לאהוב את ה' – הרבנית ימימה מזרחי

לאהוב את ה' – הרבנית ימימה מזרחי

האהבה תנצח | הרבנית ימימה עם דברים שאין להם שיעור

היום נדבר על אהבה. רק על אהבה. שם השיעור שלנו הוא 'אין שיעור'. ולמה? בגלל המצווה שהיא ה-כלל גדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח). מה כותב הרמב"ן? "ולא יתן שיעורין באהבה", כשהמשמעות היא: אל תתנו שיעור, מידה, באהבה. אהבה אי אפשר למדוד. אהבה היא לאין שיעור. פעמים רבות מדי את אומרת בתת-ההכרה: "אני אוהבת אותה, עד שהיא עוקפת אותי". הרמב"ן אומר שהמצווה הקשה ביותר היא ואהבת לרעך כשהוא כמוך, בדיוק. גדלתן באותו מקום, למדתן באותו בית ספר, אתן באותו גיל, היא כבר סבתא ואת – עודך בשידוכים. איך קשה לאהוב כשהיא בדיוק כמוך! ואת אומרת: "אני מוכנה שיהיה לה טוב, אבל בדיוק כמוני. שלא תעקוף אותי". בבקשה אל תתנו שיעור לאהבה. "אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו" (שיר השירים ח', ז'). גם אם תתני את כל הדירות והתכשיטים שלך בכוונות האהבה הטהורות ביותר, יצחקו עלייך. אהבה אי אפשר לשקול בגרמים, יאמרו לך. תמיד מצחיק אותי לשמוע את הסכומים שחתנים מפציצים בכתובה שלהם: חצי מיליון שקלים. ח"י מיליון שקלים. תגיד, אתה בכלל אוהב? כי באהבה אי אפשר לנפנף כמו שמנפנפים בצ'ק שמן. אי אפשר לתמחר אהבה, היא priceless!

קנה לאשתך מתנה לחג

"נו די, ימימה, אשתי לא יודעת שהיא אהובה? אני אוהב אותה!" אני מאמינה לך, אבל עכשיו תרגם את אהבתך לדבר מדיד. אהבה היא כלל גדול, אבל עם פרטים מאוד-מאוד קטנים. אהבה זה לא רק בלב, זה בעיקר בגוף. שנים אני בוכה על חילול התורה שלי, סליחה על הביטוי החריף הזה. אני אומרת, "איש, תקנה מתנה לאישה שלך לפני החג", ואז אני רואה את התרגומים השטחיים: "הרבנית ימימה אומרת שגבר צריך לקנות לאשתו תכשיט לחג גם כשאין לו כסף". נכון, היא אמרה את זה. אבל תבינו, זה כל כך גבוה! אם לא תהפוך את האהבה הגבוהה שלך לזוגתך לדבר מדיד, לחפץ ("אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", שיר השירים ב', ז'), היא לא תדע שאתה אוהב אותה!

לא מתים מאהבה

איך ה' עושה שואה? ובכלל, למה יש כל כך הרבה צער? בכל שנה אני מביאה לכן את שלושת ההוגים הגדולים שמתייחסים לשאלה העמוקה הזו:

אומר הרב שך: הסיבה פשוטה. חטאתם? נענשתם. תיזהרו, כי אם תמשיכו כך תהיה עוד שואה.

אומר הרבי מליובאוויטש: אסור לדבר כך. איזה חטא מסוגל להצדיק עונש כמו השואה? אנחנו לא יודעים למה ה' עשה כך, אבל זה חלק מהתכנון האלוקי. כנראה יצא מזה משהו טוב.

מי רחמן יותר, הרב שך או הרבי מליובאוויטש? ברור שהרב שך. הוא משאיר אותי בעולם הגיוני: היית רעה? קיבלת עונש. יש היגיון בעולם. הרבי מליובאוויטש אומר: לא יודע, אבל יצא מזה טוב. התשובה הזו לא משאירה אותי במקום קל לעיכול.

מגיע הרבי מפיאסצנה, שנרצח בשואה עם תלמידיו. לא היה לו זמן לשאול לשם מה בא הרע הזה, לשם מה זה טוב. הוא רק מרים עיניים לשמיים ואומר: "חברים, כשאתם סובלים, תבקשו מה' דבר אחד: שאני לא אאבד את האהבה. כי זה הדבר שהכי קל לאבד בעולם". הוא היה אומר ביידיש: "ילדים יקרים, מתוקים, זכרו אפוא: הדבר הגדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו…"

אלה החדשות המקסימות של הרבי מפיאסצנה: מאהבה לא מתים. מאהבה נשארים בחיים. מי שרוצה להישאר בחיים – שיאהב. שרק לא נאבד את האהבה. שלא נשנא בבורותנו תלמידי חכמים. שלא נשנא נשואות, גברים, ילדים, את עצמנו ברווקוּתנו. שלא נשנא את אימהוּתנו, שלא נשנא זה את זה שנאת חינם בגלות הענקית.

אני כל הזמן חושבת על כך שאימהות בשואה חיכו למצוא את הילד, ולא משנה באיזה מצב הוא יהיה – הוא יזכור אותה בכלל? ואולי הוא נוצרי כבר? אז למה את מתייאשת, אמא? חכי לו, חכי לו. חפשי אותו במנזרים הכי אפלים ובעבודות הזרות הכי אפלות. אני חושבת שרחל אימנו כבר מזמן לא מבכה על בניה. היא מחכה, מחכה לבניה. חכי גם את. לא תמותי מזה, את תחיי מזה. ובבקשה אל תכעסי שזה כל כך ארוך. כמה אורך אפיים צריך כשהניסיון ארוך, וכשהחיכיון ארוך, ולא מוצאים את הילד ולא מוצאים את בן הזוג, ולא מוצאים את עצמנו ולא מוצאים את אלוקים.

אל תאבדי את האהבה. לא מתים מאהבה, חיים על אהבה.

 

תודתנו נתונה ל'פרשה ואישה'

 

"תבינו, זה כל כך גבוה! אם לא תהפוך את האהבה הגבוהה שלך לזוגתך לדבר מדיד, לחפץ ("אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"), היא לא תדע שאתה אוהב אותה!

דילוג לתוכן