בין מדים לבגדי מלכות

בגדי הכהונה

נצטוו הכוהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת ואחר כך יעבדו במקדש. והוא אומרו יתעלה:

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

שמות כח, ב

וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת.

שמות כט, ח

ואלו הן בגדי כהונה – שמונה בגדים לכהן גדול, וארבעה לכהן הדיוט.

וכבר נתבאר בלשון המדרש, שלבישת בגדים אלו מצוות עשה,

והוא אומרם:

"ומנין שאין אהרן לובש בגדים לגדולתו אלא כמקיים גזירת המלך?

תלמוד לומר: 'ויעש כאשר ציווה ה' את משה' (ויקרא טז, לד)".

כלומר, שבגדים אלו, אף על פי שהם בתכלית היופי – שהם זהב ואבני שוהם וישפה וזולתן מן האבנים היקרות – לא יתכוון להתנאות בהם, אלא לקיום המצווה שציווה ה' את משה, בלבד; והיא, שילבש בגדים אלו תמיד במקדש.

הוזהרנו מלקרוע פי מעיל כהן גדול

אלא יהיה ארוג כמו סוף וגבול.

והוא אומרו יתעלה:

כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ.

שמות כח, לב

מצוות עשה לג; מצוות לא תעשה פח

מה אתם לובשים לעבודה? רשמי ומחויט? ספורט אלגנט? ואולי פשוט ויומיומי גם מזה?

העדפות לגבי ביגוד הן עניין אישי מאוד, אבל אולי ניתן לאפיין את "ציר" הלבטים שלנו בבחירת בגדים. הציר הזה הוא המתח בין "נראות" ל"שקיפות", בין בגדים שמושכים תשומת לב לבגדים שמאפשרים לא לתפוס מקום, בין בגדים שמוסיפים משהו מעבר למראה הטבעי לבגדים של פשטות ואותנטיות.

כפי שראינו, תפקיד הכוהנים ומעמדם נמצא בצומת דרכים – מצד אחד, הם נציגי א־להים וככאלה ראויים לכבוד ולמעלה מיוחדת, אך מצד אחר הם נדרשים להיות "שקופים", לא לנכס לעצמם את הכבוד, אלא לבטא בדמותם את רוממותו של אלה שהם משרתיו – אדון העולם.

בעבודתם נדרשים הכוהנים ללבוש בגדים מיוחדים, ונדמה שהבגדים־מדים הללו מבטאים בדיוק את המתח הזה. מדיהם של כל הכוהנים אחידים, מלבד בגדי הכוהן הגדול, ששונים ומיוחדים מהם. בגדי הכוהנים כוללים  מכנסיים, כתונת, שהיא מין חלוק ארוך, והם חובשים על ראשם מין מצנפת עשויה רצועת בד ארוכה שמלופפת ככובע. שלושת הבגדים הללו עשויים פשתן לבן, ובכך הם מבטאים איזו פשטות ונקיות של התייצבות בפני א־להים. נוסף על שלושת הבגדים הללו, חוגרים הכוהנים גם אבנט. חכמים בגמרא חלוקים ביניהם בשאלה האם גם האבנט עשוי פשתן לבן או שהוא צבעוני ומהודר כמו אבנטו של הכהן הגדול. הרמב"ם מכריע כמו האפשרות השנייה. כך יוצא שעיקר לבושם של הכוהנים מבטא בצבעו הלבן את ההתייצבות מלאת השפלות והענווה בפני הבורא, ועם זה כרוך על הלבוש הזה גם הדר המלכות והרוממות הא־להית, שמבוטאת באבנט הצבעוני.

לעומת שאר הכוהנים, מבטאים בגדי הכוהן הגדול בעיקר את הגדולה והתפארת. נוסף על ארבעת הבגדים של הכוהנים האחרים, לובש הכוהן הגדול ארבעה בגדים נוספים. הבגד האחד הוא המעיל, שהיה בגד ארוך בצבע תכלת ללא שרוולים. בגד נוסף הוא האפוד, שהיה מעין סינר ארוך, עשוי חוטים בצבעי לבן, תכלת, ארגמן ואפילו חוטי זהב דקים נשזרו בו. לאפוד היו מעין שתי כתפיות ועליהן, על כל אחת מכתפיו של הכוהן הגדול, הייתה מונחת אבן יקרה עם שמות שישה משנים עשר שבטי ישראל. בגד אחר הוא החושן – ריבוע בד בגודל של כעשרים וחמישה ס"מ, עשוי גם הוא משלל החוטים הצבעוניים שמהם עשוי האפוד, ובו משובצות שתים עשרה אבנים יקרות, שעליהן שמות השבטים. הבגד האחרון של הכוהן הגדול הוא הציץ – לוחית זהב שהייתה מונחת על מצחו של הכוהן וקשורה בחוטי תכלת. הבגדים הכל־כך מפוארים הללו מזכירים בגדי מלכים מלאי הוד והדר, והציץ נראה כסוג של כתר. ואולם ב"כתר" הזה, בציץ, היו חרוטות המילים "קודש לה'" – כלומר, גם בבגדי הכוהן הגדול מגולמת, מלבד הרוממות המלכותית, גם הענווה וההתבטלות בפני א־להים. הענווה הזאת היא הכתר האמתי. בנוסף, ביום הכיפורים, היום היחיד שבו נכנס הכוהן הגדול לקודש הקודשים, ביום זה עובד הכוהן הגדול חלק גדול מהעבודות בארבעה בגדי לבן – בגדי פשתן פשוטים, ואפילו האבנט שלו עשוי ביום זה פשתן לבן. כך מתבטא גם בלבושו של הכוהן הגדול אותו מתח בסיסי שבין ההדר ובין ההכרה במי שממנו כל ההדר, מי שהוא מלך הכבוד, "שאין אהרן לובש בגדים לגדולתו אלא כמקיים גזרת המלך".

איך זה עובד?

• על הכוהנים ללבוש בגדים מיוחדים בזמן שהם עובדים במקדש. אסור להם לעבוד ללא בגדים אלה (ואפילו אם חסר רק אחד מהם), ואם עבדו ללא בגדיהם המיוחדים, עבודתם פסולה. מנגד – אסור להם ללבוש את הבגדים הללו מחוץ למקדש או שלא בשעת עבודתם.
• על הבגדים להיות חדשים, נאים ומכובדים, ועליהם להתאים במדויק למידת הכהן העובד בהם.
• כהן רגיל לובש בזמן עבודתו ארבעה בגדים – מכנסיים, כתונת, מצנפת ואבנט. כהן גדול לובש שמונה בגדים – ארבעה כארבעת בגדי הכהן הגדול, ונוסף עליהם – מעיל, אפוד, חושן וציץ.
• ביום הכיפורים, עובד הכהן הגדול את עבודות היום העיקריות בארבעה בגדים בלבד, אשר עשויים פשתן לבן.
• אסור לקרוע את בגדי הכהונה או להשחית אותם.

המצנפת של הכוהנים, שבה הם מלפפים את ראשם כמין כובע, היא רצועת פשתן, ואורכה כשמונה מטרים! נשמע ארוך? ובכן, האבנט שכורכים סביבם הכוהנים הוא באורך של כשישה עשר מטרים…