שנצטווינו להישמע לכל נביא מהנביאים ולעשות כל מה שיצווה
שהוזהרנו לא לנסות את הבטחותיו ואיומיו של ה' יתעלה, שהבטיח או איים על ידי נביאיו ,
נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן
לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה
אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים, ואף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה
תשובה: כדי שיזכה האדם למעלת הנבואה עליו להכין את עצמו. הרמב"ם מונה את הקריטריונים שעל האדם לעמוד בהם, כדי לזכות לנבואה: עליו להיות חכם, בעל דעה צלולה וברורה, בעל אופי ללא רבב, ועליו להיות בשליטה מלאה על יצריו ותשוקותיו. כמו כן, עליו להיות בעל מזג רגוע ושמח, לדחות חומרנות ואת מותרות החיים, ולהקדיש את עצמו לחלוטין לידיעת ועבודת האלוקים.
תכונות אלו אינן מזכות את האדם באופן 'אוטומטי' בנבואה, אלא רק עושות אותו ראוי יותר לקבלתה. קבלת הנבואה עצמה באה ממעל לפי בחירה אלוקית. בימי קדם היו מעין 'בתי ספר לנבואה', בהם נביאים צעירים היו משפרים את אישיותם מתוך ניסיון לקבל נבואה, אך עם זאת פרחי נבואה אלו לא יכלו להכריח את הנבואה להופיע עליהם. הנבואה הייתה חלה לפתע, ללא כל סימני אזהרה או הכנה מצד הנביא.
וכיצד ניתן לדעת מי הוא נביא אמת? קודם כל, על האדם להיות ידוע כמי שיש לו את התכונות הנזכרות לעיל. לאחר מכן, אם אדם כזה מודיע שהוא קיבל נבואה, אנו מניחים שהוא אומר את האמת, אך המבחן האולטימטיבי הוא דיוקן של הנבואות. אם מה שהוא אמר מתגשם הלכה למעשה – אנו יודעים שהוא נביא, אם לא – אנו יודעים שאינו נביא (עיקרון זה תופס רק ביחס לניבוי אירוע חיובי, כיוון שמרגע שהבטחה אלוקית של דבר טוב נמסרת דרך נביא, בורא העולם לא חוזר בו מהבטחתו. עם זאת, אם הנביא מזהיר בשם ה' כי אסון עומד להתרחש והאסון לא מתרחש, יתכן שבני האדם חזרו בתשובה על מעשיהם הרעים ולפיכך סר מעליהם רוע הגזרה). מובן שאדם המנבא את העתיד מבלי שיהיו לו תכונות של נביא, איננו יכול להיחשב לנביא.
(מתוך אתר 'בית חב"ד')
נביאים זה משהו שיכול להיות ממש כיף. הרי שאול המלך הלך אל שמואל הנביא כדי לברר מה קרה עם האתונות של אבא שלו, שהלכו לאיבוד.
ובכל זאת, אומר הרמב"ם שלא בשביל זה נתן אלוקים נביאים לעם ישראל. תפקיד הנביאים הוא למסור את דברו של אלוקים, לחזק את קיום התורה או למסור הוראות שונות. הדברים שעליהם מצווה הנביא לעולם לא יסתרו את מצוות התורה. אם נביא מספר שאלוקים אמר לו להפסיק לקיים את אחת המצוות או להוסיף מצווה חדשה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שמדובר בנביא שקר.
אבל יש מקרים שבהם נביא יבטל מצווה או יוסיף מצווה באופן זמני. כך היה עם אליהו הנביא. הוא הזמין את נביאי הבעל למין ניסיון בהר הכרמל, שבו הם הקימו מזבח וביקשו מהבעל שיוריד להם אש מהשמים, ואחרי שלא הצליחו, הקים אליהו מזבח לאלוקים, שפך מים על העצים, התפלל לאלוקים, ואש ירדה ונאחזה בעצים ובקרבנות. באותה תקופה היה אסור להקריב קורבנות מחוץ למקדש, אבל באופן זמני לצורך חיזוק האמונה, היה מותר לאליהו לעשות זאת.
מכירה את הרגע הזה שאת עומדת מול צומת ולא יודעת לאן לפנות?
כל השערים נעולים ובליבך נשארו סימני השאלה?
