהן יורדות אל אזור המצח) כאילו לא הונחו כלל.

קומיקס מצווה

רגע לנשמה 

מי שקשור למעלה לא נופל למטה

// הרב אלחנן שטיגליץ, אולפנית בר אילן חמ"ד נתניה

לכאורה זו פעולה פשוטה, בסך הכל לקשור על היד ולהניח על הראש את הרצועות הללו, האם בשביל לקשור שתי קוביות צריך להשקיע כל יום זמן יקר עבור זה?

ובכלל מה מטרת התפילין? התפילין הן הביטוי של הקשר בינינו לבין הקב"ה.

כל אדם ויהודי בפרט מחפש את הקשר והקרבה לריבונו של עולם, הנשמה שלנו מחפשת בכל רגע גם כשאנחנו לא מקשיבים או שומעים הקול הפנימי של הנשמה לוחש באוזננו למצוא דרכים לקשר עם הקב"ה.

הקשירה של התפילין על היד וההנחה על הראש מבטאות את הרצון שלנו לקשר – את הרצון שלנו להיות קשורים למשהו שהוא עמוק יותר מאיתנו, שהוא גדול יותר ממה שאנחנו וממי שאנחנו.

בעומק אם נתבונן נראה שתפילין של יד מכוונות נגד הלב של האדם, כדי להזכיר לנו שעומק הלב שלנו מחובר וקשור לריבונו של עולם.

ותפילין של ראש מכוונים נגד הנשמה שבמוחנו, כדי להזכיר שכל מחשבותינו, כל נקודה ונקודה משכלנו היא מכוונת לקשר עם ריבונו של עולם.

רבי מאיר מפרמישלן הטביע ביטוי – "כשקשורים למעלה לא נופלים למטה", כשאדם קשור בשאיפות העמוקות של החיים, ברצון לקרבת אלוקים – הוא לא נופל למטה.

ואחרי כל זה, מדוע נשים פטורות מקשר כזה?  זאת מפני שהקשר הפנימי לריבונו של עולם אצל הנשים חזק יותר מאצל הגברים וממילא מה שהגברים משיגים בקשירתם הנשים חיות וחוות בצורה טבעית.

 

 

כמו הבנים

מתחשק לי פעם אחת להניח תפילין, כמו הבנים. מותר לי?

את בוודאי מכירה את דברי הגמרא (עירובין צו ע"א) המתארים שמיכל בת שאול הייתה מניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. אך עלייך לדעת שבנוסחים אחרים של המדרש, כגון בפסיקתא ובירושלמי, מסופר שחכמים כן מיחו בהנחת התפילין של מיכל, וכן דעת הפוסקים הלכה למעשה.

הטעם העיקרי לכך הוא משום שההלכה מחייבת לשמור על גוף נקי בשעת הנחת התפילין, ויש חשש שהנשים לא ישמרו כראוי על תנאי זה, בפרט בעת נידתן. מסיבה זו נהוג שגם הגברים מצמצמים מאד את זמן השהייה עם התפילין, ואף ששלימות המצוה היא להתעטר בתפילין כל היום, אין מניחים אותן אלא בתפילת שחרית שמא לא יקפידו כראוי על ניקון הגוף. ונשים שבלאו הכי אינן חייבות בהנחת התפילין, ראוי להן שלא ייכנסו לחשש זה שעלול לפגוע בכבוד התפילין.

ואמנם אישה המקפידה על קיום המצוות ומרגישה באמת ובתמים שהנחת התפילין תסייע לה להתקרב לה' ולהתקדם בעבודתו, כמיכל בת שאול בשעתה, אין למחות בידה, ובלבד שתעשה כן בצנעה ובהקפדה על ניקיון גופה וטהרתה.

 

סיפור 

אלישע בעל כנפיים

פעם אחת גזרה המלכות הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין על ראשו ינקרו את מוחו. והיה (תנא בשם) אלישע מניח תפילין.

יצא לשוק, ראהו חייל אחד ורדף אחריו. ברח ממנו אלישע, ורץ אחריו החייל.

כיון שהגיע אצלו, נטל את התפילין מראשו ואחזן בידו.

אמר לו החייל: מה בידך?

השיב לו: כנפי יונה.

פשט את ידו, נעשה לו נס ונמצאו בה כנפי יונה. לפיכך היו קוראים לו "בעל כנפים".

ומדוע אמר לו כנפי יונה, ולא אמר לו שאר עופות?

משום שכנסת ישראל דומה ליונה, שנאמר (תהילים סח): כנפי יונה נחפה בכסף, ואברותיה בירקרק חרוץ. מה יונה זו כנפיה מגינות עליה, אף ישראל המצוות מגינות עליהן.

התפילין שהפתיעו את הקומנדו הסורי

צבי עזריה, מספר על הצלתו הפלאית במלחמת שלום הגליל (תשמ"ב): לקראת סוף המלחמה קיבלנו מידע מודיעני על כנופיות אנשי קומנדו סורים שמתמקדת באזור בית הקברות בין העיר צידון לעיירה עקתנית. מדובר בחוליה שחיסלה מספר רב של טנקים ורכבים כבדים של צה"ל בצורה מתוכמת, ולא ניתן לחסל אותה בקלות רבה.

בשעת השקיעה הגענו לאזור בית הקברות. היינו צוות מפוצל בשני נגמ"שים. עמדנו במקביל לבית הקברות במרחק של עשרה מטרים, כאשר חיפשנו מקום לביצוע מערב לילה. תוך כדי שיטוט, הבחנתי לפתע במספר קברים 'טריים' שניצבו בשביל העפר שהפריד ביננו לבין בית הקברות. התיישבנו לתצפת, ותוך כדי שאני חושב על היום העמוס שעברנו, נזכרתי שלא הנחתי תפילין היום. ניסיתי להסביר לעצמי שלא קרה שום דבר, ובסך הכל אני חייל בזמן מלחמה ולא תמיד יש את התנאים, אבל המראה של אמי, שטרחה לתפור לי את הנרתיק של התפילין צמוד לתיק האישי שלי, לא נתנה לי מנוח. הרגשתי שאני חייב להניח את התפילין. המפקד סירב לאשר לי לצאת מהנגמ"ש, ואני מצאתי את עצמי מתווכח איתו. 'כמה דקות ממש', הבטחתי לו, תוך כדי שאני פשוט יוצא החוצה.

בקצה הימני של בית הקברות, מטרים ספורים ממיקום הנגמ"ש, הבחנתי בברזיית מים והלכתי לשטוף ידיים. החבר'ה בנגמ"ש שהיו חייבים להתקדם, קבעו איתי שיחכו לי במרחק של 50 מטר מהמקום שבו עמדתי. יצא שאני עמדתי בפינה אחת, ובמרחק ממני הנגמ"שים, כשבנינו הקברים ה'טריים' שזיהיתי בהתחלה.

הורדתי את תיק התפילין והציצית שהיו מונחים מעל החגור, והתחלתי לקרוא קריאת שמע בכוונה רבה. לא הספקתי לסיים, ופתאום אני קולט ענן אבק מיתמר למעלה, ממש מעל הקברים ה'טריים'.  שבעה אנשי קומנדו סורים עם מסכות אב"כ שחורות על פניהם, וצינורית שחורה באורך מטר מחוברת למסכה, חמושים בנשק נגד טנקים מסוג RPG הידוע לשימצה בקטלנותו. רק מאוחר יותר נודע לי שזו אחת השיטות שלהם, להתחפר בקברים ולחכות לקרבנות. במשך שעות היו שוכבים בקברים, וכאשר האדמה רעדה, היה להם סימן שמתקרבים טנקים לאזור. כעבור דקות ספורות שווידאו שאין רכבים נוספים בשטח, היו יוצאים במהירות ומחסלים את החיילים שברכב.

הנשק שהיה עלי באותו רגע, היה מסוג M16 ארוך, שנקרא בלשון הלוחמים "מטאטא". העברתי אותו למצב ירי בודד, אך חששתי לפגוע בחברים שלי שהתמקדו בדיוק בתווך ירי אווירי 30 מטרים אחרי אנשי הקומנדו שעמדו עם גבם אליי.

במהירות כרעתי ברך וכוונתי לראשם את הנשק. ידעתי שבעוד פחות משניה הם יפתחו באש לעבר הנגמ"שים. את 20 הכדורים הראשונים יריתי כאחוז אמוק. לא הבנתי את גודל הצרה שאני נמצא בה. לא יכולתי להתפנות לספור כמה אנשים נפלו, מה שכן יכולתי לראות, אלו שני אנשים שהסתובבו לכיווני, מנסים להבין את מקור הירי שהפתיע אותם. הם הסתובבו אלי עם הנשק ונתקלו בי... חייל צה"ל עם קובייה שחורה על ראשו, רצועות עור כרוכות על ידו, ו'סדין לבן' עם פסים שחורים. 10 כדורים נותרו במחסנית, והיה לי ברור שזה או עכשיו או שאני מת. יריתי צרור אחרון של יריות, ואז נפתחה אש נוספת מכיוון בית הקברות, שם היה הצוות שאיתו הגעתי למקום. אין הסבר לנס שהתרחש שם, מלבד העובדה שמסירות הנפש עבור הנחת התפילין הצילה אותי ואת חבריי...

מאמרי מגזין לנשמה

המצווה היומית
משנה תורה
מן המקורות
רגע לנשמה
סיפור
מגזין לנשמה

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן