א. צָרַעַת עוֹר הַבָּשָׂר הוּא שֶׁיַּלְבִּין מָקוֹם מִן הָעוֹר, וְתִהְיֶה הַלַּבְנוּנִית כִּקְרוּם בֵּיצָה וּמִקְּרוּם בֵּיצָה וָמַעְלָה. אֲבָל לַבְנוּנִית שֶׁהִיא דֵּהָה מִקְּרוּם הַבֵּיצָה וּלְמַטָּה – אֵינָהּ צָרַעַת, אֶלָּא בֹּהַק הוּא.
א. כִּקְרוּם בֵּיצָה. השכבה הדקה הדבוקה לקליפת הביצה מבפנים (תפא"י נגעים א,א). וָמַעְלָה. כל גווני הלובן הבהירים יותר. דֵּהָה. כהה יותר. בֹּהַק. מראה לבן שאינו נגע צרעת והוא טהור (ראה ויקרא יג,לט).
ב. וְאַרְבַּע מַרְאוֹת יֵשׁ בְּצָרַעַת עוֹר הַבָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵן:
לֹבֶן עַז בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא נִרְאֶה בְּעוֹר הַבָּשָׂר כַּשֶּׁלֶג – הוּא הַנִּקְרָא בַּהֶרֶת. וְלֹבֶן שֶׁהוּא דּוֹהֶה מִזֶּה מְעַט, שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּצֶמֶר נָקִי שֶׁל כֶּבֶשׂ בֶּן יוֹמוֹ – הוּא הַנִּקְרָא שְׂאֵת. וְלֹבֶן שֶׁהוּא דֵּהֶה מִן הַשְּׂאֵת מְעַט, שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסִיד הַהֵיכָל – הִיא תּוֹלֶדֶת הַבַּהֶרֶת, וְהוּא נִקְרָא סַפַּחַת. וְלֹבֶן שֶׁהוּא דֵּהֶה מִסִּיד הַהֵיכָל מְעַט, וַהֲרֵי הוּא כִּקְרוּם בֵּיצָה – הוּא תּוֹלֶדֶת הַשְּׂאֵת, וְגַם זֶה נִקְרָא סַפַּחַת.
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּרְאֶה שֶׁהוּא כְּסִיד הַהֵיכָל הוּא סַפַּחַת הַבַּהֶרֶת, וְהַמַּרְאֶה שֶׁהוּא כִּקְרוּם בֵּיצָה הוּא סַפַּחַת הַשְּׂאֵת, שֶׁאֵין לְשׁוֹן סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵלָה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: מַרְאוֹת נְגָעִים – שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: בַּהֶרֶת וְסַפַּחְתָּהּ, וּשְׂאֵת וְסַפַּחְתָּהּ.
לֹבֶן עַז בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא נִרְאֶה בְּעוֹר הַבָּשָׂר כַּשֶּׁלֶג – הוּא הַנִּקְרָא בַּהֶרֶת. וְלֹבֶן שֶׁהוּא דּוֹהֶה מִזֶּה מְעַט, שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּצֶמֶר נָקִי שֶׁל כֶּבֶשׂ בֶּן יוֹמוֹ – הוּא הַנִּקְרָא שְׂאֵת. וְלֹבֶן שֶׁהוּא דֵּהֶה מִן הַשְּׂאֵת מְעַט, שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסִיד הַהֵיכָל – הִיא תּוֹלֶדֶת הַבַּהֶרֶת, וְהוּא נִקְרָא סַפַּחַת. וְלֹבֶן שֶׁהוּא דֵּהֶה מִסִּיד הַהֵיכָל מְעַט, וַהֲרֵי הוּא כִּקְרוּם בֵּיצָה – הוּא תּוֹלֶדֶת הַשְּׂאֵת, וְגַם זֶה נִקְרָא סַפַּחַת.
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּרְאֶה שֶׁהוּא כְּסִיד הַהֵיכָל הוּא סַפַּחַת הַבַּהֶרֶת, וְהַמַּרְאֶה שֶׁהוּא כִּקְרוּם בֵּיצָה הוּא סַפַּחַת הַשְּׂאֵת, שֶׁאֵין לְשׁוֹן סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵלָה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: מַרְאוֹת נְגָעִים – שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: בַּהֶרֶת וְסַפַּחְתָּהּ, וּשְׂאֵת וְסַפַּחְתָּהּ.
ב. וְאַרְבַּע מַרְאוֹת. ארבעה גוונים שונים של לובן.
הוּא הַנִּקְרָא בַּהֶרֶת… שְׂאֵת… סַפַּחַת. המוזכרות בויקרא יג,ב. כְּצֶמֶר נָקִי שֶׁל כֶּבֶשׂ בֶּן יוֹמוֹ. צמר מכובס שנגזז מכבש שנולד היום שצמרו עדיין לא הספיק להתלכלך הרבה (פה"מ נגעים א,א). כְּסִיד הַהֵיכָל. כגוון כותלי המקדש. הִיא תּוֹלֶדֶת הַבַּהֶרֶת. נספח של נגע הבהרת.
שֶׁאֵין לְשׁוֹן סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵלָה. המילה 'ספחת' המוזכרת בפרשת נגעים באה ללמד שיש לבהרת ולשאת נספחים.
הוּא הַנִּקְרָא בַּהֶרֶת… שְׂאֵת… סַפַּחַת. המוזכרות בויקרא יג,ב. כְּצֶמֶר נָקִי שֶׁל כֶּבֶשׂ בֶּן יוֹמוֹ. צמר מכובס שנגזז מכבש שנולד היום שצמרו עדיין לא הספיק להתלכלך הרבה (פה"מ נגעים א,א). כְּסִיד הַהֵיכָל. כגוון כותלי המקדש. הִיא תּוֹלֶדֶת הַבַּהֶרֶת. נספח של נגע הבהרת.
שֶׁאֵין לְשׁוֹן סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵלָה. המילה 'ספחת' המוזכרת בפרשת נגעים באה ללמד שיש לבהרת ולשאת נספחים.
ג. אַרְבָּעָה מַרְאוֹת אֵלּוּ כֻּלָּם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחֲמִיר, בֵּין בִּתְחִלַּת רְאִיַּת הַנֶּגַע בֵּין בְּסוֹף הַשָּׁבוּעוֹת, וּבֵין לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר הַמְּצֹרָע אוֹ נֶחֱלַט.
כֵּיצַד? אֶחָד נֶגַע שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג אוֹ כְּסִיד הַהֵיכָל אוֹ כְּצֶמֶר נָקִי אוֹ כִּקְרוּם בֵּיצָה, וְאֶחָד נֶגַע שֶׁהָיָה מִקְצָת הַלֹּבֶן כְּמַרְאֵה הַבַּהֶרֶת וּמִקְצָתוֹ כְּמַרְאֵה הַשְּׂאֵת וּמִקְצָתוֹ כְּמַרְאֵה סַפַּחַת – הַכֹּל כְּמַרְאֶה אֶחָד הוּא חָשׁוּב.
אִם כֵּן, לָמָּה מָנוּ אוֹתָם חֲכָמִים וְאָמְרוּ: מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה? כְּדֵי לְהָבִין בַּמַּרְאוֹת, שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר הַמַּרְאוֹת וּשְׁמוֹתֵיהֶם כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ – לֹא יִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע, עַד שֶׁיָּבִין וְיַכִּיר וְיֹאמַר: 'זוֹ הִיא הַבַּהֶרֶת וְזוֹ הִיא סַפַּחְתָּהּ, וְזוֹ הִיא הַשְּׂאֵת וְזוֹ הִיא סַפַּחְתָּהּ'.
כֵּיצַד? אֶחָד נֶגַע שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג אוֹ כְּסִיד הַהֵיכָל אוֹ כְּצֶמֶר נָקִי אוֹ כִּקְרוּם בֵּיצָה, וְאֶחָד נֶגַע שֶׁהָיָה מִקְצָת הַלֹּבֶן כְּמַרְאֵה הַבַּהֶרֶת וּמִקְצָתוֹ כְּמַרְאֵה הַשְּׂאֵת וּמִקְצָתוֹ כְּמַרְאֵה סַפַּחַת – הַכֹּל כְּמַרְאֶה אֶחָד הוּא חָשׁוּב.
אִם כֵּן, לָמָּה מָנוּ אוֹתָם חֲכָמִים וְאָמְרוּ: מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה? כְּדֵי לְהָבִין בַּמַּרְאוֹת, שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר הַמַּרְאוֹת וּשְׁמוֹתֵיהֶם כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ – לֹא יִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע, עַד שֶׁיָּבִין וְיַכִּיר וְיֹאמַר: 'זוֹ הִיא הַבַּהֶרֶת וְזוֹ הִיא סַפַּחְתָּהּ, וְזוֹ הִיא הַשְּׂאֵת וְזוֹ הִיא סַפַּחְתָּהּ'.
ג. בֵּין בְּסוֹף הַשָּׁבוּעוֹת. בסוף שבוע ראשון או שני להסגר (ראה לקמן ה"י). וּבֵין לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר הַמְּצֹרָע. שטיהרו הכהן. אוֹ נֶחֱלַט. שטימאו הכהן.
אִם כֵּן לָמָּה מָנוּ אוֹתָם חֲכָמִים וכו'. הואיל וכולם מצטרפים זה עם זה, לאיזה צורך מנו אותם בשמות נפרדים. לֹא יִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע עַד שֶׁיָּבִין וְיַכִּיר וכו'. ראה גם לקמן ט,ב.
ד. הָיָה בְּמַרְאֵה הַלֹּבֶן מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת אֵלּוּ מִקְצָת אַדְמוּמִית מְעֹרֶבֶת בּוֹ – גַּם זֶה נֶגַע צָרַעַת הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת" (ויקרא יג,יט). וְהוּא הַדִּין לַשְּׂאֵת, וְלַסַּפַּחַת שֶׁל שְׂאֵת, וּלְסַפַּחַת הַבַּהֶרֶת. וְהַמַּרְאֶה הַזֶּה שֶׁהוּא מְעֹרָב מִן לַבְנוּנִית וּמְעַט אֹדֶם – הוּא הַנִּקְרָא פָּתוּךְ.
וְכֵיצַד מַרְאֵה הַפָּתוּךְ בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת אֵלּוּ? כְּאִלּוּ הֵן אַרְבַּע כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת חָלָב, וְנִתְעָרֵב בַּכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה שְׁנֵי טִפֵּי דָּם, וּבַשְּׁנִיָּה אַרְבַּע טִפִּין, וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁמוֹנָה טִפִּין, וּבָרְבִיעִית שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה טִפִּין.
הַפָּתוּךְ שֶׁבַּבַּהֶרֶת הוּא הַמַּרְאֶה הָרְבִיעִי, וְהַפָּתוּךְ שֶׁבַּשְּׂאֵת כְּמַרְאֵה כּוֹס שְׁלִישִׁית, וְהַפָּתוּךְ שֶׁבְּסַפַּחַת הַבַּהֶרֶת כְּמַרְאֵה הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה, וְהַפָּתוּךְ שֶׁבְּסַפַּחַת הַשְּׂאֵת כְּמַרְאֵה הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה.
וְכֵיצַד מַרְאֵה הַפָּתוּךְ בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת אֵלּוּ? כְּאִלּוּ הֵן אַרְבַּע כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת חָלָב, וְנִתְעָרֵב בַּכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה שְׁנֵי טִפֵּי דָּם, וּבַשְּׁנִיָּה אַרְבַּע טִפִּין, וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁמוֹנָה טִפִּין, וּבָרְבִיעִית שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה טִפִּין.
הַפָּתוּךְ שֶׁבַּבַּהֶרֶת הוּא הַמַּרְאֶה הָרְבִיעִי, וְהַפָּתוּךְ שֶׁבַּשְּׂאֵת כְּמַרְאֵה כּוֹס שְׁלִישִׁית, וְהַפָּתוּךְ שֶׁבְּסַפַּחַת הַבַּהֶרֶת כְּמַרְאֵה הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה, וְהַפָּתוּךְ שֶׁבְּסַפַּחַת הַשְּׂאֵת כְּמַרְאֵה הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה.
ד. הוּא הַנִּקְרָא פָּתוּךְ. מן השורש 'פתך' שמשמעו בלשון ארמי הוא לערב.
הַפָּתוּךְ שֶׁבַּבַּהֶרֶת הוּא הַמַּרְאֶה הָרְבִיעִי וכו'. שככל שהלובן עז יותר צריך שיהיה בו יותר טיפות דם על מנת שתהיה האדמימות ניכרת בו (פה"מ נגעים א,ב).
ה. כָּל הַמַּרְאוֹת הָאֵלּוּ, בֵּין הַלָּבָן בֵּין הַפָּתוּךְ – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וּכְמַרְאֶה אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִין. וּבֵין שֶׁהָיָה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ לָבָן, אוֹ מִקְצָתוֹ לָבָן וּמִקְצָתוֹ לָבָן אֲדַמְדַּם – הַכֹּל כְּמַרְאֶה אֶחָד הוּא, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחֲמִיר.
ו. כָּל מַרְאֵה צָרַעַת עוֹר הַבָּשָׂר אֵינָהּ קְרוּיָה נֶגַע וְלֹא מְטַמְּאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה מַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר הַבָּשָׂר. וְלֹא עָמֹק בִּמְשִׁישָׁתוֹ, אֶלָּא בִּרְאִיַּת הָעַיִן, כְּמַרְאֵה הַחַמָּה שֶׁהִיא נִרְאֵית לָעַיִן עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל. אֲבָל אִם הָיָה מַרְאֵה הַלֹּבֶן אוֹ הַפָּתוּךְ בְּשָׁוֶה עִם שְׁאָר הָעוֹר אוֹ גָּבֹהַּ מִן הָעוֹר – אֵינוֹ נֶגַע, אֶלָּא כְּמוֹ צֶמַח מִן הַצְּמָחִים הָעוֹלִים בַּגּוּף.
ו. עָמֹק מֵעוֹר הַבָּשָׂר. כמבואר בויקרא יג,ג. וְלֹא עָמֹק בִּמְשִׁישָׁתוֹ. אין הכוונה לעמוק שניתן למשש אותו בידיים. כְּמַרְאֵה הַחַמָּה שֶׁהִיא נִרְאֵית לָעַיִן עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל. שאור החמה על הארץ נראה נמוך יותר מן הצל שלידו. כְּמוֹ צֶמַח מִן הַצְּמָחִים הָעוֹלִים בַּגּוּף. אבעבועות או נמשים וכדומה.
ז. שִׁעוּר כָּל נִגְעֵי צָרַעַת, בֵּין צָרַעַת אָדָם בֵּין צָרַעַת בְּגָדִים – כַּגְּרִיס הַקִּלְקִי שֶׁהוּא מְרֻבָּע, וְהוּא מָקוֹם מְרֻבָּע מֵעוֹר הַבָּשָׂר כְּדֵי צְמִיחַת שֵׁשׁ וּשְׁלֹשִׁים שְׂעָרוֹת: שֵׁשׁ שְׂעָרוֹת אֹרֶךְ וְשֵׁשׁ רֹחַב. וְכָל הַפָּחוּת מִזֶּה – אֵינוֹ נֶגַע צָרַעַת.
