תמצית וביאור הלימוד, כתב וערך: הרב רוני פרינץ

[ט-] דיני הכשר על ידי משקים
משקים שונים
א) נקרשו –נחשבים כאוכל. מלבד שמן ודבש;
ב) נסחטו – המיץ היוצא הינו משקה, ואינו נטמא מהפרי אלא אם כן היה בפרי יותר מכביצה.

[י] גדרי טומאת משקים
א) מים – וכן נוזלים המופרשים מהאדם;
ב) דם – היוצא בעת שחיטת בעל חי טהור;
ג) חלב – רק חלב אשה, וכן חלב בעלי חיים שנחלב לרצון, וכן מי חלב;
ד) שמן ויין – וכן המוהל שלהם, ובלבד שיתכוון שישמשו כמשקה
כל אלו נחשבים משקים להיטמא לטמא.

[יא] משקים המוחזקים כמכשירים
גזרו שהבוצר ענבים או המוסק זיתים לדריכה וכתישה – הוכשרו לטומאה, שהרי יש בהם
מעט מוהל שהוא חפץ בו. אבל אם הם לאכילה, כלומר שלא שמח בפציעת הפירות, לא
מקלים טומאה.

[יב] הגדרת רצון לעניין המאכל המוכשר לטומאה
תנאי ההכשר: על המשקה להיתלש ממקורו ברצון, וכן ליפול ברצון על גידולים שכבר נתלשו
ממקורם. רק אז הוא מכשיר לקבלת טומאה.

[יג] הגדרת הרצון לעניין המים המכשירים לטומאה
משקה יכול להוריד טומאה רק אם נתלש ברצון הבעלים. הגדרת המים אם נתלשו ונפלו ברצון
או לא – תלויה בכוונת האדם ובהרגליו. כאשר רוב המשקה אינו ברצון, מבטל את המיעוט
שברצון.

[יד] הכשר מאכל במקרים שונים
ירידת גשם וטל, מכשירה את המאכל לטומאה, רק אם הדבר נוח לבעליו. פעמים שגם
לחלוחית ואדים שעברו מהמשקה לכלי אחד, מכשירים. בהמשך הרמב"ם מצבים נוספים
בהם קיים הכשר על ידי משקים שונים במצבים שונים של מגע במים.

[טו] מקור המשקה המכשיר
א) בכלי – מקבלים ומעבירים טומאה תמיד;
ב) בקרקע – מקבלים ומעבירים טומאה רק אם הדבר נעשה ברצון האדם, ואין בהם 40 סאה.
ולכן, סתם מי גשמים שבקרקע הינם טהורים, אלא אם כן עבר זמן והם במקום שרגילים
לשתות ממנו.
ג) משקים ממקור אנושי – אם יצאו ברצון, כגון דם שנמצץ מהאצבע, מטמאים.

[טז] חזקת טומאה
ישנם אוכלים המוחזקים לטומאה אף ללא הכשר.
כגון: אוכלים שהדרך לשפוך עליהם מים, בשר קדשים שחיבת הקדש מכשרתו לקבל טומאה [פרק י'] ועוד.

סיום: משמעותה של טהרת המאכלים – לתקן את הגוף, ומתוך כך את מידות הנפש ואז
שהגוף והנפש קדושים, אזי האדם הוא כמזבח וראוי להדבק בשכינה.