לפעמים בזוגיות צריך לומר די !
מחשבות על גירושין יכולות לעבור לנו בראש לא אחת בתקופות מאתגרות.
לפני שאת ממשיכה את רצף המחשבות הללו (ואני מוציאה מהאמירה הזו מצבים פתלוגים) בואי נדבר רגע…
ישנו מסלול פנימי שאני מזמינה אותך לנסות לעבור דרכו:
אמונה- אתגר- מיקוד- בחירה.
אמונה
"הרי את מקודשת לו"
האמונה אומרת שברגע שאיש ענד טבעת לאשה ואמר לה:"הרי את מקודשת לי" – זוהי החותמת האלוקית שהזיווג הזה היה צריך להתממש. זאת להבדיל ממקרים של ביטול אירוסין, אובדן של אחד מבני הזוג לפני חתונה ח"ו , שם זה לא היה זיווג משמיים.
יש משהו מקל ומקשה כאחד באמונה הזו.
מצד אחד זה מקל – כי אם איתו התחתנתי כנראה זה מה שנכון ומדוייק עבורי.
מצד שני, כשקשה?! ה' יעזור אילו מחשבות עוברות לי בראש כשקשה לי איתו. הרי אני בחרתי בו! אף אחד לא כפה עלי… ואם בחרתי להתחתן אני יכולה לבחור גם להתגרש… אבל אז האמונה הזו שהכל מדוייק וחלק ממהלך אלוקי, נושפת לי בעורף…
אתגר
קשה לך איתו? כן, כן, עם בחיר ליבך.
משהו בקשר האינטנסיבי הזה מתיש אותך לפעמים.
כל אחד רוצה למצוא את מקומו ושיהיה לו נוח בתוך הקשר. לפעמים מרגיש צפוף וצפים רצונות סותרים וקונפליקטים ומחלוקות על דברים מהותיים יותר או פחות.
אז בואי נחזור רגע לנקודת משבר.
סומק על הלחיים מציף אותך (ולא..זה לא ממבוכה…), הופיע גם דופק מואץ וזיעה קרה שהעידו על העוצמה שבה נפגעת ממנו.
כל כך קיווית שהוא יבין, יכיל ויקבל אותך, יפעל בדרך שבה את זקוקה לו. זקוקה לו יותר מכולם.
ואת רצית א' והוא יכל לתת לך רק את ב', התאכזבת ואולי אפילו השתיקה שלך היתה חזקה יותר מכל צעקה אחרת שהיתה יכולה לבקוע מגרונך.
מיקוד
תתמקדי ותמקדי יפתי…
לנשים יש יכולת , ממש אומנות שכזו לערבב המון נושאים וכמה רגשות ותחושות ביחד.
מהבליל הזה של העומס, היאוש, האכזבה והתסכול לרוב לא תצליחי להעביר לזולת את רצונך האמיתי.
הטלפון שלי צלצל, היא היתה נסערת וביקשה להגיע אלי באותו הרגע.
היא אפילו לא הצליחה לדפוק בדלת, אלא פתחה אותה בסערה והתחילה לשחרר את מה שעל הלב.
"הוא לא עוזר לי בבית, אני קורסת, הוא לא עושה שום דבר, חושב שהילדים האלה הם רק שלי, נמאס לי שהכל עלי! מה נראה לו בכלל? איך אפשר להחזיק ככה בית? אני עובדת גם בבית וגם בחוץ, הוא רק בחוץ… קשה לי…".
אחרי עשר דקות בהם הקשבתי לה מתוך הבנה שלפעמים צריך לרוקן על מנת להכניס משהו בהיר ונקי יותר, פניתי אליה.
-"הרי אין דיון, הוא אוהב אותך ואת אותו, נכון?"
-"נכון. אבל הוא מוציא אותי מדעתי!"
-מה המחשבה שעוברת לך בראש כשהוא לא עוזר לך כמו שהיית רוצה?מה באמת מפריע לך?".
-"שהוא לא רואה אותי".
-":הוא באמת לא רואה אותך?"
-"הוא כן…הוא יוזם זמן זוגי, מאפשר לי לנוח כשאני מותשת ומקלח את הילדים בערב כדי שאני אצא למכון כושר".
-"אוקי, אחרי שראית שבמרחבים אחרים הוא כן רואה אותך אני רוצה לאפשר לך להסתכל על האתגר ביניכם אחרת.
הוא שחקן במגרש של הקב"ה. והקב"ה כרגע מספר לך סיפור דרך בעלך.
בהנחה שהוא לא משתנה, מה השיעור שנשלח אליך דרכו?".
-"אני קצת סופרוומן, אוהבת לעשות הכל לבד, לא מוכנה לקחת מנקה, לא מוכנה שאחרים ישמרו לי על הילדים וכשהוא לא עוזר לי זה מאלץ אותי לשחרר ולהיעזר גם באחרים…"
-"הוא לא משתנה ועם זאת מדוייק לך, מה את רוצה לפתח בתוכך?"
-"לשחרר…ולהביא מנקה פעם בשבוע…"
האמונה אומרת – "שנאמין שיש עילה וסיבה שהיא הפועלת ועושה כל הנמצאים" (הרמב"ם).
האתגר אומר – ככה אני לא רוצה להמשיך.
המיקוד – מאפשר לחדד ולדייק רצון עמוק שנמצא בתוכי.
הבחירה – מאפשרת לי לבחור לחיות אחרת.
לפעמים בזוגיות צריך לומר די (לאיך שהתנהלנו עד עכשיו) , כדי לחיות ביחד טוב יותר.
שלך יעל.
יעל יפת – מאמנת נשים ומדריכת כלות
