לב הלימוד ספר טהרה הלכות כלים פרקים ח'-יד'

לב הלימוד ספר טהרה הלכות כלים פרקים ח'-יד'

תמצית וביאור הלימוד מבית הרמב"ם היומי

ח-יב: כלי מתכת

פרק ח' – גולמי כלי מתכת – גמר מלאכה וייעוד הכלי

כל כלי העשוי ממתכת, אפילו הוא שטוח – מקבל טומאה. ובלבד שנגמרה כל הכנתו באופן מוחלט. לכן גומי כלי מתכות, שנדרשת מלאכה נוספת להכשירם, כגון לשייפם, ליישרם וכד', אינם מקבלי טומאה. גם תכשיטי אדם וכלי מלחמה, הרי הם כלים ומקבלים טומאה.

עניין חשוב נוסף הוא כלל בכל טומאת כלים הוא קביעת ייעוד הכלי במחשבה לעומת קביעת ייעודו במעשה. כדי להגדיר כלי כמקבל טומאה די במחשבה בלבד, אמנם כדי להוציא אותו מהגדרה זו, נדרשת פעולה חזקה יותר – פעולה ממשית בכלי.

פרק ט' – שם הכלי

עניין מיוחד נוסף בהלכות אלו הוא שם הכלי. השם הוא למעשה הצהרה אנושית המגדירה את תשמישו של הכלי.

אמנם רק בתנאי שיש לכלי שם ושימוש בפני עצמו, הוא יורד לטומאה. אמנם אם אין שם לכלי בפני עצמו הרי שהוא חלק מכלי אחר ועד שלא יחובר בו, אינו יורד לטומאה.

פרק י' – סוגים שונים של כלי מתכת

פרק זה הוא למעשה הרחבה של הפרק הקודם ומבאר כיצד סוגים שונים של כלי מתכת מקבלים טומאה על פי הכללים שנתבארו: בית קיבול או שם בפני עצמו.

פרק י"א – שברי מתכת

בדומה לשאר כלים, כלי מתכות יוצאים מהגדרת כלים במידה ונשברו או החלידו באופן שמוציא אותם משימושם המיוחד.

פרק י"ב – טומאה ישנה וכלי זכוכית

כאמור, כל כלי שנשבר – נטהר, אפילו תיקנו אותו והוא מוכן לשימוש חדש. אבל חכמים גזרו גזרה מיוחדת בכלי מתכת שתוקנו, שחוזרים לטומאתם הקודמת.

כלי זכוכית שונים מכלי חרס [שדינם יתבאר בהמשך] בכך ששבריהם לא מקבלים טומאה. שאר כללי הטומאה זהים, כמפורט לעיל בטבלה.

יג-יט: כלי חרס

פרק י"ג – דרך טומאת כלי חרס

מהתורה, כלי חרס נטמא רק אם הטומאה נכנסה לתוך חללו, בין אם נגעה בין אם לא. וכן מטמא מזון שנכנס לחללו.

אבל חכמים גזרו על משקין טמאים שדינם כאב הטומאה, ומשום שמדובר בגזרה, משקים טמאים שנגעו בכלי חרס מאחוריו מטמאים את אחוריו בלבד, שלא מחלקים בגזירה.

מכיוון שהגדרת החלל בכלי חרס היא מהותית לקבלת טומאה, הרמב"ם מבאר אופנים רבים ושונים של חללי כלי חרס וחלות הטומאה בכל חלוקה ופיצול של חללי הכלי.

פרק י"ד – הצלה מטומאה בכלי חרס – מכוסה ובלוע

משום שכלי חרס נטמא ומטמא מאווירו, ניתן לחסום את כניסת או יציאת הטומאה לכלי על ידי חסימה של פתח חלל הכלי. קיימות שתי חסימות אשר דינם שונה:

א) צמיד פתיל – כלי טהור המכוסה הרמטית אינו נטמא, אך מטמא;
ב) בלוע – דבר הבלוע בגוף בעל חי שעודו בחיים, מציל את הכלי מהטומאה.

דילוג לתוכן