בעקבות הרצח הנורא עלו בערוצי התקשורת קולות הססניים, כאלו שאף קשרו סיבתית בין הצבת המגנומטרים לבין הרצח.
הססנות זו שלעתים נדמה שיש בה מן ההאשמה העצמית, נשמעה אף קודם לרצח בספקות ובבחינת החלופות להצבת המגנומטרים.
קולות אלו משקפים את חסרונה של מידת הגבורה בעמידה על האמת והצדק.

הרמב"ם בדבריו קושר בין קניין הגבורה לקניין העצמאות, מבאר מהי הגבורה הרצויה ולבסוף כיצד ניתן לקנות אותה

בצאתנו מפרשיות נקום נקמת ה' וגואל הדם, אנו נאלצים שוב לעמוד מול שפך הדם.
וכמו בכל פעם, מהמיית הכאב עולים קולות שונים. נדמה, שמבעד לכל הקולות הגלויים, נשמעת לעיתים אוושת ההססנות והפחד, שלא לומר אשמה. האם ראוי היה להתקין גלאי מתכות במקום בו השתמשו בנשק לרצוח? האם והאם ושמא ואילו.

מהיכן נובע חסרון הגבורה?
קניין הגבורה הוא חלק מהמסע אל העצמאות, כך ביאר הרמב"ם את מטרתו של מסעם הממושך של היוצאים ממצרים:
"מחכמת השם להסב אותם במדבר עד שילמדו גבורה, כמו שנודע שההליכה במדבר ומיעוט הנאות הגוף מרחיצה וכיוצא בהם יולידו הגבורה והפכם יולידו רך לבב" (מורה הנבוכים חלק ג פרק לב).
קניין הגבורה אם כן, הוא קניין עצמאותנו.

ומהי הגבורה? אומץ לא רגיל, הקרבה הרואית, משהו בסגנון גיבורי העל?
"ופעמים יטעו בני אדם באלו הפעולות, ויחשבו אחד משני הקצוות טוב, ומעלה ממעלות הנפש. פעמים יחשבו הקצה הראשון טוב, כמו שיחשבו המסירה לסכנות מעלה, ויקראו המוסרים עצמם לסכנות: גיבורים, וכשיראו מי שהוא בתכלית ההסתכנות ושימת נפשו בכפו, ומפיל עצמו למיתה בכוונה, ופעמים שינצל במקרה – ישבחוהו בזה, ויאמרו: זה גיבור" (שמונה פרקים פרק ד).
אז מה היא הגבורה? הרמב"ם בשמונה פרקים משרטט את דרכו הידועה לתיקון מידות הנפש – לכל מידה נפשית יש סקאלה, המידה הממוצעת בין הקצוות היא המידה המתוקנת אותה יש לקנות. ביחס לגבורה כותב הרמב"ם: "הגבורה, ממוצעת בין המסירה לסכנות ורוך הלבב" (שם).
הגבורה אותה מתאר הרמב"ם היא גבורה שקולה ומושכלת, שהרי "ראוי לאדם להעביד כוחות נפשו כולם לפי הדעת, כפי שהקדמנו בפרק אשר לפני זה" (שמונה פרקים פרק ה), ואף על פי כן גבורה היא.

כיצד קונים את מידת הגבורה?
לדרכו של הרמב"ם, כדי לשוב אל הגבורה השקולה, יש לנטות מעט אל הסכנה, "לקחת סיכונים" מעט מעבר לרגיל. אך יש הבדל מאיזה קצה שבים אל האמצע: "ונחייב את רך הלבב במסירה לסכנות, יותר ממה שנחייב המוסר עצמו לסכנות ברך הלבב". כלומר, לתקן את הגבורה הלא שקולה, קל יותר מאשר לנוע על הציר מן הפחד אל הגבורה. לשם כך יש להעלות את המינון של הסיכון מעט יותר, על מנת שבסופו של דבר נגיע לממוצע.

תיקון המידה אינו רק לשם השגת תוצאות בשטח. אלא לשם השלמות הנפשית שלנו. ולא רק השלמות שלנו אלא של כל העולם, זאת משום שכאשר מופר האיזון, הוא מופר בכל בעולם. "הרחמנות על העבריינים אכזריות היא על כל הברואים" (מורה הנבוכים חלק ג פרק לט). לא מדובר כאן בגישה מיסטית, ב'קראמה', לא זו דרכו של הרמב"ם, אלא ש'עין לציון צופיה' – העולם צופה באזור הקונפליקט המרכזי. כאשר במקום מרכזי יש רפיון והססנות, העולם רואה ומפנים. במוקדם או במאוחר, תוצאותיה של הפנמה זו יצאו לפועל.
הגבורה שהיא רכיב מרכזי של ביטוי עצמאותנו, היא מידה שקולה הפועלת על פי הדעת. פגם במידת הגבורה מעבר להיותו פגם בשלמות ומעבר לתוצאות הקשות שעלולות להיות לו בשטח, יוצר הפרה באיזון הכללי של הבריאה. כדי לשוב אל השלמות ואל האיזון, יש לבצע פעולות מגמתיות של נטילת סיכונים היוצרות וקטור חזרה אל הגבורה והעצמאות שהיא אוצרת בחובה. נטילת הסיכונים לשם גילוי עצמאותנו היא זו שתביא בסופו של דבר לשלום, שלום של שלמות וצדק.
"וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום: "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" (רמב"ם, איגרת תימן).

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן