פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַזּוֹרֵעַ שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים כְּאֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט,יט).
א. לוֹקֶה. אם הזרעים החלו לנבוט מהקרקע, אפילו אם טרם נאחזו בה באמצעות שורשים (יד"פ על פי שו"ת הרמב"ם סי' תסד לעניין זריעה בשבת).
ב. וְאֶחָד הַזּוֹרֵעַ אוֹ הַמְנַכֵּשׁ אוֹ הַמְחַפֶּה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה חִטָּה אַחַת וּשְׂעוֹרָה אַחַת אוֹ פּוֹל אֶחָד וַעֲדָשָׁה אַחַת, מֻנָּחִין עַל הָאָרֶץ, וְחִפָּה אוֹתָן בְּעָפָר, בֵּין בְּיָדוֹ בֵּין בְּרַגְלוֹ בֵּין בִּכְלִי – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה. וְאֶחָד הַזּוֹרֵעַ בָּאָרֶץ אוֹ בְּעָצִיץ נָקוּב. אֲבָל הַזּוֹרֵעַ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ב. הַמְנַכֵּשׁ. ניקוי עשבים שוטים מסביב לצמח, ודינו כזורע לפי שמועיל לצמיחה. הַמְחַפֶּה. המכסה. בְּעָצִיץ נָקוּב. שהזורע בו כזורע בארץ (הלכות תרומות ה,טו, ושם מבואר גודל הנקב). מַכַּת מַרְדּוּת. מלקות מדברי חכמים.
ג. אָסוּר לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם לְגוֹי, וּמֻתָּר לוֹמַר לְגוֹי לִזְרֹעַ לוֹ כִּלְאֵי זְרָעִים. וְאָסוּר לְאָדָם לְקַיֵּם כִּלְאֵי זְרָעִים בְּשָׂדֵהוּ, אֶלָּא עוֹקֵר אוֹתָן. וְאִם קִיֵּם – אֵינוֹ לוֹקֶה. וּמֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בְּיָדוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ לְעָרֵב הַזְּרָעִים לְכַתְּחִלָּה וּלְזָרְעָן בְּחוּצָה לָאָרֶץ מֻתָּר. וּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי קַבָּלָה.
ג. אָסוּר לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם לְגוֹי. אסור לישראל לזרוע כלאיים בקרקע של גוי בארץ ישראל, אפילו לצורך הגוי. וּמֻתָּר לוֹמַר לְגוֹי לִזְרֹעַ לוֹ כִּלְאֵי זְרָעִים. בקרקע של הגוי, ואפילו אם זורע לצורך הישראל (ריק"ו, רדב"ז, גר"א יו"ד רצז,ז, יד"פ; וראה בפסקים ושיטות פירושים נוספים). דִּבְרֵי קַבָּלָה. מסורת חכמים.
ד. אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאֵי זְרָעִים אֶלָּא זְרָעִים הָרְאוּיִין לְמַאֲכַל אָדָם. אֲבָל עֲשָׂבִים הַמָּרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִן הָעִקָּרִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין אֶלָּא לִרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאֵי זְרָעִים.
ד. זְרָעִים. צמחים. הָעִקָּרִין. השורשים.
ה. כִּלְאֵי אִילָנוֹת – הֲרֵי הֵן בִּכְלַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט,יט). כֵּיצַד? הַמַּרְכִּיב אִילָן בְּאִילָן, כְּגוֹן שֶׁהִרְכִּיב יִחוּר שֶׁל תַּפּוּחַ בְּאֶתְרֹג אוֹ אֶתְרֹג בְּתַפּוּחַ – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְכֵן הַמַּרְכִּיב יָרָק בְּאִילָן אוֹ אִילָן בְּיָרָק – לוֹקֶה בְּכָל מָקוֹם.
ה. שֶׁהִרְכִּיב יִחוּר שֶׁל תַּפּוּחַ בְּאֶתְרֹג. נעץ ענף תלוש של עץ תפוחים בתוך עץ אתרוגים על מנת שיתאחה בו ויצמח.
ו. וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַנִּיחַ הַגּוֹי שֶׁיַּרְכִּיב לוֹ אִילָנוֹ כִּלְאַיִם. וּמֻתָּר לִזְרֹעַ זְרָעִים וְזֶרַע אִילָן כְּאֶחָד, וְכֵן מֻתָּר לְעָרֵב זַרְעֵי אִילָנוֹת וּלְזָרְעָן כְּאֶחָד, שֶׁאֵין לְךָ כִּלְאַיִם בָּאִילָנוֹת אֶלָּא הַרְכָּבָה בִּלְבַד.
ו. וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַנִּיחַ הַגּוֹי וכו'. בני נח אסורים בהרכבת אילן (הלכות מלכים י,ו), ולכן אסור לישראל לאפשר לגוי להרכיב בשבילו אילנות (מל"מ, גר"א יו"ד רצה,ד, יד"פ; והשווה לקמן ט,ב).
ז. הַזּוֹרֵעַ זְרָעִים כִּלְאַיִם, וְכֵן הַמַּרְכִּיב אִילָנוֹת כִּלְאַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לוֹקֶה – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, וַאֲפִלּוּ לָזֶה שֶׁעָבַר וּזְרָעָן, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא זְרִיעָתָן בִּלְבַד. וּמֻתָּר לִטַּע יִחוּר מִן הָאִילָן שֶׁהֻרְכַּב כִּלְאַיִם, וְלִזְרֹעַ מִזֶּרַע הַיָּרָק שֶׁהֻרְכַּב כִּלְאַיִם.
ז. וּמֻתָּר לִטַּע יִחוּר וכו'. מותר לקחת ענף מאילן שהורכב באיסור, ולנטעו במקום אחר.
ח. הַזֵּרְעוֹנִים נֶחֱלָקִין לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הָאֶחָד מֵהֶן הוּא הַנִּקְרָא תְּבוּאָה, וְהִיא חֲמִשָּׁה מִינִים: הַחִטִּין, וְהַכֻּסְּמִין, וְהַשְּׂעוֹרִין, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְהַשִּׁיפוֹן.
וְהַשֵּׁנִי מֵהֶן הוּא הַנִּקְרָא קִטְנִיּוֹת, וְהֵן כָּל זֵרְעוֹן הַנֶּאֱכָל לָאָדָם חוּץ מִן הַתְּבוּאָה, כְּגוֹן הַפּוֹל וְהָאֲפוּנִים וְהָעֲדָשִׁים וְהַדֹּחַן וְהָאֹרֶז וְהַשֻּׁמְשְׁמִין וְהַפְּרָגִין וְהַסָּפִיר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
וְהַשְּׁלִישִׁי מֵהֶן הוּא הַנִּקְרָא זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה, וְהֵן שְׁאָר הַזֵּרְעוֹנִים שֶׁאֵינָן מַאֲכַל אָדָם, וְהַפְּרִי שֶׁל אוֹתוֹ הַזֶּרַע מַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן זֶרַע הַבְּצָלִים וְהַשּׁוּמִים, וְזֶרַע הֶחָצִיר וְהַקֶּצַח, וְזֶרַע לֶפֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְזֶרַע פִּשְׁתָּן הֲרֵי הוּא בִּכְלַל זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה.
כְּשֶׁיִּזָּרְעוּ כָּל מִינֵי זֵרְעוֹנִים אֵלּוּ וְיִצְמְחוּ – נִקְרָא הַצּוֹמֵחַ כֻּלּוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִכָּר הַזֶּרַע, דֶּשֶׁא, וְנִקְרָא יָרָק.
ח. וְהַכֻּסְּמִין. חיטה מדברית (פה"מ כלאיים א,א). וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן. מיני שעורים מדבריות (שם).
וְהֵן כָּל זֵרְעוֹן הַנֶּאֱכָל לָאָדָם. צמחים שאוכלים את הזרעים שלהם. וְהָאֲפוּנִים. צמח החִמְצה התרבותית המכונה כיום חומוס. וְהַסָּפִיר. אפונה, ויש מזהים אותו כלוביה מצרית או בקיה צרפתית.
וְהַפְּרִי שֶׁל אוֹתוֹ הַזֶּרַע מַאֲכַל אָדָם. החלק הנאכל שלו כגון הפקעת או העלים שלו. הֶחָצִיר. שום הכרש, ובלשון חז"ל מכונה כרישה (על פי ת"א לבמדבר יא,ה ופה"מ כלים יז,ה). וְזֶרַע פִּשְׁתָּן הֲרֵי הוּא בִּכְלַל זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה. אף שהוא שונה משאר זרעוני גינה, שכן הפשתן אינו מאכל אדם אלא משמש לעשיית חוטים, ואילו הזרע עצמו לעתים משמש לאכילה (יד"פ).
ט. וְיֵשׁ מִזֵּרְעוֹנֵי גִּנָּה זֵרְעוֹנִים שֶׁדַּרְכָּן לִזְרֹעַ מֵהֶן שָׂדוֹת שָׂדוֹת, כְּגוֹן הַפִּשְׁתָּן וְהַחַרְדָּל, וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין מִינֵי זְרָעִים.
וְיֵשׁ מִזֵּרְעוֹנֵי גִּנָּה זְרָעִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִזְרֹעַ מֵהֶן אֶלָּא עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת קְטַנּוֹת, כְּגוֹן הַלֶּפֶת וְהַצְּנוֹן וְהַתְּרָדִין וְהַבְּצָלִים וְהַכֻּסְבָּר וְהַכַּרְפַּס וְהַמָּרוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין מִינֵי יְרָקוֹת.
ט. וְהַתְּרָדִין. סלק עלים (על פי פה"מ כלאיים א,ג). וְהַכֻּסְבָּר. גד השדה (כוסברה). וְהַכַּרְפַּס. סלרי או זן דומה. וְהַמָּרוֹר. חסה מדברית מרה מאוד (פה"מ פסחים ב,ו).

תקציר הפרק 

פרק א' הלכות כלאיים
ספר חדש זרעים🌾

פרק זה מהווה מבוא לפרקים הבאים (והוא גם קצר יחסית), ומומלץ ללמוד את כולו בעיון ובנחת

🌾הזורע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראל -לוקה. (ואין זה משנה אם זורע או מנכש את העשבים מסביב לצמח או מכסה בעפר וכו -כל פעולות המועילות לצמיחה)
🌾כלאי זרעים -אסור ליהודי לכתחילה לסייע בזריעתם או לקיימם בשדהו, בארץ ישראל בלבד.

🌳כלאי אילנות -אסור לכתחילה בכל מקום (גם בחו"ל) אפילו ע"י גוי. מותר לגדל עצים מסוגים שונים זה בסמוך לזה, ומותר לזרוע זרעים לעצים (למעט גפן) זה בסמיכות לזה. אך אסור להרכיב אילנות.
🔹הזורע זרעים כלאיים, וכן המרכיב אילנות כלאיים -אף על פי שהוא לוקה -הרי אלו מותרין באכילה, ואפילו לזה שעבר וזרען: שלא נאסר אלא זריעתן בלבד.

3⃣ סוגי זרע לדים כלאיים:
1. תבואה -חמשת מיני דגן.
2. קטנית זרעים הנאכלים בעצמם (אורז/עדשים וכו')
3. זרעוני גינה -שאינן למאכל אדם, והפרי של אותו הזרע מאכל אדם (בצל/שום וכו')

המשמעות של קבוצת הזרעים נלמד מחר.

💭
לדעת הרמב"ם איסור כלאיים גם לאחר חורבן בית שני הוא מדאורייתא, לדעת קצת מהפוסקים איסור כלאיים לאחר החורבן הוא מדרבנן.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלאים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם מותר לזרוע כלאי זרעים בחו"ל?

2.האם מותר ליטוע ייחור של כלאיים קיימים?

3.האם מותר לזרוע שני מיני זרעי אילן?

 

תשובות
1.כן
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן