קדושה שמעצבת אהבה

קדושה שמעצבת אהבה

נישואי כוהנים וכהן גדול

 

נצטווה כהן גדול לישא בתולה בבתוליה. הוזהר כהן גדול בלבד מלישא אלמנה. הוזהר כהן גדול מלבוא על האלמנה.

והוא אומרו יתעלה:

וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח.  אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.  וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ.

ויקרא כא יג-טו

הוזהר הכהן מלישא זונה. הוזהר הכהן מלישא חללה. הוזהר הכהן מלישא גרושה. והוא אמרו:

אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ, כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.

ויקרא פרק כא ז

מצוות עשה לח, מצוות לא תעשה קסב, קסג, קסד, קסז, קסח

 

להיות כהן זה עסק מחייב. ההשלכות של התפקיד נוגעות לא רק למעשים שמוטל על הכהן לבצע, ולא רק למעשים שמהם עליו להימנע אלא גם לחייו האישיים. לא עם כל אחת יוכל הכהן להתחתן. כהן רגיל אסור לשאת גרושה, זונה או חללה (חללה היא מי שנולדה מכהן ואישה שאסורה לו, או מי שקיימה יחסי אישות עם אחד הפסולים לכהונה (כמו מי שהוא חלל בעצמו)). זה עלול להישמע על הפנים. איזו מין "רשימה" זאת, שבה זונה וגרושה נמנות ביחד? איזה פסול יש בגרושה? ואם הכהן גרוש, האם הוא נפסל מעבודה במקדש? לא. אז מה ההבדל?

נושאים טעונים שכאלה דורשים התבוננות ללא דעות קודמות, והתרבות שבתוכה אנחנו חיים מטמיעה בנו דעות רבות כאלה (כמו כל תרבות, כמובן, וזה בסדר גמור). חלק מהתפיסות התרבותיות שלנו נראות לנו מובנות מאליהן, אבל הדבר דומה לקושי שלנו להבחין בכך שגם מבטא ישראלי הוא מבטא. השפה שלתוכה גדלנו נדמית טבעית, אבל דורשת לעתים הסתכלות מחודשת מן החוץ.

אפשרויות הקמת המשפחה שעומדות בפני כהן גדול יחדדו ויבהירו את הדברים. מלבד האיסור המוטל על כל כהן להתחתן עם אישה גרושה, זונה או חללה, נדרש הכהן הגדול להתחתן דווקא עם בתולה. גם העניין הזה עלול כמובן לקומם, אבל אם נטה אוזן להיגד שנושאת התורה בעניין הזה, נמצא בו הרבה מאוד רגישות ואנושיות.

לא ניתן להתעלם מכך שמערכת יחסים אינטימית כרוכה אצל האישה בשינוי בלתי הפיך. כלומר, אפשר כמובן, להתייחס לכך כעניין פיזיולוגי ותו לא. אפשר אולי למצוא לכך נימוקים אבולוציוניים, אבל זה יהיה פספוס. הגוף ותהליכיו משקפים תכנים עמוקים יותר. הפיזיולוגיה הנשית היא הד לטבע נשי נשמתי. הגוף הגברי "אדיש" לראשוניות של הקשר האינטימי, והאדישות הזאת היא לא ממש מעלה. אולי היא חלק מהאטימות הכללית שנוטים אליה גברים… הגוף הנשי, לעומת זאת, עובר מהפך משמעותי בעקבות החיבור הראשון שבין איש ואישה.

הבית שמקים הכהן הגדול צריך להיות כזה שנושא את השלמות המיוחדת של ראשוניות החיבור, את הנקיות ואת המעלה שמתלוות לכך. ייתכן גם שדווקא על־ידי אשתו, זוכה הכהן למעלה המיוחדת הזאת, שהוא מצד עצמו, כגבר, איננו שייך לה.

כהן רגיל איננו חייב לשאת דווקא בתולה, אבל הוא לא יוכל להתחתן עם מי שהקשר הקרוב שחוותה היה קשר עכור. כשמדובר בחללה, שבאה מרקע של יחסים איסורים, הדבר מובן היטב. גם כשמדובר בזונה אפשר בהחלט להבין, שאפילו אם התרחקה מדרכה המקולקלת, נותר בה משהו שלא יוכל להתחבר אל מעלת הכהונה. אבל מה לגבי גרושה? ייתכן בהחלט שגירושיה אינם ב"אשמתה" ואולי מצדה היא התאמצה מאוד למען מערכת היחסים שבה הייתה נתונה. אין מדובר באשמה בשום צורה ואופן, אלא בכך שזיכרון מערכת היחסים שצרוב באישיותה של אישה זאת, לא יוכל להתחבר למעלת הכהונה. כשלעצמה, זה הסיפור האישי המיוחד שייעד לה א־להים, ועם כל הקושי, הסיפור האישי הלא פשוט שלה הוא גם זה שבו טמונים האוצרות המיוחדים לה. כל זה נכון מצד אחד, כשם שמצד אחר הסיפור האישי של הכהן ותפקידו המיוחד דורש ממנו לשאת אישה שאיננה גרושה, ואין סתירה בין הדברים.

 

איך זה עובד?

  • כל כהן אסור לשאת לאישה גרושה, זונה או חללה (חללה היא מי שנולדה מכהן ואישה שאסורה לו, או מי שקיימה יחסי אישות עם אחד הפסולים לכהונה (כמו מי שהוא חלל בעצמו)
  • בנוסף, לכהן הגדול אסור לשאת גם אלמנה, ואף לא לקיים יחסי אישות עם אלמנה ללא נישואין, והוא מותר בנשיאת בתולה בלבד.

 

 

דילוג לתוכן