מצוות 94-95 להתענות ביום הכיפורים

"

שנצטווינו להתענות ביום הכיפורים

(ספר המצוות – עשה קסד)

שהזהירנו לא לאכול ביום צום כיפור

(ספר המצוות – לא תעשה קצו)

55תורה שבכתב 

וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם… שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם

(ויקרא טז, כט-לא)

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אישה לַה'… כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ… שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם

(ויקרא כג, כז-לב)

תורה שבעל פה 

תשובה מכפרת על עבירות קלות – על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות הוא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר. האומר: 'אחטא ואשוב, אחטא ואשוב' – אין מספיקים בידו (אין מאפשרים לו) לעשות תשובה; 'אחטא ויום הכיפורים מכפר' – אין יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שיֵרצה את חבירו 

(משנה יומא, פ"ח מ"ח)

 

משנה תורה להרמב"ם 

  1. מצות עשה להתענות ביום הכיפורים, ולא לאכול ולשתות בו, שנאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". וכל האוכל או שותה ביום הכיפורים במזיד – חייב כרת, שנאמר: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ". 
  2. יום הכיפורים אסור ברחיצה, בסיכה, בנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה, שנאמר: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן", ופירשו חכמים: "שַׁבַּת" –  לעניין אכילה, "שַׁבָּתוֹן" – לעניינים אלו. ואין חיוב כרת על איסורים אלו, אלא על אכילה ושתייה בלבד.
  3. צריך להוסיף מחול על הקודש בכניסת יום הכיפורים, ולהתחיל את עינויי יום הכיפורים זמן מועט לפני השקיעה,  שנאמר: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב". וכן יש להוסיף על הקודש ביציאת יום הכיפורים, ולסיים את העינויים זמן מועט לאחר צאת הכוכבים, שנאמר: "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם".
(הל' שביתת העשור, פרק א')

שו"ת הרחבה

שאלה: אני סובל מאד מן התענית, כואב לי הראש, ואני לא מרוכז בתפילות. האם מותר לי לקחת גלולות להקלת הצום, או שאני מפסיד בזה את כל העניין של "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם"?

תשובה: בספר 'שדי חמד' (הרב חזקיהו מדיני) כתב בשם גאון אחד (הרב מנחם נתן אוירבך) שכיון שאיסור האכילה ביוה"כ הוא כדי לקיים מצוות 'ועיניתם את נפשותיכם', על כן אין נכון לעשות בערב יוה"כ סגולות שונות בכדי להקל את צער הצום.

אולם בגמרא (יומא פא ע"ב) אמרו שישנה מצוה לאכול ולשתות בערב יום הכיפורים, ו"כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". וכתבו הראשונים שטעם ריבוי האכילה בתשיעי הוא כדי שיהיה לו כוח לצום ולהתענות בעשירי, וכלשון רש"י: "התקן עצמך בתשעה (כדי) שתוכל להתענות בעשרה". והרא"ש הוסיף שהאכילה בערב יום הכיפורים מראה את החיבה לתענית: "הַכינו עצמכם בתשעה לחודש להתחזק באכילה ובשתייה כדי שתוכלו להתענות למחר, להראות חיבתו של המקום ברוך הוא לישראל, כאדם שיש לו ילד שעשועים וגזר עליו להתענות יום אחד וציווה להאכילו ולהשקותו ערב יום התענית כדי שיוכל לסבול".

וע"פ זה כתבו כל הפוסקים (חלקת יעקב, ציץ אליעזר, בצל החכמה, משנה הלכות, הגר"מ אליהו והגר"ש ישראלי) שאין לחשוש לדברי הגאון הנ"ל בשדי חמד, ומותר לקחת בערב יוה"כ גלולות מיוחדות המתפרקות במעיים אט אט וגורמות להרגשת שובע לזמן ממושך, וביארו שהציווי "ועיניתם את נפשותיכם" מתקיים ע"י עצם המניעה מאכילה ושתיה ביום הכיפורים עצמו, ולאו דווקא ע"י הרגשת הרעב והחולשה.

(ע"פ הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר ח"ט סי' נ"ד; הרב משה הררי, מקראי קודש, יום הכיפורים, פ"ד, הערה א')

איך זה עובד? 

כתיב 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב'; וכי בתשעה מתענין?! והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך – כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי

(ברכות ח ע"ב).

קומיקס מצווה

רגע לנשמה 

מלאכים ליום אחד!

// הרב שרון שמחי, ישיבת בנ"ע חולון

אבי: כל פעם שמגיע יום כיפור אני נכנס ללחץ!!!

הרב דניאל: תוכל לפרט קצת יותר?

אבי : נו, אתה יכול להבין אותי. לא לאכול, לא לשתות, כל היום בבית כנסת... בקיצור, ביום כיפור אני מושבת!

הרב דניאל: זה בדיוק הרעיון. הקב"ה ציווה אותנו "ועיניתם את נפשותיכם" - וזו בדיוק ההרגשה שאתה מרגיש.

אבי: אבל כבוד הרב, יום כיפור אמור להיות יום קדוש, ודווקא ביום הזה אני סובל ומתענה. ובכלל בשעות האחרונות של הצום אני כבר סופר את הדקות לצאת הצום!

הרב דניאל: אז כנראה שלא הבנת למה הקב"ה ציווה אותנו להתענות ביום כיפור.

אבי: אשמח שתגלה לי מה עומד מאחורי הציווי של איסור אכילה ושאר העינויים של יום כיפור.

הרב דניאל: בתהלים כתוב (קלט, טז): "יָמִים יֻצָּרוּ, וְלוֹ - אֶחָד בָּהֶם ", וחכמינו דרשו (תנחומא, בראשית, כח), שהקב"ה ברא את העולם ויצר בו את הימים לבני אדם, אך יום אחד מוקדש "לו" - לקב"ה. יום כיפור הוא יום ששייך לריבונו של עולם. ביום הזה אין רשות לשטן העומד לימינו של ה' לקטרג על עם ישראל. חז"ל דרשו (מסכת יומא, דף כ' ע"א) 'השטן' - בגימטריה 364 , כלומר רק אז 364 ימים בשנה יש לו רשות לקטרג, אך ביום ה-365 של השנה אין לו רשות לקטרג. אנו נמצאים ביום כיפור לפני ה', ללא מסכים או עכבות. "לִפְנֵי ה' - תִּטְהָרוּ".

ביום זה הקב"ה מעלה אותנו בדרגה, מדרגת 'אדם' לדרגה של מלאך. כל השנה אנו אוכלים, שותים ומספקים את היצר המצוי בתוכנו. אך פעם אחת בשנה אנחנו משביתים אותו על ידי חמשת העינויים שנאסרו עלינו. השבתת היצר היא גם הסיבה לכך שהשטן לא מקטרג, כדברי חז"ל (מסכת בבא בתרא, דף טז ע"א)  "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות". האיסור לאכול והמצווה להתענות מסייעים לנו להידמות למלאכים שאין להם יצרים ותאוות, ורק רוצים לעסוק במלאכת הבורא (מלאך - לשון 'מלאכה').

יום הכיפורים, שבא לכפר על עוונותינו ופשעינו, מהווה עבורנו 'קריאת כיוון'. לאן אנו שואפים. והשאיפה האמיתית היא: לעשות את רצון האל ללא כל עיכובים והפרעות מצד היצר הרע. לכן אמרו חז"ל (מסכת תענית, דף כו ע"ב) שהוא אחד משני הימים הטובים של ישראל.

אבי: הרב, עכשיו אני מבין טוב יותר מדוע יום כיפור הוא יום קדוש. אני די משוכנע שהשנה הצום יהיה הרבה יותר משמעותי עבורי.

הרב דניאל:  צום מועיל.

 

פנינים לכבוד יום הכיפורים

// בלהה בוסי, ראש אולפנת אמי"ת חמ"ד אור עקיבא

יום הכיפורים הוא יום החתימה שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך שנה הבאה.

זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם.

אנו מצידנו מקבלים את קדושת היום ע"י הצום, התפילה והתשובה.

הצום לא בא רק כדי לכפר על העוונות, יש לו משמעות נוספת: ביום הכיפורים כאשר אצל כל יהודי מתגלה נקודה היהדית הפנימית, צריך להתנתק לחלוטין מעולם החומר.

האכילה והשתיה, צרכים טבעיים של הגוף מפריעים לנו בשעה שהנפש מתגלה ופורצת החוצה.

לכן אנו צמים, מתנתקים מעולם החומר, לובשים לבן ודומים למלאכים.

 

לכבוד יום הכיפורים הכיני לך שרשרת פנינים יוקרתית ואיכותית שתוכלי להתפאר בה.

ולמה הכוונה?

משום שפירטנו שביום הכיפורים מגיעים לבית הכנסת לבושות בלבן ורק עם הרוח, לכן תצרי שרשרת פנינים דמיונית שתהיה ענודה על צווארך.

וכל חרוז הוא מצווה ומעשה טוב שעשית לקראת יום כיפור.

וכך את מגיעה ליום הכיפורים כאשר את עומדת בפני בורא עולם לדין ופורסים לפניו ספרי חיים ומתים ומעביר את כל מעשייך מתחילת השנה ועד סופה.

מחרוזת הפנינים תעמוד לך לזכות עם המון מצוות, ומעשים טובים.

גלולות להקלת הצום

אני סובלת מאד מן התענית, כואב לי הראש ואיני מרוכזת בתפילות. האם מותר לי לקחת גלולות להקלת הצום, או שאני מפסידה בזה את כל העניין של "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם"?

אין בעיה לקחת גלולות להקלת הצום. אדרבה, בגמרא אמרו שישנה מצוה לאכול ולשתות בערב יום הכיפורים (יומא פא ע"ב), וכתבו הראשונים שטעם ריבוי האכילה בתשיעי הוא כדי שיהיה לאדם כוח לצום ולהתענות בעשירי (רש"י, רא"ש). הרא"ש אף כתב הוסיף שהאכילה בערב יום הכיפורים מורה על החיבה בין ישראל לקב"ה, שאנו עושים את כל המאמצים הראויים להצליח להתענות ביום הכיפורים.

על פי זה כתבו פוסקים רבים שמותר לקחת בערב יום הכיפורים גלולות מיוחדות המתפרקות במעיים אט אט וגורמות להרגשת שובע לזמן ממושך, וזה אף מומלץ למי שהחולשה עלולה להפריע לו לעבודת התשובה והתפילה ביום הכיפורים. הפוסקים ביארו שהציווי "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" מתקיים בעצם ההימנעות מאכילה ומשתייה ביום הכיפורים, ולאו דווקא באמצעות הרגשת הרעב והחולשה

(שו"ת יביע אומר ח"ט סי' נ"ד; מקראי קודש [הררי], יום הכיפורים, פ"ד, הערה א', בשם הגר"מ אליהו והגר"ש ישראלי).

 

סיפור 

אם הרב אמר...

כשנתיים לפני פטירתו של הרב שלמה מן ההר, רבה של שכונת בית וגן בירושלים, כבר היה חולה ונזקק מדי פעם לעירוי נוזלים. לקראת יום הכיפורים פסק הרופא: הרב חייב לקחת את כל התרופות, ולשתות לפחות לשיעורין.

בנותיו של הרב, יהודית ופועה, הגיעו לבית אביהן לפני הסעודה המפסקת, במטרה למלא את הוראות הרופא בדייקנות. לתומן חשבו, שהדבר יהיה פשוט בתכלית, שכן עקב מחלתו של הרב הוא איבד את ההתמצאות במרחב ובזמן, והיה ברור שכאשר יתעורר בבוקר, לא ידע שיום כיפור היום.

אולם, כשהתעוררו בבוקר, שמעו הבנות את קול אמא, מתאמצת להעיר את הרב: 'בוקר טוב, שלמה, יום כיפור היום, האינך רוצה להתפלל? יום כיפור!'. הבנות קפצו ממיטתן ובאו במרוצה. אביהן כבר התיישב במיטה, דבר שלא עשה כבר זמן רב ללא עזרה. מציאותו של היום הקדוש חדרה לתודעתו מהר מן המצופה, ונסכה בו מוטיבציה להתעלות על עצמו.

כשניסו להגיש לו את התרופות, בצירוף כוס מים, דחה הרב את הכוס בשתי ידיים, וסירב בכל תוקף לקחת את התרופות. 'יום כיפור היום' - 'כן, אך הרופא אמר שאתה חייב'. 'אני חייב?! -'כן, אבא, אתה עלול להתייבש, והרופא אמר שזהו פיקוח נפש'. 'הרופא אמר כך, ואילו אני אומר שאני צריך לצום' - הגיב הרב.

שוב ניסתה אחת הבנות: 'אבא, מה היית אומר כל השנים לאנשים שבאו לשאול אותך על חולה שיש בו סכנה? הרי היית אומר להם שאם הרופא דורש אז חייבים לשתות'. 'אינני חולה שיש בו סכנה. מי אמר שאני חייב לשתות?' - התעקש הרב.

לא עזרו כל השכנועים, עד שנזכרה הבת פועה בדבר היחיד שיכול לשכנע את אביה: 'אבא, בעלי אמר שאתה חייב לשתות!'. 'בעלך אמר?! הרב חיים שטיינר אמר?! בעלך הרי הוא תלמיד חכם'. ברגע אחד נעלם המבע הנחוש מפניו של הרב, והוא פנה לאשתו הרבנית: 'אין מה לעשות, הִשֵֹאנו אותה לתלמיד חכם. אני חייב לשמוע בקולו'.

 

מאמרי מגזין לנשמה

המצווה היומית
משנה תורה
מן המקורות
רגע לנשמה
סיפור
מגזין לנשמה

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן