א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְאַבֵּל עַל הַקְּרוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יי" (ויקרא י,יט). וְאֵין אֲבֵלוּת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד, שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַקְּבוּרָה, אֲבָל שְׁאָר הַשִּׁבְעָה – אֵינָן דִּין תּוֹרָה; אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ,י) – נִתְּנָה תּוֹרָה וְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקֵּן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת וְשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
ב. מֵאֵימָתַי יִתְחַיֵּב אָדָם בָּאֵבֶל? מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת, אֵינוֹ אָסוּר בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶן. וּמִפְּנֵי טַעַם זֶה רָחַץ דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְסָךְ כְּשֶׁמֵּת הַיֶּלֶד קֹדֶם שֶׁיִּקָּבֵר.
ג. הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְהִקָּבֵר – מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן וְלִמְנוֹת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים? מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלִּשְׁאֹל לַמֶּלֶךְ לְקָבְרָן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלִּגְנֹב אוֹתָן.
ד. מִי שֶׁטָּבַע בַּנָּהָר, מִי שֶׁאֲכָלַתְהוּ חַיָּה רָעָה – מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ לְבַקֵּשׁ. מְצָאוּהוּ אֵבָרִים אֵבָרִים – אֵין מוֹנִין לוֹ עַד שֶׁיִּמָּצֵא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, אוֹ יִתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקֵּשׁ.
ה. מִי שֶׁדַּרְכָּם לְשַׁלֵּחַ הַמֵּת לִמְדִינָה אַחֶרֶת לְקָבְרוֹ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקָּבֵר – מֵעֵת שֶׁיַּחֲזִירוּ פְּנֵיהֶם מִלְּלַוּוֹתוֹ מַתְחִילִין לִמְנוֹת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים וּמַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל.
ו. הַנְּפָלִים – אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן. וְכָל שֶׁלֹּא שָׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם – הֲרֵי זֶה נֵפֶל. אֲפִלּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים – אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו.
ז. וְאִם יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁנּוֹלַד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים גְּמוּרִין – אֲפִלּוּ מֵת בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, מִתְאַבְּלִין עָלָיו.
ח. בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד מֵת, וּבֶן שְׁמוֹנָה שֶׁמֵּת אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמִי שֶׁיָּצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס אַף עַל פִּי שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו – הֲרֵי זֶה כְּנֵפֶל, וְאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, וְלֹא יִתְעַסְּקוּ עִמָּהֶן.
ט. כָּל הֲרוּגֵי מַלְכוּת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדִין הַמֶּלֶךְ נֶהֶרְגוּ וְהַתּוֹרָה נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לְהָרְגָן – הֲרֵי אֵלּוּ מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶן כָּל דָּבָר, וּמָמוֹנָם לַמֶּלֶךְ, וְנִקְבָּרִין בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֵיהֶן. אֲבָל כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין – אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל אוֹנְנִין, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב, וְאֵין נִקְבָּרִין עִם אֲבוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר, וּמָמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶן.
י. כָּל הַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְווֹת מֵעַל צַוָּארָן, וְאֵינָן נִכְלָלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֶלָּא הֲרֵי הֵן כָּךְ בְּנֵי חֹרִין לְעַצְמָן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְכֵן הַמִּינִים וְהַמְשֻׁמָּדִין וְהַמָּסוֹרוֹת – כָּל אֵלּוּ אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, אֶלָּא אֲחֵיהֶן וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶן לוֹבְשִׁין לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים שֶׁאָבְדוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יי אֶשְׂנָא" (תהלים קלט,כא).
יא. הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת – אֵין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ לְכָל דָּבָר, וְלֹא מִתְאַבְּלִין עָלָיו, וְלֹא מַסְפִּידִין אוֹתוֹ; אֲבָל עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבוֹד לַחַיִּים. וְאֵי זֶה הוּא הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת? לֹא שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת, אֶלָּא הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי עוֹלֶה לְרֹאשׁ הַגַּג', וְרָאוּ אוֹתוֹ שֶׁעָלָה מִיָּד דֶּרֶךְ כַּעַס, אוֹ שֶׁהָיָה מֵצֵר, וְנָפַל וּמֵת – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאִבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת.
אֲבָל אִם רָאוּ אוֹתוֹ חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן אוֹ הָרוּג וּמֻשְׁלָךְ עַל גַּב סֵיפוֹ – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת כָּל הַמֵּתִים, וּמִתְעַסְּקִין עִמּוֹ, וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ דָּבָר.
