א. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ – חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: נֶזֶק, וְצַעַר, וְרִפּוּי, וְשֶׁבֶת, וּבֹשֶׁת. וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן מִשְׁתַּלְּמִים מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו, כְּדִין כָּל הַמַּזִּיקִין.
ב. נֶזֶק כֵּיצַד? שֶׁאִם קָטַע יַד חֲבֵרוֹ אוֹ רַגְלוֹ – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה עַתָּה, וּמְשַׁלֵּם הַפְּחָת שֶׁהִפְחִית מִדָּמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַיִן תַּחַת עַיִן" וכו' (שמות כא,כד; ויקרא כד,כ); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר "תַּחַת" – לְשַׁלֵּם מָמוֹן הוּא.
ג. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ" (ויקרא כד,כ) – אֵינוֹ לַחֲבֹל בָּזֶה כְּמַה שֶּׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא רָאוּי לְחַסְּרוֹ אֵבֶר אוֹ לַחֲבֹל בּוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה, לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם נִזְקוֹ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ" (במדבר לה,לא) – לְרוֹצֵחַ בִּלְבַד הוּא שֶׁאֵין כֹּפֶר, אֲבָל לְחֶסְרוֹן אֵבָרִים אוֹ לְחַבָּלוֹת יֵשׁ כֹּפֶר.
ד. וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּמַזִּיק: "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" (דברים יט,כא, ושם: וְלֹא) – שֶׁלֹּא תָּחוּס בַּתַּשְׁלוּמִין, שֶׁמָּא תֹּאמַר: עָנִי הוּא זֶה, וְשֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה חָבַל בּוֹ, אֲרַחֲמֶנּוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ".
ה. וּמִנַּיִן שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּאֵבָרִים "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כא,כד; ויקרא כד,כ) תַּשְׁלוּמִין הוּא? שֶׁנֶּאֱמַר: "חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה" (שמות כא,כה), וּבְפֵרוּשׁ נֶאֱמַר: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וכו' רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שם כא,יח-יט, ושם: וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה), הָא לָמַדְתָּ שֶׁ"תַּחַת" שֶׁנֶּאֱמַר בְּחַבּוּרָה – תַּשְׁלוּמִין, וְהוּא הַדִּין לְ"תַחַת" הַנֶּאֱמָר בְּעַיִן וּבִשְׁאָר אֵבָרִים.
ו. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִרְאִין מֵעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כֻּלָּן מְפֹרָשִׁין הֵן מִפִּי מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי, וְכֻלָּן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֵן בְּיָדֵינוּ, וְכָזֶה רָאוּ אֲבוֹתֵינוּ דָּנִין בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וּבְבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי וּבְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁו.
ז. וּמִנַּיִן שֶׁמַּזִּיק חֲבֵרוֹ חַיָּב בְּצַעַר בִּפְנֵי עַצְמוֹ? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּאוֹנֵס: "תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב,כט). וְהוּא הַדִּין לְכָל הַמְצַעֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם דְּמֵי הַצַּעַר.
ח. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב בְּשֶׁבֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְרִפּוּי בִּפְנֵי עַצְמוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא,יט).
ט. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב בְּבֹשֶׁת בִּפְנֵי עַצְמָהּ? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו, וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ" (דברים כה,יא-יב) – בִּכְלַל דִּין זֶה קְנַס הַמְבַיֵּשׁ.
י. אֵינוֹ חַיָּב עַל הַבֹּשֶׁת עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁלְחָה יָדָהּ" (דברים כה,יא); אֲבָל הַמְבַיֵּשׁ חֲבֵרוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה – פָּטוּר. לְפִיכָךְ יָשֵׁן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁבִּיֵּשׁ – פָּטוּר.
יא. אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן בֵּין שִׁכּוֹר, אִם חָבַל בַּחֲבֵרוֹ אוֹ הִזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ – מְשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַיָּשֵׁן חַיָּב לְשַׁלֵּם? בִּשְׁנַיִם שֶׁיָּשְׁנוּ כְּאֶחָד, וְנִתְהַפֵּךְ אֶחָד מֵהֶן וְהִזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ קָרַע בִּגְדוֹ. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד יָשֵׁן וּבָא אַחֵר וְשָׁכַב בְּצִדּוֹ – זֶה שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה הוּא הַמּוּעָד, וְאִם הִזִּיקוֹ הַיָּשֵׁן, פָּטוּר. וְכֵן אִם הִנִּיחַ כְּלִי בְּצַד הַיָּשֵׁן וּשְׁבָרוֹ הַיָּשֵׁן – פָּטוּר, שֶׁזֶּה שֶׁהִנִּיחוֹ הוּא הַמּוּעָד שֶׁפָּשַׁע.
יב. מִי שֶׁנָּפַל מִן הַגַּג בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיק – חַיָּב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּפָטוּר מִן הַבֹּשֶׁת. נָפַל בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה – חַיָּב בְּנֶזֶק בִּלְבַד, וּפָטוּר מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְאִם נִתְהַפֵּךְ – חַיָּב בַּכֹּל, אַף בְּבֹשֶׁת, שֶׁכָּל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַזִּיק, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְבַיֵּשׁ – חַיָּב בְּבֹשֶׁת.
יג. שְׁנַיִם שֶׁחָבְלוּ בְּאֶחָד כְּאַחַת – שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין, וּמְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. הָיָה אֶחָד מִתְכַּוֵּן וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן – זֶה שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן פָּטוּר מִן הַבֹּשֶׁת.
יד. וְהַמִּתְכַּוֵּן לְבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן וּבִיֵּשׁ אֶת הַגָּדוֹל – נוֹתֵן לַגָּדוֹל דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ שֶׁל קָטָן. נִתְכַּוֵּן לְבַיֵּשׁ אֶת הָעֶבֶד וּבִיֵּשׁ אֶת בֶּן חֹרִין – נוֹתֵן לַבֶּן חֹרִין דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ שֶׁל עֶבֶד.
טו. הָיְתָה אֶבֶן מֻנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ מֵעוֹלָם בֵּין שֶׁהִכִּיר בָּהּ וּשְׁכָחָהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה וְהִזִּיקָה – חַיָּב בְּנֶזֶק בִּלְבַד, וּפָטוּר מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְכֵן אִם נִתְכַּוֵּן לִזְרֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע וְהִזִּיק, אוֹ שֶׁהִזִּיק כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן – חַיָּב בְּנֶזֶק בִּלְבַד, וּפָטוּר מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים.
טז. הַמַּזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ בְּכַוָּנָה בְּכָל מָקוֹם – חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ וְהִזִּיקוֹ בַּעַל הַבַּיִת – חַיָּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיאוֹ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַזִּיקוֹ. אֲבָל אִם הֻזַּק זֶה שֶׁנִּכְנַס בְּבַעַל הַבַּיִת – הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר, וְאִם הֻזַּק בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת – חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנַס שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. הָיוּ שְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהֻזְּקוּ שְׁנֵיהֶם זֶה בָּזֶה – שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים.
יז. הַמְבַקֵּעַ עֵצִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפָרַח עֵץ מֵהֶן וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ שֶׁבִּקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שֶׁבִּקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֶרֶת, אוֹ הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר, בֵּין בִּרְשׁוּת בֵּין שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטִפְּחָה לוֹ עַל פָּנָיו – בְּכָל אֵלּוּ חַיָּב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים וּפָטוּר מִן הַבֹּשֶׁת.
יח. כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְדִין לְמִיתָה כָּךְ אוֹמְדִין לִנְזָקִים. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהִכָּה חֲבֵרוֹ בִּצְרוֹר קָטָן שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק אוֹ בְּקֵיסָם שֶׁל עֵץ קָטָן, וְחָבַל בּוֹ חֵבֶל שֶׁאֵין חֵפֶץ זֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף" (שמות כא,יח) – דָּבָר הָרָאוּי לְהַזִּיק. אֲבָל חַיָּב הוּא בְּבֹשֶׁת בִּלְבַד, שֶׁאֲפִלּוּ רָקַק בְּגוּפוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּב בְּבֹשֶׁת.
לְפִיכָךְ צְרִיכִין הָעֵדִים לֵידַע בַּמֶּה הִזִּיק, וּמְבִיאִין הַחֵפֶץ שֶׁהִזִּיק בּוֹ לְבֵית דִּין עַד שֶׁאוֹמְדִין אוֹתוֹ וְדָנִין עָלָיו. וְאִם אָבַד הַחֵפֶץ, וְאָמַר הַחוֹבֵל: 'לֹא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק, וּכְמוֹ אָנוּס אֲנִי', וְהַנֶּחְבָּל אוֹמֵר: 'הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַזִּיק' – יִשָּׁבַע הַנֶּחְבָּל וְיִטֹּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
יט. הַבַּרְזֶל אֵין לוֹ אֹמֶד, אֲפִלּוּ מַחַט קְטַנָּה רְאוּיָה הִיא לְהָמִית, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְהַזִּיק. הַזּוֹרֵק אֶבֶן, וּלְאַחַר שֶׁיָּצָאת מִתַּחַת יָדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַחַלּוֹן וְקִבְּלָהּ – פָּטוּר מִכְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ" (דברים יט,ה) – פְּרָט לַמַּמְצִיא אֶת עַצְמוֹ.
