שביתה בשבת | חלק א

 

נצטווינו לשבות בשבת,

והוא אומרו:

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת,

לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.

שמות כג, יב

 

וכבר נכפל הציווי במצווה זו כמה פעמים. וביאר לנו יתעלה, שהשביתה הזאת מן המלאכה היא חובה לנו ולבהמתנו ולעבדינו.

מצוות עשה קנד

 

לכל דבר יש לב, גם לעולם. כך אומר רבי נחמן מברסלב בסיפור "מעשה בשבעה קבצנים". הלב הזה של העולם, מספר רבי נחמן, מתגעגע מאוד למעיין שנמצא בראש הר גבוה. הוא מביט מרחוק במעיין, ורוצה להגיע אליו, אבל איננו יכול, כי ברגע שהוא עושה צעד בכיוון, מסתיר לו המדרון את המעיין, וזה בלתי נסבל מבחינתו. ככה שבחוסר ברירה הלב פשוט נשאר במקום שלו, מביט במעיין ומתגעגע…

המתח בין החלומות שלנו ובין הדרכים למימושם הוא סיפור לא פשוט. לא פשוט להתמודד עם הפער בין הפנטזיה ובין המציאות האפורה, חסרת הקסם וחסרת המעוף. זה מתחיל מהדברים הכי פשוטים. מתכון מסקרן, למשל. באתר המתכונים מופיעה תמונה מטמטמת של עוגת שכבות, אבל בדרך להכנה שלה צריך לעבור בקניית מצרכים, הקצפת ביצים וכיור מלא כלים מלוכלכים. וכשאין סבלנות להפריד בזהירות את החלמון מהחלבון, מי בכלל זוכר "לשם מה התכנסנו"? אצל מי עוד חיה בדמיון התמונה המפתה מאתר המתכונים?  ככה זה, הטיפוס במעלה ההר עלול להסתיר את המעיין המרווה שבפסגה.

בעניינים חשובים יותר זה כמובן הרבה יותר דרמטי. שנות לימודים ארוכות (ולא פעם גם משמימות…) לשם השגת תואר גורמות לנו לתהות למה בכלל בחרנו במקצוע הזה, ועמל יום יומי למען זוגיות מאושרת, לפעמים מסתיר את הפנטזיה הנוצצת שלמענה הכנסנו את עצמנו לסיפור.

כשמדי שבוע מגיעה שבת, אנחנו לפעמים רוצים רק לנוח ולשכוח. לשכוח את המרוץ המטורף של השבוע שחלף, עם כל המחויבויות שלו, המתחים והמתיחויות שבו. אבל האמת היא ששבת נועדה כדי שנזכור ולא נשכח. היא מין יום זיכרון שבועי. אחרי ששישה ימים עסקנו ב"מה", אנחנו עוסקים יום אחד ב"בשביל מה". בשביל מה התרוצצנו והזענו שישה ימים. שבת מזכירה לנו את המעיין שבראש ההר, ומבקשת מאתנו לעצור ולבדוק האם אנחנו בדרך הנכונה.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתנהל כמו הלב בסיפור של רבי נחמן, להישאר במרגלות ההר ולהשקיף כל החיים על המעיין הלא מושג. נולדנו לעמל, וכל החיים אנחנו מטפסים. הטיפוס הזה דורש מאתנו להשפיל את המבט, ובמקום להסתכל לאופק הרחוק וליעד שאליו אנחנו חותרים, לבחון היכן אנחנו שמים את הרגל, לבדוק שאנחנו לא נתקלים באבן או מכשול וכו'. דווקא בגלל זה אנחנו חייבים לקחת פסקי זמן ולהיזכר בשביל מה בכלל יצאנו למסע הזה ומה אנחנו מחפשים. מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. אחרת, עלולה השגרה לגרום לנו להמשיך לעשות, להתייגע ולהתאמץ, בלי לשים לב בכלל שאנחנו ממש, אבל ממש לא בכיוון.

הבעל־שם־טוב אומר שלשם בריאת העולם הגשמי שלנו היה צריך א־להים למעט ולצמצם את אורו, אחרת פשוט לא הייתה לנו אפשרות להתקיים. אבל אחרי ששת ימי הבריאה, חזר א־להים והאיר מאותו אור, מה שגרם לבריאה כולה כביכול לרוץ אליו מתוך געגוע שהודחק שבוע שלם. הוא מתאר זאת כמו חזרה של הענפים אל השורש. האור הא־להי שמאיר בשבת הוא שורש הכל, הסיבה והתכלית. במהלך השבוע אנחנו חייבים קצת לשכוח את האור הגדול, כדי להיות מסורים לעמל חיי היום יום, אבל פעם בשבוע אנחנו ממש חייבים להיזכר…

המהר"ל מפראג מציין במקומות רבים שלמציאות העולם הזה יש שישה כיוונים – מעלה, מטה, קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. ששת ימי החול מבטאים את התנועה בכיוונים השונים. השבת מייצגת את המרכז של הכל, השורש שממנו הכל יוצא ואליו הוא שב.

איך זה עובד?

  • מלבד איסור עשיית מלאכה בשבת ישנה חובה אקטיבית לשבות ביום זה. לכן, מי שעושה מלאכה, לא רק עובר על איסור, אלא גם מבטל את חובתו לשבות.
  • לדעת חלק מגדולי ישראל גם טרחה מרובה שאין בה עשיית מלאכה אסורה, היא ביטול חובת השביתה.

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן