ספר קניין – מורה דרך בשיח הזכויות והחובות
ספר קניין – כשמו כן הוא – עוסק בקניינו ורכושו של האדם: הדרכים שבהם אדם קונה רכוש, והדרכים שבהם הוא מעביר את הרכוש לאדם אחר; וכפי שהרמב"ם כותב בהקדמתו למשנה תורה: "ספר שנים עשר אכלול בו מצוות מכירה וקנייה".
מבחינה זו ספר קניין הוא ספר של חיי היום יום של החולין. אין עניינו במצוות שחובה על האדם לעשותן ואף לא בעברות שיש להימנע מהן אלא בהתנהלות השגרתית של האדם עם רכושו.
עובדה זו באה לידי ביטוי בהיקף המצוות הכלולות בספר זה. בספר קניין מעטות המצוות (מלבד ספר אהבה יש בו הכי מעט מצוות), ויותר מכך, מתוך חמש ה'הלכות' שבספר, לשלושה מהן – הלכות זכייה ומתנה, הלכות שכנים, והלכות שלוחין ושותפין – אין כלל מצוות!
ריכוז כזה של 'הלכות' שאין בהן שום מצווה אינו מצוי באף ספר אחר במשנה תורה, וניתן ללמוד ממנו שהתורה נותנת לאדם חופש פעולה די רחב בנוגע להתנהלות שלו עם רכושו.
כאשר נתבונן במצוות שבכל אופן נמצאות בספר זה ניתן ללמוד מהן דבר נוסף.
ניתן לחלק את המצוות שבספר לשלושה סוגים:
הסוג הראשון מתייחס לדרכי המקח והממכר. דינים אלו תופסים את רובו של ספר קניין ונקבעו להם שתי מצוות עשה: דין מקח וממכר, ודין קניין עבד עברי. מצוות אלו הן מסוג המצוות שאינן מחייבות או אוסרות את האדם במעשה מסוים אלא מגדירות כיצד פועלת המערכת המשפטית-הלכתית בתחומים שונים.
הסוג השני הן מצוות הקובעות מגבלות על דרכי הקנייה והמכירה. מצוות אלו הן איסורי האונאה. שלא כספר נזקים שמדבר על איסורים מובהקים של גנבת רכוש או עיוות המשקלות וכדומה, כאן מדובר במעשים מעודנים יותר של הטעיה של המוכר או הקונה – ואף הם נאסרים מן התורה.
הסוג השלישי הן המצוות המטילות מגבלות וחובות על האדם ביחס לקניינו. מצוות אלו הן המצוות המתייחסות לעבדים. הן כוללות הגבלות על האופן שבו מותר להשתמש בעבד וכן חובות של האדון כלפי עבדו.
מעבר למצוות הללו, נמצאים בספר קניין דינים ותקנות מדברי חכמים שממשיכים את הרוח שעולה ממצוות התורה. בדינים אלו אנו מוצאים דרישה לנאמנות ולקיום התחייבויות שנעשו במהלך משא ומתן (כגון דין 'מי שפרע'), כפייה על מידת סדום ופרטי דינים נוספים שנובעים מההנחיה הכללית של עשיית "הטוב והישר" (כגון דין 'בן המצר'). כמו כן נמצאים בספר הלכות בנוגע לחובות שחלות על האדם כתוצאה מהיותו בעל רכוש (כגון חובת השתתפות בצרכי החצר והעיר), והלכות המגבילות את השימוש של האדם ברכושו כדי למנוע פגיעה בשכניו ובחברה שבתוכה הוא חי (כגון דין 'היזק ראיה').
אחד מהנושאים שמרבים לדבר עליהם בימינו הוא זכויות הפרט. במסגרת שיח הזכויות שרווח כיום בחברה מעלים על נס תחומים שונים שבהם יש לאדם חופש לנהוג כרצונו, ועוסקים בזכויות השונות שלו ובכללן הזכויות שנוגעות לקניינו של האדם – חופש העיסוק וזכות הקניין.
ספר קניין מזכיר לנו שלצד זכות האדם על קניינו קיימת עליו גם חובה ואחריות.
ראשית, בדרכי השגת הרכוש. מעבר לאיסור להשיג רכוש באופן של גזל ומרמה, נדרש מאיתנו שהקנייה והמכירה ייעשו בתכלית הנאמנת ובדרכי היושר והטוב.
שנית, כתוצאה מהחזקתנו ברכוש. הקניינים שיש לנו אינם רק זכויות אלא גם מטילים עלינו חובה ואחריות. חובת זהירות ורגישות שהרכוש שלנו ושהשימוש שלנו בו לא יפגעו באנשים הסובבים אותנו, ואחריות להיות שותפים עם הכלל בהוצאות המשותפות של החברה המצומצמת והרחבה יותר שבה אנו חיים.
