א. הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל טֻמְאַת שִׁבְעָה. טֻמְאַת מַגָּע וְאֹהֶל מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים" (במדבר יט,יא), וְנֶאֱמַר: "כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים" (שם יט,יד).
ב. טֻמְאַת מַשָּׂא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה: וְקַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים, אִם נְבֵלָה שֶׁהִיא טֻמְאַת עֶרֶב וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָם" (ויקרא יא,כח), הַמֵּת לֹא כָּל שֶׁכֵּן? וּמַה נְּבֵלָה שֶׁמַּגָּעָהּ טֻמְאַת עֶרֶב, מַשָּׂאָהּ טֻמְאַת עֶרֶב, אַף הַמֵּת שֶׁמַּגָּעוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה – מַשָּׂאוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה.
אֵין טֻמְאַת מַשָּׂא בְּמֵת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֶלָּא דִּין תּוֹרָה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה שֶׁשָּׁתַק מִמֶּנָּה הַכָּתוּב – כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁתַק מֵאִסּוּר הַבַּת לְפִי שֶׁאָסַר בְּפֵרוּשׁ אֲפִלּוּ בַּת הַבַּת, וְשָׁתַק מֵאִסּוּר אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב לְפִי שֶׁאָסַר בְּפֵרוּשׁ אֲפִלּוּ בִּשּׁוּלוֹ; כָּךְ שָׁתַק מִטֻּמְאַת מַשָּׂא בְּמֵת, לְפִי שֶׁטִּמֵּא בְּפֵרוּשׁ אֲפִלּוּ אָהֳלוֹ.
ג. טֻמְאַת מַגָּע הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בְּמֵת בֵּין בִּשְׁאָר הַמְטַמְּאִין, הוּא שֶׁיִּגַּע הָאָדָם בִּבְשָׂרוֹ בְּטֻמְאָה, בֵּין בְּיָדוֹ בֵּין בְּרַגְלוֹ אוֹ בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹנוֹ – הֲרֵי זֶה נִטְמָא. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם נָגַע בְּצִפָּרְנוֹ אוֹ בְּשִׁנּוֹ – נִטְמָא; כֵּיוָן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין לַגּוּף, הֲרֵי הֵן כַּגּוּף.
אֲבָל אִם תָּחַב אָדָם טֻמְאָה בְּכוּשׁ, וְהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל טָהוֹר וְלֹא נָגְעָה בִּלְשׁוֹנוֹ, אוֹ שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ מְעֵי הָאִשָּׁה מִלְּמַטָּה וְלֹא נָגְעָה בִּבְשָׂרָהּ – לֹא נִטְמָא הַבּוֹלֵעַ מִשּׁוּם נוֹגֵעַ, שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע, שֶׁנְּגִיעַת פְּנִים אֵינָהּ נְגִיעָה.
ד. קְרוּם שֶׁעַל הַמַּכָּה – הֲרֵי הוּא כְּעוֹר הַבָּשָׂר לְעִנְיַן מַגַּע טֻמְאוֹת, וּכְשׁוּת שֶׁל קָטָן – אֵינָהּ כְּעוֹר הַבָּשָׂר. כֵּיצַד? מִי שֶׁנָּגְעָה טֻמְאָה בִּקְרוּם מַכָּתוֹ – נִטְמָא כְּאִלּוּ נָגְעָה בְּעוֹרוֹ. נָגְעָה בַּשֵּׂעָר הַדַּק שֶׁעַל בְּשַׂר הַקָּטָן – לֹא נִטְמָא.
וְכֵן אָדָם טָמֵא שֶׁהָיְתָה בּוֹ מַכָּה, וְנָגַע הַטָּהוֹר בִּקְרוּם מַכַּת הַטָּמֵא – נִטְמָא. הָיָה הַקָּטָן טָמֵא וְנָגַע הַטָּהוֹר בִּכְשׁוּת שֶׁלּוֹ – לֹא נִטְמָא, בֵּין בְּטֻמְאַת מֵת בֵּין בִּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת. וְכֵן לִכְלוּכֵי צוֹאָה וְטִיט וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁחוֹצְצִין עַל הַגּוּף – אֵינָם כְּעוֹר הַבָּשָׂר לֹא לְטַמֵּא וְלֹא לְהִתְטַמֵּא.
ה. כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מִתְטַמֵּא בִּנְגִיעָתוֹ בַּטּוּמְאָה, כָּךְ הַכֵּלִים כֻּלָּן מִתְטַמְּאִין בִּנְגִיעַת הַטֻּמְאָה בָּהֶן, חוּץ מִכְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת כֵּלִים. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּטֻּמְאוֹת: כָּל הַמְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – מְטַמֵּא כֵּלִים; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – אֵינוֹ מְטַמֵּא כֵּלִים.
ו. טֻמְאַת מַשָּׂא הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בְּמֵת בֵּין בִּשְׁאָר הַמְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא, הוּא שֶׁיִּשָּׂא הָאָדָם אֶת הַטֻּמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ. אֲפִלּוּ הָיָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ אֶבֶן, הוֹאִיל וּנְשָׂאָהּ – נִטְמָא. וְאֶחָד הַנּוֹשֵׂא עַל רֹאשׁוֹ אוֹ בְּיָדוֹ אוֹ עַל שְׁאָר גּוּפוֹ, וְאֶחָד הַנּוֹשֵׂא הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹ שֶׁנְּשָׂאָהּ אַחֵר וְהִנִּיחָהּ לְמַעְלָה מִזֶּה, הוֹאִיל וְנִשֵּׂאת עָלָיו מִכָּל מָקוֹם – נִטְמָא. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הַטֻּמְאָה תְּלוּיָה בְּחוּט אוֹ בִּשְׂעָרָה, וְתָלָה הַחוּט בְּיָדוֹ וְהִגְבִּיהַּ הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא – הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא, וְנִטְמָא.
ז. מֵסִיט בִּכְלַל נוֹשֵׂא הוּא, וְכָל דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא – מְטַמֵּא בְּהֶסֵּט. כֵּיצַד? קוֹרָה שֶׁהִיא מֻנַּחַת עַל הַכֹּתֶל, וְעַל צִדָּהּ מֵת אוֹ נְבֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבָא הַטָּהוֹר לִקְצֵה הַקּוֹרָה הַשֵּׁנִי וֶהֱנִידוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֵנִיד אֶת הַטֻּמְאָה שֶׁבַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי – נִטְמָא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מָשַׁךְ אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד הָאָרֶץ עַד שֶׁהִגְבִּיהַּ הַטֻּמְאָה, אוֹ שֶׁגָּרַר הַטֻּמְאָה עַל הָאָרֶץ – שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא וַדַּאי. וְזוֹ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהּ הִיא טֻמְאַת הֶסֵּט הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם.
ח. הַנּוֹשֵׂא בְּתוֹךְ בֵּית הַסְּתָרִים – נִטְמָא, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנְּגִיעָה שָׁם נְגִיעָה, הַנּוֹשֵׂא שָׁם נוֹשֵׂא הוּא, אֶלָּא אִם כֵּן נִבְלְעָה הַטֻּמְאָה בְּתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהִגִּיעָה לְתוֹךְ בִּטְנוֹ אֵינוֹ לֹא נוֹגֵעַ וְלֹא נוֹשֵׂא, וְאִם טָבַל טָהַר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַטֻּמְאָה בְּתוֹךְ מֵעָיו.
ט. אֵין מִתְטַמֵּא בְּמַשָּׂא אֶלָּא הָאָדָם בִּלְבַד, לֹא הַכֵּלִים. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל יָדוֹ עֲשָׂרָה כֵּלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְהַנְּבֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ בַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן – הָאָדָם טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא נְבֵלָה, וְהַכֵּלִים שֶׁעַל יָדוֹ כֻּלָּן טְהוֹרִים, חוּץ מִכְּלִי הָעֶלְיוֹן שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הַטֻּמְאָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
י. טֻמְאַת אֹהֶל אֵינָהּ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת אֶלָּא בַּמֵּת בִּלְבַד. בֵּין שֶׁהֶאֱהִיל הָאָדָם אוֹ הַכְּלִי, אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהֶאֱהִילָה עַל הַמֵּת, אוֹ שֶׁהֶאֱהִיל הַמֵּת עַל הָאָדָם אוֹ עַל הַכְּלִי, אוֹ שֶׁהָיָה הַמֵּת עִם הָאָדָם אוֹ עִם הַכֵּלִים תַּחַת אֹהֶל אֶחָד – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים.
יא. וְטֻמְאַת אֹהֶל הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם הוּא שֶׁתְּטַמֵּא אוֹתָהּ טֻמְאָה אֶת הָאָדָם אוֹ אֶת הַכֵּלִים בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּרָכִים אֵלּוּ.
אֶחָד הַבָּא כֻּלּוֹ לְאֹהֶל הַמֵּת אוֹ הַבָּא מִקְצָתוֹ – הֲרֵי זֶה נִטְמָא בְּאֹהֶל. אֲפִלּוּ הִכְנִיס יָדוֹ אוֹ רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו אוֹ חָטְמוֹ לְאֹהֶל הַמֵּת – הֲרֵי זֶה נִטְמָא כֻּלּוֹ. נָגַע בַּמַּשְׁקוֹף וְצֵרֵף יָדוֹ עִם הַמַּשְׁקוֹף – נִטְמָא, וּכְאִלּוּ בָּא מִקְצָתוֹ. נָגַע בָּאַסְקֻפָּה: מִטֶּפַח וּלְמַטָּן קָרוֹב לָאָרֶץ – טָהוֹר; וּמִטֶּפַח וּלְמַעְלָן – טָמֵא. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁדָּבָר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם.
יב. אֶחָד הַמֵּת מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִן הַגּוֹיִם מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.
יג. וְאֵין הַגּוֹי מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה הוּא, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן: "כֹּל נֹגֵעַ בֶּחָלָל" (במדבר לא,יט, ושם: וְכֹל), וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם אֹהֶל.
וְכֵן הַגּוֹי אֵינוֹ נַעֲשֶׂה טְמֵא מֵת, אֶלָּא גּוֹי שֶׁנָּגַע בְּמֵת אוֹ נְשָׂאוֹ אוֹ הֶאֱהִיל עָלָיו – הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁלֹּא נָגַע. לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לִבְהֵמָה שֶׁנָּגְעָה בְּמֵת אוֹ הֶאֱהִילָה עַל הַמֵּת. וְלֹא בְּטֻמְאַת מֵת בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַטֻּמְאוֹת כֻּלָּן אֵין הַגּוֹיִם וְלֹא הַבְּהֵמָה מִתְטַמְּאִין בָּהֶן.
יד. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיְּהוּ הַגּוֹיִם כְּזָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם. וְאֵין לְךָ בְּכָל מִינֵי נֶפֶשׁ חַיָּה מַה שֶּׁמִּתְטַמֵּא וְהוּא חַי אוֹ מְטַמֵּא וְהוּא חַי חוּץ מִן הָאָדָם בִּלְבַד, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה יִשְׂרְאֵלִי.
אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן מִתְטַמְּאִין בְּכָל הַטֻּמְאוֹת, אֲפִלּוּ בְּטֻמְאַת הַמֵּת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "אִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא" (במדבר יט,כ, ושם: וְאִישׁ) – אֶחָד הָאִישׁ בָּהּ וְאֶחָד הַקָּטָן, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר שָׁם: "וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם" (שם יט,יח), אֲפִלּוּ קָטָן בֶּן יוֹמוֹ שֶׁנָּגַע אוֹ נָשָׂא אוֹ הֶאֱהִיל הַמֵּת עָלָיו – נִטְמָא, וַהֲרֵי הוּא טְמֵא מֵת, וְהוּא שֶׁנּוֹלַד לְתִשְׁעָה. אֲבָל בֶּן שְׁמוֹנָה – הֲרֵי הוּא כְּאֶבֶן, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה.
טו. הַמֵּת אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. אֲפִלּוּ מְגֻיָּד אוֹ גּוֹסֵס, אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטוּ בּוֹ שְׁנֵי סִימָנִין – אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת" (במדבר יט,יג). נִשְׁבְּרָה מַפְרַקְתּוֹ וְרֹב בָּשָׂר עִמָּהּ, אוֹ שֶׁנִּקְרַע כְּדָג מִגַּבּוֹ, אוֹ שֶׁהֻתַּז רֹאשׁוֹ, אוֹ שֶׁנֶּחְתַּךְ לִשְׁנֵי חֲלָקִים בְּבִטְנוֹ – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא מְרַפְרֵף בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו.
