לב הלימוד ספר טהרה הלכות כלים פרקים א'-ז'

תמצית וביאור הלימוד מבית הרמב"ם היומי

הקדמה ללימוד הלכות כלים ברמב"ם
לפנינו 28 פרקים שהם 28 ימים של הלכות רבות בנושאי כלים.
הפירוט הרב פעמים מקשה על הלימוד ומקשה על הרצף.
כפי שלמדנו, טהרה או טומאה חלה על האדם ומשמשיו. כלומר כלים ומאכלי אדם.
אמנם, יש לברר. אילו דברים נקראים כלי? בוודאי בגדים הראויים לשימוש אנושי וכדומה הם כלים. אולם
עדיין צריך להבין מהו בגד? האם רק אריג? האם רק דבר הראוי ללבישה?
כיוצא בזה, יש לברר לגבי שאר תשמישים, מתי הם נידונים ככלי.
הלכות כלים עוסקות בניסוח ההגדרות לכלים השונים.
הכלל הראשי הוא, שכל יצירה או עיבוד אנושי, הופכת את החומר לחפץ. כלומר לכלי. וכל ביטול של אותה
יצירה, מחזירה את הכלי להקרא חומר סתם.
הפרקים מפרטים את מידת ורמת העיבוד הנדרשת, על מנת שהחומר יוגדר ככלי ולצד השני, איזו רמה
נדרשת על מנת שהכלי יישבר או יבטל מתשמישו ובכך יפסיק להקרא כלי.
באופן כללי, להגדרת החפץ כלי יש לבחון שלושה משתנים:
1. חומר – ישנם חומרים שאינם מקבלים טומאה, כגון אבנים או אדמה, וישנם חומרים המקבלים טומאה
מהתורה, כגון: מתכת, חרס, עץ, בד, עור. וכאלו המקבלים טומאה מדברי חכמים, כגון: זכוכית.
2. צורה – ישנם כלים המקבלים טומאה רק כאשר יש להם חלל – כלי קיבול, כגון: כלי חרס או זכוכית
ולעומתם יש כלים שמקבלים טומאה גם כשאין להם בית קיבול כלל כגון כלי מדרס. כמו כן, ישנם צורות
שונות שאינם נחשבות לשלמות ואינם נידונות ככלי.
3. שימוש – כלי שאינו מיועד לשימוש אנושי, לא מקבל טומאה. בדומה לכך, כלים צמודי קרקע או כלי
שנשבר, אינם מקבלים טומאה בדרך כלל. ישנם כלים מיוחדים המשמשים למדרס, הנטמאים על ידי
סמיכה על גבי הכלים.

אופן קבלת הטומאה
לכל חטיבת כלים, יש דרך מסוימת לקבל טומאה:
תוך וחוץ: מרבית הכלים נטמאים רק במגע של הטומאה בהם. לעומתם כלי חרס, מקבלים טומאה רק
בכניסת הטומאה לחלל הכלי מבפנים.
טלטול – כלי עץ ועצם, מקבלים טומאה רק כאשר הם מטלטלים.
טומאה ישנה – דין מיוחד בכלי מתכת שנשברו ותוקנו שחוזרת להם טומאתם הישנה.
גם לאחר שהגדרנו חפץ מסוים ככלי, עדיין יש להבחין בין חלקיו השונים, כגון: בין חלקיו העיקריים של הכלי
לבין חלקיו הטפלים לשימושו העיקרי. או מה נידון כאחורי הכלי ומה נידון כתוך הכלי- כלומר פניו.

טהרת כלים
באופן כללי, כל ביטול של החפץ משימושו, מסלק ממנו את הגדרתו ככלי ובכך הוא נטהר.
ביטול זה יכול להיות על ידי שבירת הכלי או קלקולו, שינוי מהותי בשימוש הכלי כגון מכלי קיבול לכלי פשוט,
או חיבורו לקרקע המבטל את הגדרתו ככלי מיסודה, שכן כלי בהגדרה מיטלטל.
אמנם קיימים לא מעט חריגים לדינים אלו, כגון שברי כלי מתכת או חיבור תנור לקרקע ועוד.

א-ב: ראשי פרקים
פרק א' – אילו כלים מקבלים טומאה?
הפרק מבאר את תנאי קבלת הטומאה בכלים:
א) החומר – כל כלי ובגד מקבלים טומאה, אלא אם כן נעשו מעצמות ועור העוף, מדברים הבאים מהים,
מגללים אבנים ואדמה. אלו הם הטמאים מהתורה ומדרבנן גם כלי זכוכית מקבלים טומאה.
ב) הצורה – בחרס רק כלי שיש לו בית קיבול, ובמתכת אף כלים שטוחים. זוהי טומאה דאורייתא. מדרבנן
אף פשוטי כלי עץ עור ועצם מקבלים טומאה.

ב-ז: טומאת כלי עץ, עצם ועור
פרק ב' – כלי קיבול
הגדרה: כל כלי קיבול עמיד, היכול לקבל לתוכו משהו באופן שמתחלף ואינו קבוע, כלומר שתוכן כלי
הקיבול ניתן להחלפה – הוא כלי מקבל טומאה.

פרק ג' –כלי העשוי לנחת וכלי העשוי לטלטל
כלי עץ
א) נייד ונייח – רק כלי עץ נייד מקבל טומאה. מידת הניידות או הנייחות של הכלי, נקבעת לפי אופן השימוש
בו.
ב) סתם כלי עץ – בחזקת נייד, כלי שנפחו בגודל המכיל 40 סאה – כגון שידה [ארגז[ תיבה [שולחן בצורת
קופסא] ומגדל [ארון אחסון גבוה] מוחזק לנייח.
כלי זכוכית – חמורים מכלי עץ ורק שידה תיבה ומגדל נחשבים לכי נחת, כל שאר כלי הזכוכית אף שמידת
נפחן 40 סאה נחשבים לכלים ניידים.

פרק ד' – כלי שטוח
דין כלי עץ שטוח נקבע לפי תפקידו, כדלהלן:
א) טהור – אם הכלי משמש רק לאדם, או שרק לכלים בשעת מלאכתם;
ב) טמא – אם הכלי משמש לאדם ולכלים, או רק לכלים באופן תמידי;
ג) עץ משולב במתכת – אם העץ משמש את המתכת-מקבל טומאה, ההפך-טהור

פרק ה' – גמר מלאכת כלי עץ
א) גמר מלאכה – בכדי שהכלי יקבל טומאה, צריך שתיגמר עיקר הכנתו, בכל כלי לפי עניינו.
ב) צורת כלי – אף כלי שטוח מקבל טומאה אם יש לו צורת כלי;
ג) מתלה – אינו מקבל טומאה, מלבד כאשר מסייע למלאכת הכלי.

פרק ו' – שברי כלי עץ
הכלל: כל כלי עץ שהתפרק בצורה משמעותית המפריעה לתפקוד הכלי – נטהר. בכל כלי לפי עניינו