קריאת שמע. חלק ב
בקריאת שמע אנחנו מכריזים בפה על רבים מהתכנים שפגשנו במצוות הקודמות. בראש ובראשונה מבטאת קריאת שמע את האמונה שלנו בא־להים ואת האמונה בייחודו – בכך שהוא אחד ויחיד. בפסוקים הבאים אנחנו מזכירים גם את חובת האהבה לא־להים. מלבד האהבה, אמרו חכמים שיש לקרוא את קריאת שמע ביראה, שהיא האווירה המתאימה לתכנים המרוממים הללו. ולבסוף – כפי שציינו – קריאת שמע כוללת גם את הנכונות למסור את נפשנו על קדושת שם השם.
קריאת שמע כוללת שלוש פרשיות, כלומר שלוש סדרות של פסוקים. בראשונה כלול עצם הכרזת "שמע ישראל וכו'" ואחריה חובת האהבה לא־להים, ואילו הפרשייה השנייה מתארת את השכר שנזכה לו אם נקיים את מצוות ה', ואת העונשים שיבואו עלינו כעם אם חלילה לא נמלא את חובותינו – בצורת וגלות. אמרו חכמים שאנחנו פותחים בפרשייה הראשונה מפני שתחילה יש לקבל עלינו את עצם האמונה בה', ורק מתוך כך ניתן לקבל את חובת המצוות. אי אפשר לבסס מחויבות לא־להים רק על "מקל וגזר", והיינו על תוכן הפרשייה השנייה. רק מתוך אמונה בא־להים ואהבה שלמה אליו, ניתן לעסוק בשכר ובעונש. כשקוראים את הפרשייה השנייה מתוך קשר אוהב לא־להים מבינים שהשכר המובטח והעונש המאיים הם כעין מילותיו של אב אוהב לבנו. חלק ממילים אלה הן מילות אזהרה, אך גם אז מקווה מאוד ההורה עצמו שלא יידרש להוציא את אזהרותיו אל הפועל. האזהרות מפני עונש, כמו גם הבטחת השכר, מגיעות כולן מאותה אהבה.
בפרשייה השלישית אנחנו מזכירים את יציאתנו ממצרים, שהיא רגע היותנו לעם, ולכן זיכרונה מלווה אותנו בכל עת וזמן.
בין הפסוק הראשון – "שמע ישראל, ה' א־להינו, ה' אחד" – ובין הפסוקים הבאים, אנחנו מוסיפים מילים שאינן לקוחות מפסוק – "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". הרמב"ם מביא את דברי חכמים, שלפיהם זמן קצר לפני פטירתו של יעקב אבינו, הוא קרא לבניו ובין השאר שאל אותם האם אמונתם בא־להים שלמה. השיבו לו כל בניו "שמע ישראל, ה' א־להינו, ה' אחד". הם פנו אל ישראל – יעקב אביהם – והעידו בפניו שהם מאמינים בה' אמונה גמורה. כששמע זאת יעקב בירך את שם א־להים ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בעקבות יעקב אבינו, גם אנחנו מוסיפים מילים אלה, אך מפני שהן אינן לשון התורה, לכן אנחנו אומרים אותן בלחש, ואילו הפסוק הראשון נאמר בקול רם. באמירת הפסוק "שמע ישראל" ובאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" נדרשים ריכוז וכוונה מיוחדים. בשני ביטויים אלה עלינו לשים לב באופן מיוחד למשמעות המילים, יותר מאמירת שאר פרשיות קריאת שמע.
בדיחה מפורסמת מספרת על אישה שדרשה להתגרש מבעלה, מפני שלדבריה הוא איננו אוהב אותה, ואילו הוא טען בתוקף שהוא אוהב אותה אהבת נפש. "איך ייתכן שאנחנו נשואים עשרים שנה, ולא שמעתי את זה ממך פעם אחת?" שאלה האישה במרירות. "מה זאת אומרת?" השיב הבעל הנבוך, "אמרתי לך שאני אוהב אותך כשהתחתנו, ומאז לא אמרתי שמשהו השתנה"…
כמו האהבה, גם האמונה מצריכה ריענון תמידי וביטוי מילולי חוזר ונשנה. את קריאת שמע קוראים בערב ובבוקר ומכריזים בכך שהאמונה שלנו שרירה וקיימת בחילופי הזמנים והמצבים. בין בזמנים של אור ובהירות, ובין בזמנים חשוכים ואפלים, אנחנו מאמינים ובטוחים שה' א־להינו, ה' אחד!
רש"י. רבי שלמה יצחקי (רבי יצחק הוא אביו של רש"י) – נולד לפני כאלף שנה בצרפת. רש"י היה הראשון שפירש את המקרא והתלמוד באופן שיטתי. הוא כתב פירוש לתנ"ך, כמעט במלואו, ובו פירש את הפסוקים על פי הפשט, בשילוב מדרשי חז"ל רבים. גם על רובו הגדול של התלמוד כתב רש"י פירוש, שהוא הפירוש היסודי והפופולרי ביותר בין הלומדים. מאז חייו ועד היום רש"י הוא מן הדמויות הנערצות ביהדות. צורת הכתב המוכרת בתור "כתב רש"י" לא הייתה מוכרת לרש"י עצמו… זהו הכתב הספרדי הרהוט מימי הביניים.
