כל הזבחים והמנחות שנשחטו במחשבת שינוי השם, בין בקרבנות יחיד בין בקרבנות ציבור -כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. חוץ מקרבן החטאת והפסח -שאם נעשו במחשבת שינוי השם, פסולים.
הדין זהה אם המשנה את שם הזבח בשעת שחיטה, או בשעת קבלה, או בשעת הולכה, או בזריקה, כמו שלמדנו בעבר.
מה הכוונה שלא עלו לבעלים לשם חובה?
כגון ששחט עולה לשם שלמים או אם שחט עולת ראובן לשם שמעון.
