פרק א', הלכות אישות, ספר נשים
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה אָדָם פּוֹגֵעַ אִשָּׁה בַּשּׁוּק, אִם רָצָה הוּא וְהִיא לִשָּׂא אוֹתָהּ – מַכְנִיסָהּ לְבֵיתוֹ וּבוֹעֲלָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְתִהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה, נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם יִרְצֶה הָאִישׁ לִשָּׂא אִשָּׁה, יִקְנֶה אוֹתָהּ תְּחִלָּה בִּפְנֵי עֵדִים, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ" (דברים כב,יג).
א. קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. מוסד הנישואין היה קיים אף לפני ציווי התורה בעניין. לדין זה יש משמעות אף אחר מתן תורה, לעניין גדרי הנישואים בגויים ('בני נח'), וראה הלכות מלכים ט,ז-ח. הָיָה אָדָם פּוֹגֵעַ אִשָּׁה בַּשּׁוּק וכו'. אפילו אם פגש אישה במקום ציבורי ובאקראי – יכולים להינשא מיד על פי הסכמתם, בלא מעשה רשמי שיקדם לכך. וּבוֹעֲלָהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. בלא עדים, הנותנים תוקף רשמי לביאה (לקמן ה"ב). כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל וכו'. התורה ציוותה שקניין הקידושין הנעשה בפני עדים, יקדם לנישואין.
ב. וְלִקּוּחִין אֵלּוּ – מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה הֵם. וּבְאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָאִשָּׁה נִקְנֵית: בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּבִיאָה, וּשְׁלָשְׁתָּן דִּין הַתּוֹרָה. וְלִקּוּחִין אֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין קִדּוּשִׁין אוֹ אֵרוּסִין בְּכָל מָקוֹם. וְאִשָּׁה שֶׁנִּקְנָת בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ – הִיא הַנִּקְרֵאת מְקֻדֶּשֶׁת אוֹ מְאֹרֶסֶת.
ב. וְלִקּוּחִין אֵלּוּ. הקניין, שנאמר בלשון הכתובים 'כי יקח'. בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּבִיאָה. כל דרכי הקניין יתבארו לקמן בפרק ג. וּשְׁלָשְׁתָּן דִּין הַתּוֹרָה. הקניין בהם חל מן התורה. הנוסח כאן הוא לפי המהדורה האחרונה כפי שתוקנה על ידי הרמב"ם (שו"ת ברכת אברהם מד), ובתחילה כתב: "בביאה ובשטר מן התורה ובכסף מדברי סופרים", וראה לקמן ג,כ ובביאור.
ג. וְכֵיוָן שֶׁנִּקְנָת הָאִשָּׁה וְנַעֲשָׂת מְקֻדֶּשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה וְלֹא נִכְנְסָה לְבֵית בַּעְלָהּ – הֲרֵי הִיא אֵשֶׁת אִישׁ, וְהַבָּא עָלֶיהָ חוּץ מִבַּעְלָהּ חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין. וְאִם רָצָה לְגָרֵשׁ – צְרִיכָה גֵּט.
ג. חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין. לפירוט העונש ראה הלכות איסורי ביאה א,ו.
ד. קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה אָדָם פּוֹגֵעַ אִשָּׁה בַּשּׁוּק, אִם רָצָה הוּא וְהִיא – נוֹתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ וּבוֹעֵל אוֹתָהּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת קְדֵשָׁה. מִשֶּׁנִּתְּנָה תּוֹרָה – נֶאֶסְרָה הַקְּדֵשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל" (דברים כג,יח). לְפִיכָךְ, כָּל הַבּוֹעֵל אִשָּׁה לְשֵׁם זְנוּת בְּלֹא קִדּוּשִׁין – לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁבָּעַל קְדֵשָׁה.
ד. קְדֵשָׁה. זונה. כָּל הַבּוֹעֵל אִשָּׁה לְשֵׁם זְנוּת בְּלֹא קִדּוּשִׁין לוֹקֶה. שכל ביאה בלא קידושין היא ביאת זנות ואסורה (מ"מ). ויש שהסבירו שהמדובר הוא רק באישה המופקרת לזנות עם הרבים (יד"פ על פי הלכות נערה בתולה ב,יז, הלכות איסורי ביאה יח,ב).
ה. כָּל שֶׁאָסַר בִּיאָתוֹ בַּתּוֹרָה וְחִיֵּב עַל בִּיאָתוֹ כָּרֵת, וְהֵן הָאֲמוּרוֹת בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת – הֵן הַנִּקְרָאִין עֲרָיוֹת. וְכָל אַחַת מֵהֶן נִקְרֵאת עֶרְוָה, כְּגוֹן אֵם וְאָחוֹת וּבַת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
ה. כָּל שֶׁאָסַר בִּיאָתוֹ בַּתּוֹרָה וְחִיֵּב עַל בִּיאָתוֹ כָּרֵת. עונש מוות בידי שמים. וְהֵן הָאֲמוּרוֹת בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת. שמפורטים בה איסורי העריות החמורים (לפירוטן ראה הלכות איסורי ביאה א,ד-ז. וראה פירוט המצוות בראש יחידת ההלכות שם), ויש מהן שחייבים עליהן אף מיתת בית דין.
#איור Na1
כותרת: השניות לעריות #
ו. וְיֵשׁ נָשִׁים אֲחֵרוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת מִפְּנֵי הַקַּבָּלָה וְאִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְהֵן הַנִּקְרָאוֹת שְׁנִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת. וְכָל אַחַת מֵהֶן נִקְרֵאת שְׁנִיָּה, וְעֶשְׂרִים אִשָּׁה הֵן, וְאֵלּוּ הֵן: א) אֵם אִמּוֹ, וְזוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק, אֶלָּא אֲפִלּוּ אֵם אֵם אֵם אִמּוֹ עַד מַעְלָה מַעְלָה אֲסוּרָה. ב) וְאֵם אֲבִי אִמּוֹ בִּלְבַד. ג) וְאֵם אָבִיו, וְזוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק, אֶלָּא אֵם אֵם אֵם אָבִיו עַד לְמַעְלָה אֲסוּרָה. ד) וְאֵם אֲבִי אָבִיו בִּלְבַד. ה) וְאֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו, וְזוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק, אֲפִלּוּ אֵשֶׁת יַעֲקֹב אָבִינוּ אֲסוּרָה עַל אֶחָד מִמֶּנּוּ. ו) וְאֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ בִּלְבַד. ז) וְאֵשֶׁת אֲחִי הָאָב מִן הָאֵם. ח) וְאֵשֶׁת אֲחִי הָאֵם, בֵּין מִן הָאֵם בֵּין מִן הָאָב. ט) וְכַלַּת בְּנוֹ, וְזוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק, אֲפִלּוּ כַּלַּת בֶּן בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם אֲסוּרָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה אֵשֶׁת אֶחָד מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ. י) וְכַלַּת בִּתּוֹ בִּלְבַד. יא) וּבַת בַּת בְּנוֹ בִּלְבַד. יב) וּבַת בֶּן בְּנוֹ בִּלְבַד. יג) וּבַת בַּת בִּתּוֹ בִּלְבַד. יד) וּבַת בֶּן בִּתּוֹ בִּלְבַד. טו) וּבַת בֶּן בֶּן אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. טז) וּבַת בַּת בַּת אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. יז) וְאֵם אֵם אֲבִי אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. יח) וְאֵם אֵם אֵם אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. יט) וְאֵם אַב אֵם אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. כ) וְאֵם אַב אֲבִי אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. נִמְצְאוּ הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶן הֶפְסֵק אַרְבַּע: אֵם הָאֵם עַד לְמַעְלָה, וְאֵם הָאָב עַד לְמַעְלָה, וְאֵשֶׁת אֲבִי הָאָב עַד לְמַעְלָה, וְאֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ עַד לְמַטָּה.
ו. שֶׁאֲסוּרוֹת מִפְּנֵי הַקַּבָּלָה וְאִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שאיסורן הועבר במסורת ההלכה ואינו מפורש בתורה, ולפיכך רמת האיסור היא כאיסור מתקנת חכמים. שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת. עריות ממדרגה שנייה (לענשן ולתקפן ראה הלכות איסורי ביאה א,ח). וְאֵלּוּ הֵן. לתרשים השניות לעריות ראה איור בעמ' $$$. וְזוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק. אין הפסקה לאיסורה, שאף הדורות שמעליה אסורות כשניות. בִּלְבַד. ולא הדורות שמעליה.
ז. כָּל שֶׁאָסַר בִּיאָתוֹ בַּתּוֹרָה וְלֹא חִיֵּב עָלָיו כָּרֵת – הֵן הַנִּקְרָאִין אִסּוּרֵי לָאוִין, וְעוֹד נִקְרָאִין אִסּוּרֵי קְדֻשָּׁה, וְתִשְׁעָה הֵם, וְאֵלּוּ הֵן: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה אוֹ זוֹנָה אוֹ חֲלָלָה בֵּין לְכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמַמְזֶרֶת לְבֶן יִשְׂרָאֵל וְכֵן בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, וּבַת יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, וּבַת יִשְׂרָאֵל לִפְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, וּגְרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לְאַחֵר, וִיבָמָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְזָר וַעֲדַיִן רְשׁוּת הַיָּבָם עָלֶיהָ.
הַחֲלוּצָה – הֲרֵי הִיא כַּגְּרוּשָׁה, וְהִיא אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְהַנְּתִינִים – הֲרֵי הֵן כְּמַמְזֵרִים, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת, וְאִסּוּרָם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּבְהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה יִתְבָּאֵר לְךָ מַה הֵם הַנְּתִינִים.
ז. אִסּוּרֵי לָאוִין. שהתורה אסרה את ביאתם בלשון 'לא', בלי עונש כרת. זוֹנָה. מי שנבעלה לאדם שהיא אסורה להינשא לו או לחלל, ומי שאינה בת ישראל (הלכות איסורי ביאה יח,א). חֲלָלָה. שנולדה מאיסורי כהונה או שהייתה אסורה לכהנים ונבעלה לכהן (שם יט,א). לְמַמְזֵר. מי שנולד מאיסורי עריות (שם טו,א). וּבַת יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי. שהגֵרים מאותם העמים אסורים להינשא לבנות ישראל (להרחבה ראה שם יב,יז-יח). לִפְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה. שנפצעו אשכיו או נכרת אבר מינו (שם טז,ג). וּגְרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לְאַחֵר. שנאסר על בעלה הראשון להחזירה (ראה הלכות גירושין יא,יב). וִיבָמָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְזָר וַעֲדַיִן רְשׁוּת הַיָּבָם עָלֶיהָ. אישה שבעלה מת ללא צאצאים, ומחויבת מן התורה להינשא לאחד מאחיו, וכל עוד לא חלץ לה האח – אסורה לכל אדם (לאיסורה לזר ראה הלכות ייבום וחליצה ב,יח).
הַחֲלוּצָה הֲרֵי הִיא כַּגְּרוּשָׁה וכו'. יבמה שחלץ לה היבם, מותרת בכך להינשא לאחר. אך חכמים אסרו עליה להינשא לכהן, משום שדומה לגרושה (לאיסורה ראה הלכות איסורי ביאה יז,ז). וְהַנְּתִינִים. הגבעונים שהיו מעמי כנען והתגיירו במרמה, וניתנו לעבודת המקדש. הֲרֵי הֵן כְּמַמְזֵרִים. שגזרו עליהם איסור לבוא בקהל, כממזרים. וּבְהִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה. יב,כב-כד.
ח. וְיֵשׁ שֶׁאִסּוּר בִּיאָתָן בַּעֲשֵׂה וְאֵינָן מֵחַיָּבֵי לָאוִין, וּשְׁלֹשָׁה הֵן: מִצְרִי וַאֲדוֹמִי דּוֹר רִאשׁוֹן וְדוֹר שֵׁנִי, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת, וּבְעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל; לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּאֵלּוּ: 'לֹא יָבֹא' אוֹ 'לֹא יִקַּח', אֶלָּא מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר: "דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם" (דברים כג,ט) אַתָּה לָמֵד שֶׁדּוֹר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לֹא יָבֹא, וּמִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח" (ויקרא כא,יג) אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה לֹא יִקַּח; וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה – הֲרֵי הוּא כַּעֲשֵׂה.
ח. מִצְרִי וַאֲדוֹמִי. אף אם התגיירו אסורים לשאת ישראל עד דור שלישי לגיורם (לאיסורם ראה הלכות איסורי ביאה יב,יט). וּבְעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. לאיסורה ראה שם יז,יג. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה. שהאיסורים הללו נלמדו מכלל ציווי של 'עשה', ולפיכך לא נחשבים כאיסורי לאו אלא כמצוות עשה.

