לאהוב את מי שאוהב אותנו

אהבת א־להים. חלק ג

לא רק בחכמת א־להים מצד לעצמה עלינו להתבונן, אלא גם בדרך שבה היא נוגעת לנו; או במילים אחרות – לא רק בחכמתו של א־להים, אלא גם בטובו. אמר החכם מכל אדם – "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט) – כמו המים שמשקפים את הפנים שמולם, כך רגשות הלב של אדם אחד מעוררים בלב חברו רגשות דומים, ומשתקפים בהם.

אהבת א־להים תתעורר בנו יותר מכל, כשנגלה כמה גדולה אהבתו אלינו. כשאנחנו מתבוננים ב"פעולותיו" ומעשיו אנחנו צריכים להתבונן, לא רק בגדולה של א־להים שמתגלה בהם, אלא גם בטוב הגדול שהוא מעניק לנו באמצעותם. אמנם ישנם דברים שחסרים לנו ואנחנו נהנים מאוד "לקטר" על כך… אבל אם לרגע נביט מעט יותר במה שיש לנו וקצת פחות במה שאין, נגלה שאין רגע שבו א־להים איננו מעניק לנו כל טוב. החיים עצמם הם המתנה המופלאה והעמוקה ביותר שניתנה לנו, ונוסף עליה זכינו בבריאות, משפחה, חברים, פרנסה וכו' ((ואפילו אם מלווים אותנו קשיים באחד או יותר מהתחומים הללו).

כל זה חלק מההתבוננות באהבה שמתגלה אלינו על־ידי "פעולותיו", שהזכיר הרמב"ם. וישנה אהבה עמוקה עוד יותר של א־להים אלינו, והיא זאת שמתגלה באמצעות "מצוותיו". כל אחת משש מאות ושלוש עשרה המצוות שהעניק לנו א־להים בתורה, היא מכתב אהבה אישי מאתו אלינו.

מי שהרחיב בביאור העניין הזה הוא אדמו"ר הזקן מחב"ד – רבי שניאור זלמן מלאדי – בדברים נוגעים ומרגשים מאוד. הוא מסביר שבלבו של כל אדם נסתרת אהבה לא־להים, וישנה דרך זמינה ושווה לכל נפש כדי לחשוף ולגלות את האהבה הטבעית הזאת, עד שתהיה כמו אש וכמו שמש מאירה, וזאת באמצעות מה שהזכרנו – ההתבוננות באהבה שאוהב אותנו א־להים.

אכן, בין כל שני אנשים – כשאחד אוהב את חברו באמת – תתעורר אהבה גם בלב חברו כלפיו. אך בואו נחשוב לרגע על מלך כביר שעוזב את הארמון שלו ויחד עם הפמליה המלכותית ניגש לאחד מפשוטי האדם, מזמין אותו אליו לארמון, ושם נכנס אתו לבדו לחדר לפנים מחדר, מדבר אתו דיבורים קרובים ואוהבים ומחבק אותו באהבה אמתית. הרי ברור שנפשו של אותו איש פשוט ממש תצא אל המלך מרוב אהבה והתרגשות. גם אם לבו לב אבן, הוא הרי יימס כמו מים בכלות נפשו למלך.

ובאמת, אומר אדמו"ר הזקן, עוד יותר מכל זה היא קרבתו ואהבתו של א־להים אלינו, שעל אף שהוא בורא כל העולמות – העולם הגשמי והעולמות הרוחניים הנשגבים, ועל אף שהוא רם ונישא, ואינספור מלאכים משבחים ומפארים אותו, בכל זאת כביכול עזב את העולמות העליונים, ובעצמו הוציא אותנו ממצרים מרוב אהבתו. התורה והמצוות הן הנשיקות והחיבוקים של א־להים. אנחנו מברכים בעשיית המצוות "אשר קדשנו במצוותיו" כי כמו איש שמקדש אישה מתחת לחופה כדי להתייחד אתה, וכדי שיתקיים בהם "ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד), כך ועוד יותר מכך, מקרב אותנו אליו א־להים, מקדש את נשמתנו ומתייחד אתנו.

האהבה הרושפת של א־להים לכל אחד מאתנו, מתגלה בכל מצווה ממצוותיו. האם נוכל להישאר אדישים למולה?

אדמו"ר הזקן. רבי שניאור זלמן מלאדי נולד לפני כמאתיים ושבעים שנה בבלארוס. הוא למד אצל הרב המגיד ממזריץ', תלמיד הבעל־שם־טוב, והיה מהמוכשרים והבולטים שבין תלמידיו. אדמו"ר הזקן, כפי שהוא מכונה, הוא מייסדה של חסידות חב"ד, חסידות המאופיינת בהעמקה שכלית מיוחדת. נפטר בגיל 66. מלבד ספרים חשובים, השאיר אחריו גם ניגונים המושרים עד היום.

אנחנו מברכים בעשיית המצוות "אשר קדשנו במצוותיו" כי כמו איש שמקדש אישה מתחת לחופה, כך ועוד יותר מכך, מקרב אותנו אליו א־להים, מקדש את נשמתנו ומתייחד אתנו