לב הלימוד ספר משפטים הלכות נחלות

תמצית וביאור הלימוד מבית הרמב"ם היומי

 

פרק א' – סדר נחלות

עקרונות יסוד בדיני ירושה:

א) צאצאים קודמים להורים ואחים;

ב) בנים קודמים לבנות;

ג) מי שקודם, זה אומר שזרעו קודם לאחרים;

ד) משפחת האב בלבד מוגדרת כמשפחה לעניין ירושה;

ה) בעל יורש את אשתו, ולא ההיפך.

זאת בתנאים הבאים:
שנישאו כדין ולא שהם מאורסים או שלא נישאו כדין,
הבעל חי,
הנכסים היו מוחזקים לאשתו בשעת מותה ולא שמוחזקים בידי אדם אחר;

ו) האם מורישה רק לצאצאיה שבחיים, אם אין לה צאצאים, הירושה 'חוזרת' להוריה.

 

פרק ב' – הבכור

הבן שנולד ראשון לאביו, מקבל חלק נוסף שווה לחלק הרגיל.

האב נאמן להכיר ולהכריז על אחד הבנים כבכור.

לדוגמה: כאשר לאב 5 בנים, מחלקים את הנכסים לשישה חלקים, והבכור מקבל שנים מהם.

בתנאים הבאים:

1. בכור ודאי,
2. היה כבר בחיים בזמן פטירת אביו

המשך התנאים בפרק הבא

 

פרק ג' – תנאי ירושה: מוחזק וראוי בבכור ויבם

הבכור זכאי לרשת את חלק הבכורה רק בנכסים שהיו לאביו בפועל בזמן פטירתו, ולא נכסים שהיו לו בכוח בלבד. למשל, שטר מלווה של אביו אינו נחשב לממון המוחזק על ידי אביו.

חלק הבכורה לא ניתן לבכור בעל כרחו, וזכותו לוותר עלי ולומר שאינו חפץ בו.

יבם דינו כבכור: מקבל את כל הנכסים שהיו לאחיו בפועל, ואילו הנכסים שהיו רק בכוח מתחלקים בין כל האחים בשווה.

 

פרק ד' – נאמנות המוריש / חזקת קרובים

אדם מוגדר כקרוב לעניין ירושה

1. נאמנות: המוריש נאמן לומר על אדם שהוא ראוי ליורשו. זאת בתנאי שהדברים נראים מהימנים, ולא חזר בו באופן חשוד.
2. חזקה: על ידי עדים המעידים שאותו אדם הוחזק כבנו של הנפטר.

 

פרק ה' – ספקות בירושה

 

באופן כללי: בכל מקרה שיש יורש ודאי מול ספק יורש  – הוודאי מקבל הכל; ואם שניהם ספקות – חולקים בשווה.

למשל:

ספק זכר מול נקבה – הרי זה כאילו הניח בנות לבד.

אלמנה שילדה בן ספק לבעלה הראשון ספק לשני – אינו יורש אף אחד מהם.

ארע אסון קטלני וספק מי מת תחילה – למשל האם או האב, הולכים אחר היורש הוודאי.

 

פרק ו' – העברת ירושה / שינויים בחלוקת הירושה

מעיקר הדין, המוריש אינו יכול לשלול ממי שראוי ליורשו את הירושה, אלא היא עוברת אוטומטית, מכח זיכוי התורה, ליורשים הראויים על פי דין.

למרות זאת ישנן דרכים בהם היורש רשאי להעביר את הירושה לאדם שהתורה לא זיכתה לו ירושה.

לדוגמה להעביר ירושתו לבת, או לתת חלק נוסף לבן שאינו בכור וכיוצא בזה. זאת בתנאי שהעברת הנחלה לא נעשתה בדרך של ירושה, כלומר מכח דין תורה לאחר פטירתו. מכל מקום העברת ירושה, למרות שמותרת, אינה ראויה.

צורות העברת ירושה:

1. צוואת שכיב מרע: אם אומר אדם ההולך למות שרוצה הוא להביא חלק מנכסיו לאדם מסוים, חשוב אותו אדם כיורש גמור, ויש לו את כל העדיפויות של יורש.
2. מתנה: כל מענק שניתן מחיים בלשון של הענקת מתנה תקף גם אם לא ניתן ליורש על פי דין.

 

פרק ז' – הוכחת המוות

יורשים התובעים את ירושתם, חייבים להוכיח באופן ודאי שמורישם מת, ולא רק משמועות או דברים מסופקים. מכל מקום, בשונה מעדות המתירה אישה להינשא, לעניין ממונות, גם דבר שחזקתו למיתה נחשב כהוכחה.

מלבד זאת, במקרה שאדם נשבה, או ברח מפאת סכנה, מורידים בית דין קרוב משפחתו לטפל בנכסיו.

אמנם מי שנעלם מרצונו ללא אונס, אין בית הדין מטפלים בנכסיו ודינם כאבדה מדעת שאין מצווה להחזירה.

 

פרק ח' – תנאים בהורדת קרוב

הכלל: לעולם לא מורידים לנכסים קטן בתור קרוב, או קרוב לנכסי קטן. כמו כן אין מורידים קרוב בקרבה ראשונה. זאת משום שחוששים שהקטן יפסיד את הנכסים, והגדול או הקרוב, יטען שזה חלקו ויוציא את נכסים שלא כדין. תחת זאת מעמידים ב"ד אפוטרופוס.

 

פרק ט' – מעמד הנכסים טרם החלוקה

טרם חלוקת הירושה הנכסים נמצאים בחזקת כל האחים. כמה השלכות לדבר:

א. כל טענה של אחד היורשים לרכוש נפרד ששייך לו בלבד, מחייבת ראיה כדין הוצאה ממוחזק.

ב. כל שימוש בחלק מהירושה לצורך אחד מהיורשים, נאמד בהנאה הכללית, או מתוך חישוב כלכלי כולל, ולא על בסיס הצורך הפרטי של המבקש.

ג. כל רווח שמגיע מהירושה מתחלק בשווה, למרות שאחד מהיורשים הפיק את הרווח לבדו.

יוצאים מן הכלל:

1. כאשר התנה מראש שמרוויח לעצמו
2. שמדובר בעבודה מיוחדת לו

 

פרק י' – חלוקת הירושה / אפוטרופוס לקטן

כל חלוקה שבטלה, כגון שבא אח לא נודע ממדינת הים, בטלה החלוקה ויש לערכה מחדש.

אדם העומד למות ומשאיר אחריו ילדים קטנים, צריך למנות אפוטרופוס לירושה, ויכול לבחור את מי שרוצה. אם לא עשה זאת, על בי"ד למנות אפוטרופוס נאמן, מוכשר ובר-פועל.

 

פרק י"א –ניהול נכסי יתומים

לא מעמידים אפוטרופוס על כסף ומטלטלים, אלא משקיעים אותם באופן שמניב תשואות – קרוב לשכר ורחוק מהפסד, למרות שדבר זה קרוב לריבית – לא גזרו בנכסי יתומים. ושיעור הרווח נקבע לפיי העניין.

אפוטרופוס חייב להיות אדם נאמן, ירא שמים, שלא קיבל עליו נידוי. לאפוטרופוס סמכויות רחבות, ובסמכותו לעשות כל דבר, כפי שיראה לטובת היתומים.

במקרה ולא מצאו אדם כזה, בית הדין מפקחים על הוצאות ההכרחיות, כדי שלא יכלו נכסי יתומים.

 

סיום ספר משפטים