ז. בֵּין צָרַעַת בְּגָדִים. המבוארת לקמן בפרקים יב-יג (אבל צרעת בתים שיעורה שני גריסים, לקמן יד,א). כַּגְּרִיס הַקִּלְקִי שֶׁהוּא מְרֻבָּע. גריס הוא גרעין החצוי לשניים. שיעור זה נמדד בגרעינים של פול מן המקום ששמו קיליקיה, שהם גדולים ונוטים לצורת ריבוע (פה"מ נגעים ו,א; וראה פה"מ מעשרות ה,ז, תוספתא שם ג,טו). כשהגרעין נחצה לשניים לאורכו, שטחו הפנימי שטוח וחלק ונוח למדידה (ואין הכוונה שהנגע יהיה בצורת מרובע בדווקא, אלא שיהיה בו שיעור שאפשר לרבע בו מרובע בשיעור זה). כְּדֵי צְמִיחַת שֵׁשׁ וּשְׁלֹשִׁים שְׂעָרוֹת. שטח של עור שיכולות לצמוח בו שלושים ושש שערות בהתחשב גם באוויר שביניהם (ובמידות ימינו שיעורו ריבוע שצלעותיו כ¬-20¬ מ"מ).
וּבַהֶרֶת שֶׁהִיא כֵּהָה. לבנונית שהיא כהה מקרום ביצה שאינה טמאה (כדלעיל ה"א).
וּבַהֶרֶת שֶׁהִיא כֵּהָה. לבנונית שהיא כהה מקרום ביצה שאינה טמאה (כדלעיל ה"א).
ח. נֶגַע שֶׁהָיָה רָחְבּוֹ כְּדֵי צְמִיחַת חָמֵשׁ שְׂעָרוֹת, אֲפִלּוּ הָיָה אָרְכּוֹ אַמָּה – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, וְאֵינוֹ נֶגַע צָרַעַת, עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ רִבּוּעַ כַּגְּרִיס. וְכָל הַשִּׁעוּרִין – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
ט. כָּל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר 'בַּהֶרֶת' – הוּא הַדִּין לִשְׁאָר אַרְבָּעָה מַרְאוֹת שֶׁל לֹבֶן אוֹ שֶׁל פָּתוּךְ, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּגַע כַּגְּרִיס אוֹ יָתֵר, וְיִהְיֶה עָמֹק מֵעוֹר הַבָּשָׂר, וְזֶה הוּא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ 'בַּהֶרֶת' סְתָם.
בַּהֶרֶת שֶׁהִיא עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, נִרְאֵית בְּאָדָם שֶׁהוּא לָבָן – כֵּהָה, וּבַהֶרֶת שֶׁהִיא כֵּהָה, נִרְאֵית בְּכוּשִׁי – עַזָּה. לְפִיכָךְ אֵין מְשַׁעֲרִין הַכֹּל אֶלָּא בְּבֵינוֹנִי, שֶׁאֵינוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחֹר.
בַּהֶרֶת שֶׁהִיא עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, נִרְאֵית בְּאָדָם שֶׁהוּא לָבָן – כֵּהָה, וּבַהֶרֶת שֶׁהִיא כֵּהָה, נִרְאֵית בְּכוּשִׁי – עַזָּה. לְפִיכָךְ אֵין מְשַׁעֲרִין הַכֹּל אֶלָּא בְּבֵינוֹנִי, שֶׁאֵינוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחֹר.
י. שְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טֻמְאָה הֵם בְּצָרַעַת עוֹר הַבָּשָׂר: שֵׂעָר לָבָן, וְהַמִּחְיָה, וְהַפִּשְׂיוֹן, וּשְׁלָשְׁתָּן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. כֵּיצַד? מִי שֶׁנּוֹלְדָה בּוֹ בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן אוֹ מִחְיַת בָּשָׂר חַי – כְּשֶׁיִּרְאֵהוּ הַכֹּהֵן, יַחֲלִיטוֹ וְיֹאמַר: 'טָמֵא'.
לֹא הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וְלֹא מִחְיָה – יַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי רוֹאֵהוּ: אִם נוֹלַד בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן אוֹ מִחְיָה, אוֹ שֶׁפָּשָׂת וְהוֹסִיפָה – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט; לֹא נוֹלַד בָּהּ לֹא מִחְיָה וְלֹא שֵׂעָר לָבָן, וְלֹא פָּשְׂתָה בָּעוֹר – יַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי: אִם נוֹלַד בָּהּ אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן – מַחֲלִיטוֹ; וְאִם לֹא נוֹלַד בָּהּ אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, וְיִפְטֹר אוֹתוֹ, שֶׁאֵין בְּנִגְעֵי עוֹר הַבָּשָׂר הֶסְגֵּר יָתֵר עַל שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת. וְאִם לְאַחַר שֶׁפְּטָרוֹ וְטָהַר פָּשָׂה הַנֶּגַע אוֹ נוֹלַד בּוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ מִחְיָה – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט לַטֻּמְאָה.
לֹא הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וְלֹא מִחְיָה – יַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי רוֹאֵהוּ: אִם נוֹלַד בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן אוֹ מִחְיָה, אוֹ שֶׁפָּשָׂת וְהוֹסִיפָה – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט; לֹא נוֹלַד בָּהּ לֹא מִחְיָה וְלֹא שֵׂעָר לָבָן, וְלֹא פָּשְׂתָה בָּעוֹר – יַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי: אִם נוֹלַד בָּהּ אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן – מַחֲלִיטוֹ; וְאִם לֹא נוֹלַד בָּהּ אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, וְיִפְטֹר אוֹתוֹ, שֶׁאֵין בְּנִגְעֵי עוֹר הַבָּשָׂר הֶסְגֵּר יָתֵר עַל שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת. וְאִם לְאַחַר שֶׁפְּטָרוֹ וְטָהַר פָּשָׂה הַנֶּגַע אוֹ נוֹלַד בּוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ מִחְיָה – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט לַטֻּמְאָה.
י. שֵׂעָר לָבָן. דיניו יבוארו לקמן פ"ב. וְהַמִּחְיָה. דיניה יבוארו לקמן פ"ג. וְהַפִּשְׂיוֹן. דיניו יבוארו לקמן פ"ד. וּשְׁלָשְׁתָּן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. בפרשת נגעים (ויקרא יג).
יַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים… הֲרֵי זֶה מֻחְלָט. בימי ההסגר נקרא האדם 'מצורע מוסגר', וכאשר מחליטים אותו לטומאה נקרא 'מצורע מוחלט', ודיניהם מבוארים לקמן י,ו-יב.
יַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים… הֲרֵי זֶה מֻחְלָט. בימי ההסגר נקרא האדם 'מצורע מוסגר', וכאשר מחליטים אותו לטומאה נקרא 'מצורע מוחלט', ודיניהם מבוארים לקמן י,ו-יב.
יא. בַּהֶרֶת שֶׁהָיְתָה עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, וּלְאַחַר הַהֶסְגֵּר נַעֲשָׂת כֵּהָה כִּקְרוּם בֵּיצָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה כִּקְרוּם בֵּיצָה וְנַעֲשָׂת כַּשֶּׁלֶג – הֲרֵי הִיא כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, שֶׁאֵין עַזּוּת הַמַּרְאֶה סִימַן טֻמְאָה וְלֹא כְּהִיָּתוֹ סִימַן טָהֳרָה, אֶלָּא אִם נִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת וְנַעֲשָׂה כֵּהָה מִקְּרוּם, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה בֹּהַק, וּלְפִיכָךְ טָהוֹר. אִם כֵּן, מַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע וְלֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא יג,ו)? שֶׁאִם כָּהָה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת – טָהוֹר. וְכֵן אִם לֹא כָּהָה וְלֹא פָּשָׂה וְלֹא נוֹלַד בּוֹ לֹא שֵׂעָר לָבָן וְלֹא מִחְיָה – הֲרֵי זֶה טָהוֹר.
יא. אִם כֵּן מַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה. בנוגע לראיית הכהן בסוף השבוע השני להסגרת הנגע. וְכֵן אִם לֹא כָּהָה וְלֹא פָּשָׂה וכו'. כלומר, לא רק כאשר הנגע כהה הוא נטהר, אלא גם אם הנגע לא פשה ולא נולדו בו שאר סימני טומאה כעבור שבועיים של הסגר הוא נטהר.