אחת הסוגיות החוזרות וטורדות אותנו כהורים וכמורים בכל שנת לימודים חדשה, היא שאלת גודל הכיתות.
מה מספר התלמידים הרצוי בכל כיתה? האם בכלל ניתן לקבוע גודל מסוים לכיתה? הייתכן ששלושים תלמידים הם יותר מידי ולעומתם עשרים וששה תלמידים הם גודל סביר לכיתה?
אומרת הגמרא[1]: “אמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי; ואי איכא חמשין, מותבינן תרי; ואי איכא ארבעין, מוקמינן ריש דוכנא ומסייעין ליה ממתא”.
(אמר רבא: מספר התלמידים למלמד – עשרים וחמישה ילדים, ואם ישנם חמישים – ממנים שני מלמדים, ואם ישנם ארבעים, ממנים עוזר הוראה, ומקבלים לשם כך סיוע מבני העיר).
לדעת התוספות[2] הגמרא עוסקת בשאלת מקורות המימון של מערכת החינוך. כיתה הכוללת עד עשרים וחמישה תלמידים, נחשבת למסגרת פרטית שהטיפול בה מוטל על כתפי ההורים. לעומת זאת, כיתה גדולה יותר מגדרת כמערכת חינוך ציבורית שהציבור חייב לממן אותה, אם ירצו ואם לאו.
הלכה מפורשת הנוגעת לגודלה האופטימלי של כיתת לימוד, מופיעה בפרשנותו של הרמב"ם לגמרא. לדעתו, את הגמרא מטרידה לא שאלת הכמות, אלא שאלת האיכות.
בספר המדע הלכות תלמוד תורה פרק ב הלכה ה הרמב"ם אומר:
"עשרים וחמישה תינוקות, למדים אצל מלמד אחד. היו יתר על חמישה ועשרים–עד ארבעים, מושיבין עימו אחר לסייעו בלימודן; היו יתר על ארבעים, מעמידין להם שני מלמדי תינוקות".
המדד הוא, מורה אחד לכל עשרים וחמישה תלמידים. במידה והכיתה גדולה יותר, המערכת חייבת להציב בכיתה "עוזר הוראה" ואם בכיתה ארבעים תלמידים ויותר, על המערכת לפתוח כיתה מקבילה.
דעתו של הרמב"ם נפסקה להלכה בשולחן ערוך (יו"ד רמה, טז) ולכאורה הדיון סגור.
אלא ששאלת היסוד עומדת בעינה. מהם המדדים הקובעים את איכות הלימוד ביחס לגודל הכיתה?
ואכן, למרות הכרעת השו"ע, פוסקים רבים סוברים שגודל הכיתה האופטימלי הוא גורם משתנה.
הש”ך (שו"ע שם, ס”ק י) למשל, סובר שגודל הכיתה בפועל תלוי בטבע המלמד והילדים שתחת שרביטו. כך גם עולה ממספר פוסקים וספרי שו"ת, המתייחסים לגודל הכיתה האמור כלא תקף לזמננו.
אז מה 'למעשה'?
המטרה הסופית היא, איכות ההוראה ותוצאותיה. לכך כיוונו חז"ל, שהורו על גודל כיתה מסוים. בירור זה מחייבות את קובעי המדיניות לשקול, לקבוע מדדים ודרכי בדיקה לאיכות ההוראה ולהשפעת גודלה של הכיתה על התוצאות בשטח.
עד שלא תעשה עבודה יסודית זו, אין בידינו קביעה הלכתית מחייבת וברורה, מהו גודל הכיתה האופטימלי במערכת החינוך בישראל כיום.
בהצלחה לכולנו.
[1] בבא בתרא כא.
[2] תוספות, שם, ד"ה סך.