תקציר הפרק 

פרק א הלכות אישות💍
ספר חדש נושא חדש🎉🎉

איסורי אישות

לפני מתן היה אדם פוגש אשה ומחליטים לגור ביחד בחיי נישואין, ניתנה תורה ונצטווינו לקדש אישה בפני עדים ואח"כ תהיה לו לאשה.
האשה 'נקנית'=מתקדשת ב3⃣ דרכים:

1⃣כסף.
2⃣שטר.
3⃣ביאה.
(פירוט הנ"ל בפרק ג)

התורה אסרה על ביאת קדשה אסורה. מי שבועל לשם זנות -לוקה.

עריות וערווה:
סוגי האיסורים:
א) מהתורה – קירבה ראשונה, ועוד
ב) שניות מדרבנן – קירבה רחוקה יותר
ג) איסורי לאווים – נשים מסויימות לאנשים מסויימים (לדוגמא גרושה לכהן)
ד) איסורי עשה – מצרי ואדומי, וכן בעולה לכהן גדול.
כל אלו מפורטים בהלכות ו-ח

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות אישות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מי שחי עם אישה ללא קידושין-חייב כרת?

2.התגרש והתחרט, מותר לו לשאת את גרושתו הפנויה?

3.איסורי קדושה הם איסורים שהשומר עליהם נקרא קדוש ?

תשובות:

1.לא
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן