דף מיוחד לליל הסדר
רוני פרינץ
ליל הסדר. רק המילים מעוררות התרגשות. הורים כילדים, אנו מחכים לליל האור הזה.
ואכן, זהו לילה של דורות, לילה בו, הורי ההווה אוחזים בעבר בידינו האחת ובדי השנייה אנו אוחזים בילדינו, ילדי העתיד.
לב לבו של ליל הסדר הוא העברת והמשכת לפיד האמונה.
כתב הרמב"ם (חמץ ומצה ז):
"מצות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצריים, בליל חמישה עשר בניסן… להודיע לבנים… שנאמר והגדת לבנך".
עניין גדול כזה אינו דבר של מה בכך שמתרחש מאליו. סדר מוצלח הוא סדר מתוכנן, המבוסס על הבנה: מה מספרים ולמי מספרים, כדי לדעת איך מספרים זאת. לכן חכמים הדריכו ויעצו, כיצד לשתף את הילדים והנכדים ולעורר אותם להיות מעורבים בסדר.
אנו נצעד בדרכו של הרמב"ם שסיכם הדרכות אלו בשני כללים.
1. התאמה
"לפי דעתו של בן, אביו מלמדו. כיצד: אם היה קטן או טיפש אומר לו, בני, כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצריים, ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש ברוך הוא, ויצאנו לחירות; ואם היה הבן גדול וחכם–מודיעו מה שאירע לנו במצריים, וניסים שנעשו לנו על ידי משה רבנו: לפי דעתו של בן".כלל ראשון. מי יושב אתכם בסדר. אילו גילאים, אילו שפות ופערים יש בין הילדים. שימו לב שעוד לפני התוכן, אנו עוסקים בתכנון זמן. ילדים קטנים זקוקים להפעלות רבות ולתוכן מרוכז וקצר, המסופר בעיקרו ב'שעות הטובות' שלהם.
ניתן לרשום בעפרון על דפי ההגדה, את התוכן או הפעילות אותה אתם מעוניינים להעביר, על מנת לתכנן את הזמן בהתאמה לכל ילד.
לאחר מכן: התוכן. התאימו מסרים ופעילות לכל גיל, ילדים גדולים יותר יכולים להיות סבלנים ע שיגיע זמנם לשאלות ולדברי תורה, את ילדי האמצע ניתן לשתף בפעילות: לבקש מהם להפעיל את הקטנים או להציג להם הצגה וכדומה, כדי שלא ימתינו יותר מידי.
שימו לב למקומות הישיבה ושמרו את אלו הקרובים לעורך הסדר לילדים, או לחילופין, קצת פחות מומלץ, מנו עוזרים לעורך שיסתובבו ויפעילו את הילדים. וכמובן, אל תושיבו זה לצד זה יריבים פוטנציאליים.
ועוד דבר, העיקר זה הסדר, לא המפה, היין שנשפך וכדומה, כדאי לזכור את זה.
דוגמאות לפעילות אפשרית – מהקטנים לגדולים:
א. חידונים וכרטיסיות – מתאימים לכל גיל.
ב. חלקו פרסים שונים לאורך הסדר, מסקרנים מגוונים ומותאמים לכל גיל.
את הפרסים חלקו קודם כל על שאלות או כל יוזמה מצד הילדים ורק אחר כך על תשובות!
ג. הצגות והמחשות – גם [ואולי בעיקר] שלכם!
ד. 'עזרה' במהלך הסדר – לחלק תפקידים, כגון: הממונה על נטילת ידיים, הגבהת הקערה, חלוקת המצות וכדומה.
2. עקרון ההפתעה
"וצריך לעשות שינוי בלילה הזה–כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, עד שישיב להם ויאמר להם, כך וכך אירע וכך וכך היה.
וכיצד משנה–מחלק להם קליות ואגוזים, ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו, וחוטפין מצה זה מיד זה, וכיוצא בדברים האלו".
אמת היא שליל הסדר כל כך מרגש עד שגם הידוע מראש, מסקרן ומלא ציפייה. מכל מקום, שינויים וידיעה שנבנית שנה אחר שנה, שליל הסדר הוא לילה של התחדשות, מגבירים את הערנות ואת הסקרנות.
ומכיוון שבדף דידקטי עסקינן רק נעיר שלא מדובר בעצה אלא בעצם המצווה: השאלה, הסקרנות היא הפתח לחירות.
להלן כמה רעיונות לשינויים ולהדגשתם לאורך הסדר המבוססים על השינויים שתקנו חז"ל:
קדש
תנו לכולם לקדש, ולאחר מכן ניתן לנהוג כרבי עקיבא ולהגיש לילדים מיד מנה אחרונה – קליות ואגוזים.
להדגיש את ההסבה: להתפלא על הכריות, לתהות האם הולכים לישון? וכל דבר המעורר ומדגיש את השינוי.
ורחץ
הרשו לעצמכם להתבלבל וכאילו לברך על נטילת הידיים.
לאחר הנטילה בקשו לעשות המוציא, חפשו את הלחם ושאלו מדוע אינינו אוכלים מיד לאחר נטילה.
כרפס
אכילת הכרפס מטרתה להשקיט ולעורר את התיאבון כאחד. ספקות בדיני ברכות מובילים למציאות שזה לא בדיוק כך. אבל לילדים הכרפס יכול להות חגיגה גדולה של שינוי וגם אמצעי להשקטת הרעב. אפשר לחלק כרפס בשפע, ממינים שונים (הרבי מגור אף היה מחלק תותים…), לבשל את מי המלח עם סלק וכל דבר אחר שיהיה טעים ומעניין.
יחץ
ניתן להצטער על שבירת המצה שנעשתה כביכול בטעות, להדגיש את האפיקומן.
בעניין זה מצאנו שני מנהגים: האחד-להחביא את האפיקומן, השני-לתת לקטן לשמור עליו.
כמובן האפיקומן אינו 'קדוש', לכן ניתן להכין מראש כמה מצות שבורות וכמה כיסויי אפיקומן ולהשתמש בכולם בצורות שונות.
מגיד
"ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו". רבים מזיזים את הקערה בלבד. כדי שהשינוי יהיה משונה באמת, ניתן לבקש מראש מאחד המסובים, לקחת ולסלק את קערת הסדר מעל השולחן וכמובן להתקומם על כך.
במרחבי הרשת מצויות הפעלות ושאלות רבות על סדר המגיד, חפשו את המתאימים לרוחכם ואל תשכחו להתאים אותם לכל המשתתפים.
רחצה
שוב להתבלבל עם הנטילה. להדגיש את פקידי הילדים הנוטלים ואת חווית המלכות (בתנאי שגם אתם קמים ליטול לילדים…).
מוציא מצה
המצה היא חגיגה והפתעה בפני עצמה. לילדים קטנים אפשר להדגיש את התמיהה: מה קרה ללחם? מדוע הוא כה דק וכדומה.
הרמב"ם הביא מנהג שאולי קשור לאפיקומן ואולי למצה: "חוטפין מצה זה מיד זה". אם אין חשש לחטוף "על הראש" ניתן לאמץ מנהג דומה.
מרור
לעיל במצה. להתפלא מדוע אנו אוכלים דברים מרים? ואם זה לא כל כך מר, לפחות לעשות פרצוף כזה.
כורך
ניתן להמחיז את הכורך, בדומה למרכיב מנת בשר, עורך הסדר שואל את המסובים מה הם רוצים בכריך. כמה מרור וכמה חרוסת? ובעיקר: מה חסר בכריך?
שולחן עורך
זמן לגדולים יותר, שאלות דברי תורה, סדנאות, סיפורי מסורת משפחתיים וכל מה שנותן לנו לטעום מהחירות המשפחתית שלנו.
צפון
כדי למנוע אכזבות ומריבות, ניתן להציע פרס קבוצתי, להחביא מספר אפיקומנים, לבקש מאחד המסובים להחביא את האפיקומן ולהשתתף בחיפושים…
ברך
כוס של אליהו. המנהג לשלוח את הקטנים לפתוח את הדלת, ויש שנהגו אף לתת להם נרות, כמובן שמרחב השאלות וההפעלות כאן הוא גדול, החל מלשאול שאלות, לספר סיפורים, או לברר מה כל אחד היה אומר לאליהו, ועד להתחפש לאליהו ולהפתיע את הילדים שפותחים את הדלת…
הלל נרצה
הכינו שירים ומנגינות. השמיעו אותם בבית. השירה יחד עם משחקי השירה הם סיום נפלא וגם מעורר ללילה נפלא זה.
שנזכה לטעם בקרוב טעמה של חירות אמתית יחד עם כל ישראל בבית המקדש
חג שמח!