העולם שלנו מלא שבילים ודרכים וכל אחת יכולה להתבלבל מידי פעם. במקרה שלא מצאנו את התשובה מתוך התבוננות בליבנו פנימה, חכמת התורה הקדושה מדריכה אותנו לפנות לאדם שיראה לנו את הדרך הנכונה. הנביא הוא אדם שמקדש את עצמו מלמטה, מתקן את מידותיו ומטהר את עצמו עפ"י התורה, ולאחר מכן השם משפיע עליו נבואה מלמעלה ודרכה הוא עוזר לאנשים אחרים להתקרב אל השם בדרך הנכונה. גם אם כיום אין נביאים שמדברים ישירות עם הקב"ה, אך מן החכמים לא ניטלה הדעת והתבונה להורות לנו את השביל הנכון לצעוד בו.
על אף שאין נבואה גלויה הקשר עם השם יתברך ממשיך וכל יהודי יכול וצריך לפנות לה' בשפתו ולדבר עם ה' כמו עם אבא אהוב.
וכך כתב מרן רבינו בעל 'חפץ חיים' זצ"ל:
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם … כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומקא דליבא"
שנזכה להאמין בדברי החכמים וללכת בעצותיהם, ולזכור להיות בקשר תמידי עם אבינו שבשמיים.
// הרבנית אורה רבקה וינגורט
אחד הדברים שאנו משוועים לו יותר מכל הוא: בהירות. פעמים רבות אנחנו עומדים נבוכים מול החלטות, מיוסרים בהתלבטות, וכמה היינו רוצים לדעת אז מה נכון לעשות, מהי האמת ומה ה' רוצה מאתנו.
בעבר הייתה מציאות של חיים עם נביא, הקשור 'און ליין' לריבונו של עולם ומעביר מידע והוראות מדויקות, שמכוונות את הדרך בחיים. הנביא העביר מסרים כלליים, אך גם אישיים, ועל פיו יישק דבר. אליו פנו בשאלה אם לצאת למלחמה או לא, אך גם בשאלה היכן נמצאות האתונות שאבדו. זה נראה כל כך אידאלי, כל כך פשוט.
רוח הקודש ולא נבואה
גם כיום יש גדולי עולם שיכולים להדריך ולכוון. אלו הם הצדיקים ותלמידי החכמים שלנו. מן הסתם תגידו שזה לא אותו דבר, ומה הקשר בין נביא לתלמיד חכם, עם כל הכבוד? התשובה נמצאת במאמר מפורש של רב אבדימי מן חיפה (בבא בתרא יב, א): "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים". אם כן, גם בימינו יש נבואה ורוח הקודש והן ניתנו לגדולי התורה.
מעבר לכך, הרבי מלובביץ' (ליקוטי שיחות יד, עמ' 70) מדייק שאמנם אמרו חז"ל (יומא ט, ב) שמשמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, נסתלקה רוח הקודש מישראל, אך מצאנו כמה פעמים בדברי חז"ל שהייתה השראה של רוח הקודש גם לאחר תקופת הנביאים. הרבי מדייק גם מדברי הרמב"ם שהנבואה איננה תחומה בזמן, ומסקנתו היא שאף אם התמעטו הנביאים ורוח הקודש, גם היום אדם שמשיג את התנאים הנדרשים להשראת הנבואה "מיד רוח הקודש שורה עליו" (כלשון הרמב"ם הל' יסודי התורה ז, א).
לבחור לוותר על הבחירה
מאז היותי ילדה זכיתי, ב"ה, לגדול בבית שה'צדיק' היה בו מצפן מכוון בכל תחומי החיים. תמיד ידענו שבהתלבטויות וספקות מילתו של הצדיק תהיה המילה האחרונה. כך בשאלות הקשורות לעבודת ה', אך גם ביחס לעסקים. הידיעה שמישהו שקרוב יותר לקב"ה עוזר לנו לכוון את צעדינו, מרגיעה ומשמחת עד מאוד. תגידו שזו לא חכמה, למסור את כל הבחירות בחיים לידיו של מישהו אחר. אך האמת היא שזהו ניסיון לא קל ולא פשוט לבחור לוותר על הבחירה. ניסיון, אך גם נס ודגל, שמרומם אותנו מעבר לגבולות הצרים שלנו.
לדעת לשאול
שאלת השאלות וקבלת ההדרכות איננה פותרת אותנו מכל התלבטות. להיפך, אנו קודם כול מתבוננים בכל שאלה מכל הכיוונים האפשריים, דנים באפשרויות השונות, ואז עוצרים ושואלים את הרב.
חשוב להעיר שהניסיון לא נגמר בשאלת השאלה, אלא הוא ממשיך גם אל ההתנהלות עם התשובה. היכולת ללכת באמונה ובתמימות "ככל אשר יורוך" היא לא פעם אתגר גדול. זהו אתגר שממנף אותנו, שמקדם אותנו, ומסייע לנו להעביר הילוך.
בין אם "חכם עדיף מנביא", ובין אם הוא ממש נביא – ברוך ה' שיש בהירות גם בימינו.
יום אחד יגיע אלינו בן אדם ויודיע שהוא נביא. איך נדע אם להאמין לו שהוא סתם נביא שקר?
תחילה נבדוק אם יש לו את התכונות הנצרכות לקבלת הנבואה: אם הוא חכם ויודע תורה, אם הוא גיבור במידותיו, דהיינו שהוא בעל מידות טובות – יושר, ענווה, חסד ועוד, ואם הוא מתגבר על יצרו ואינו שטוף בתאוות ממון או כבוד וכדומה.
אם ניווכח שיש בו את כל התכונות הללו נוכל להניח שהוא אומר את האמת, ונחזיק אותו כנביא אמת. אך המבחן הסופי יהיה: דיוק וקיום נבואותיו. אם מה שהוא יאמר יתגשם הלכה למעשה – נדע בוודאות שהוא נביא ודבר ה' היה בפיו, ואם דבריו לא התקיימו – נדע שנביא שקר הוא.
עיקרון זה תופס רק ביחס לניבוי אירוע חיובי, כיוון שמרגע שהבטחה אלוקית על דבר טוב נמסרת דרך נביא, בורא העולם לא חוזר בו מהבטחתו. אך אם הנביא מזהיר בשם ה' כי אסון עומד להתרחש ולבסוף אסון זה לא התרחש, יתכן שבני האדם חזרו בתשובה על מעשיהם הרעים ולכן ביטל ה' את הגזרה.
סיפר רבי יצחק מנשכיז:
פעם אחת התגלה הרמב"ם ז"ל לפני אבי, רבי מרדכי מנשכיז, ושאל אותו מדוע אינו לומד בספרו "היד החזקה".
השיב אבי כי הוא טרוד באנשים הפונים אליו בבקשות, ואין לו זמן להתפנות וללמוד בספרו.
אז ענה לו הרמב"ם, כי לכל הפחות יהיה מונח ספרו תמיד על שולחנו של אבי, ואם יקיים זאת מבטיח הוא לו, כי בכל פעם שיבוא חולה לפניו שיצטרך רפואה, אם יפתח אבי את ספרו ויביט בו, יתגלה אליו הרמב"ם ויאמר לו מהי הרפואה עבור אותו חולה.
וכך היה, בביתו של אבי ספרו של הרמב"ם לא זז משולחנו לעולם.
אל הצדיק בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ' הגיע חסד ובכה במר ליבו כי כבר כמה שנים מנע ממנו הקב"ה פרי בטן, ועתה הוא מתחנן שהרבי יברכו שיזכה להיוושע. הבטיח הרבי לאותו חסיד כי כעת חיה ולשנה הבאה יזכה לבן זכר.
חלפה עברה לה השנה, ואילו הישועה לא באה. בצר לו פנה החסיד אל הרבי וקבל בפניו על כך שהבטחתו המפורשת של הרבי לא התקיימה.
ליעקב אבינו – אמר הרבי – הייתה הבטחה מפורשת מאת הקב"ה: "ושמרתיך בכל אשר תלך", אך למרות זאת יעקב אבינו חשש שמא מאז שהקב"ה הבטיחו כבר התלכלך בחטא, והדבר יגרום לו להימסר ביד עשיו. אני – אמר הרבי – אינני הקב"ה, ואתה – אינך יעקב אבינו, ובכל זאת אינך חושש כלל שמא החטא גורם...
שירות לקוחות והצטרפות
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!
*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת
* שווי סט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים