שנצטווינו לשבות ממלאכה בשבת
שהוזהרנו לא לעשות מלאכה בשבת
שהוזהרנו לא להעניש את החוטאים, ולא לבצע את גזר הדין ביום השבת
תורה שבכתב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת
אמר ר' לוי: אם משמרים ישראל את השבת כראוי, אפילו יום אחד – בן דוד בא. למה? – שהיא שקולה כנגד כל המצוות. אמר ר' אלעזר בר אבינא: "וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם" (נחמיה ט, יד) – אמר להם הקב"ה לישראל: אם תזכו לשמור שבת – מעלה אני עליכם כאילו שמרתם כל המצוות שבתורה, ואם חיללתם אותה – מעלה אני עליכם כאילו חיללתם כל המצוות
אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל – לך והודיעם
תשובה: השימוש ב'שעון שבת' מקובל כיום בכל תפוצות ישראל. היתר השימוש בשעון השבת מבוסס על קביעת חז"ל והפוסקים (שבת יח ע"א; רמב"ם, הל' שבת פ"ו הט"ז) ש"אין אנו מצווים על שביתת כלים", כלומר אין איסור על האדם לעשות מלאכות בערב שבת אע"פ שהן יימשכו מאליהן לתוך השבת (ורק במקרים שהמלאכה הנעשית בשבת משמיעה קול גדול וגורמת לזלזול השבת, יש האוסרים לעשותה – ראו שו"ע ורמ"א רנב, ה). משום כך, מותר לכוון את שעון השבת מבעוד יום באופן שפעולתו תיעשה בשבת עצמה.
אולם דנו הפוסקים אם בשבת עצמה מותר לערוך שינויים בשעון השבת, ולגרום להקדמת או לאיחור הדלקת או כיבוי החשמל. יש שכתבו לאסור עריכת שינויים בשבת עצמה על יסוד דברי הגמרא (ביצה כב ע"א) שהנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והנוטל שמן מן הנר חייב משום מכבה, והיינו שאע"פ שאינו מדליק או מכבה את האש בידיים, מאחר והוא עושה פעולה הגורמת לאש להמשיך לבעור או להיכבות מוקדם יותר, הרי הוא כמבעיר ומכבה ביד, וחייב. ולפי זה גם מי שמסיט את זיזי שעון השבת כדי להקדים או לאחר את פעולת החשמל, הרי הוא כעושה מעשה בידיו וחייב (אגרות משה יו"ד ג, מז; ועוד).
מאידך, מובא בגמרא ובפוסקים (שבת קכ ע"ב; שו"ע רעז, א-ב) שמותר לסגור את הדלת בפני הנר כדי שלא יכבה מפני הרוח הנושבת עליו, ואע"פ שע"י סגירת הדלת הוא מסייע לאש להמשיך לבעור. וזאת משום שאינו עושה פעולה בנר עצמו (כדוגמת המוסיף שמן לנר) אלא הוא עושה פעולה חיצונית, והיא זו שגורמת לנר להמשיך לדלוק (רא"ש, ביצה ב, יז). ומכאן למדו פוסקים רבים (מנחת שלמה ח"א סי' יג; יבי"א ח"ג סי' יח, ועוד) שמותר לערוך שינויים בשעון שבת, משום שהסטת הזיזים אינה פעולה ישירה בגוף החשמל, אלא חיצונית לו, והיא דומה לסגירת דלת בפני הנר.
וכל האמור הוא רק לגבי 'המשכת מצב' ולא לגבי 'הקדמת מצב'. כלומר, שאם שעון השבת מכוון מבעוד יום להפסיק את זרם החשמל בשעה מסוימת – מותר לשנות ולגרום לו להפסיק בשעה מאוחרת יותר (ולהמשיך את מצב ההדלקה), אך אין לגרום לו להיכבות מוקדם יותר. וכן אם השעון היה מכוון לחבר את זרם החשמל בשעה מסוימת – מותר לשנות ולגרום לו להידלק מאוחר יותר (ולהמשיך את מצב הכיבוי), אך אין לגרום לו להידלק מוקדם יותר. ורק לצורך חולה או לצורך מצוה מותר לעשות שינוי הגורם לשעון השבת לכבות או להידלק מוקדם יותר (ועדיף לעשות זאת בשינוי).
(ע"פ הרב יהושע ישעיה נויברט, שמירת שבת כהלכתה, יג, כו-ל, ובהערות)
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום השביעי, ואסור לעשות בו מלאכה, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת", ונאמר: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".
כל העושה מלאכה בשבת בשוגג – חייב קרבן חטאת, ואם עשה במזיד – חייב כרת, ואם היו לו עדים והתראה – חייב סקילה, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה', כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת".
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!
עד תום המבצע או גמר המלאי.
* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח