תפילין

ציוונו להניח תפילין של ראש, והוא אומרו יתעלה:

"וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"

דברים ו, ח

וציוונו להניח תפילין של יד, והוא אומרו:

"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ"

שם

מצוות עשה יב-יג

 

"שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך" – מבקשת הרעיה מן האהוב בשיר השירים – "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבת י־ה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שיר השירים ח, ו-ז).

כמה היינו רוצים לדעת שהאדם שאנחנו אוהבים זוכר אותנו ונכסף אלינו בכל זמן. הרצון להיות כחותם על לוח לבו של האהוב הוא בעל משמעות מטאפורית וממשית גם יחד. אנחנו רוצים שאהובנו יישא אותנו אתו במחשבותיו ורגשותיו, אבל נעים לנו מאוד אם הוא נוטל אתו גם חפץ ממשי שמזכיר לו אותנו תמיד – טבעת נישואין, תמונה, מכתב אהבה שכתבנו לו וכדומה.

כאלה הן התפילין, אות אהבה בינינו ובין א־להים.

"'שימני כחותם על לבך' – כנסת ישראל אמרה זאת לקדוש ברוך הוא: שימני כחותם של אמת על לבך – זהו חותם של תפילין שמניח אדם על לבו, 'כי עזה כמוות אהבה', מהי 'עזה כמוות'? אלא אין קושי בעולם כפרישת הנפש מהגוף, כך אהבת כנסת ישראל לקב"ה, שאינם פורשים זה מזה לעולמים, ומפני כך תפילין של יד קשורות בזרוע, לקיים את הכתוב 'שמאלו תחת לראשי'" (ספר הזוהר).

אנחנו קושרים את התפילין בזרוענו, ומעידים שהקשר שלנו עם א־להים הוא כזה שהתרתו קשה כמוות. מדברי ספר הזוהר עולה שהתפילין מבטאות את אהבתנו לא־להים ואת אהבתו אלינו כאחד. כשאחד מבני הזוג נושא עמו מזכרת אהבה מרעהו – כמו טבעת נישואין – מזכירה הטבעת למי שעונד אותה את אהבתו של בן זוגו כלפיו, וגם מעוררת את אהבתו לבן זוגו. ברצועת התפילין אנחנו כורכים שלוש כריכות על האמצעית מהאצבעות, כריכות שהן כעין טבעת נישואין, ובעת כריכתן נהוג לומר פסוקים מספר הושע שבהם מבטיח א־להים לכנסת ישראל את אהבתו הנצחית: "וארשׂתיך לי לעולם, וארשׂתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים,  וארשׂתיך לי באמונה, וידעת את ה'" (הושע ב, כא-כב).

הנחת התפילין על הראש היא כעין הנחת כתר המכריז על הזהות והאמונה שלנו. כמו כן מבטאת הנחת התפילין על הראש את הרצון שימלאו התכנים הכתובים בתפילין את המחשבות שלנו. הנחת התפילין על היד כנגד הלב, מבטאת את הרצון שיהפכו התכנים האלה גם לרגשות חיים, ושבהתאם להם נעשה את מעשינו. היד שעליה מניחים את התפילין היא היד החלשה, השמאלית אצל רוב האנשים, שהיא אכן היד הסמוכה ללב. מי שידו החלשה היא יד ימין, מניח עליה את התפילין. ייתכן שהנחת התפילין על היד החלשה דווקא מבטאת את הרצון להאיר באור א־להי גם את המעשים ה"חלשים" המעשים הרחוקים מהאור והטוב.

את התפילין מניחים בכל יום חול, ולמעשה היה ראוי שנלך עם התפילין כל היום, שכן כפי שכותב הרמב"ם: "שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק" (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד, כה), ואולם מפני שאנחנו מתקשים לשמור על נקיות הגוף והמחשבה במהלך היום, מקובל להניח את התפילין בשעת התפילה וקריאת שמע, שאז מצוותן גדולה במיוחד.

קשר האהבה של התפילין הוא עניין הדדי בינינו ובין א־להים. חז"ל מספרים שגם א־להים כביכול מניח תפילין. בתפילין שלנו כתובה הצהרת האמונים שלנו אליו, ומה כתוב בתפילין שלו? אומרים חז"ל שבתפילין של הקדוש ברוך הוא כתוב הפסוק: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (דברי הימים א יז, כא).

  • התפילין עשויות עור בהמה, ובתוכן, על קלף מגולגל, כתובות ארבע פרשיות – ארבע סדרות של פסוקים מן התורה. פרשיות אלה הן שתי הפרשיות הראשונות של קריאת שמע וכן שתי פרשיות נוספות שבהן מוזכרת בתורה הנחת התפילין (ומקורן בספר שמות יג ב-טז). התוכן המובע בפרשיות התפילין הוא האמונה בא־להים, האהבה אליו והמסירות לעבודתו, האמונה בכך שהוא משגיח ונותן שכר בהתאם למעשינו, וכן מוזכרת בתפילין יציאת מצרים, שהיא יסוד היותנו לעם ותחילת התגלותו של א־להים אלינו.
  • את התפילין אנחנו מניחים על הראש ועל היד. כל ארבע הפרשיות כתובות הן בתפילין של ראש והן בתפילין של יד, אלא שבתפילין של ראש רשומה כל פרשייה על קלף נפרד ונתונה בכעין "תא" משלה, ואילו בתפילין של יד רשומות ארבע הפרשיות יחד על קלף אחד. אולי הדבר מבטא את נטיית הדעת לפירוט לעומת ההתבוננות הכוללת יותר של הלב. בנוסף, בתפילין של ראש בולטת האות ש', ברצועת התפילין של ראש ישנו קשר כצורת האות ד', וברצועת התפילין של יד יש קשר כעין י'. יחד מתחברות שלוש האותיות לאחד משמות ה' – ש-ד-י.
  • צורת התפילין היא ריבוע, ומהן משתלשלות רצועות שחורות, כפי שמלמדת המסורת העוברת מדור לדור, החל ממשה רבנו שהצטווה כך בהר סיני.
  • ישנה חשיבות גדולה להנחת התפילין במקום המדויק שמיועד להן בראש ועל היד. תפילין שלא הונחו במקומן (למשל, אם הונחו תפילין של ראש כך שאפילו מעט מהן יורדות אל אזור המצח) כאילו לא הונחו כלל.
  • את התפילין מניחים בכל יום מימי החול. ניתן להניחן לכל אורך שעות היום, אך חובה מיוחדת יש להניח תפילין בשעת תפילת שחרית, שבה אנחנו קוראים קריאת שמע, ומזכירים את מצוות התפילין.

 

דילוג לתוכן