פרק א', הלכות מכירה, ספר קניין
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַמֶּקַח אֵינוֹ נִקְנֶה בִּדְבָרִים, וַאֲפִלּוּ הֵעִידוּ עֲלֵיהֶם עֵדִים. כֵּיצַד? 'בַּיִת זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ', 'יַיִן זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ', 'עֶבֶד זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ', וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְרָצָה הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר: 'קָנִיתִי', וְרָצָה הַמּוֹכֵר וְאָמַר: 'מָכַרְתִּי', וְאָמְרוּ לָעֵדִים: 'הֱיוּ עָלֵינוּ עֵדִים שֶׁמָּכַר זֶה וְשֶׁלָּקַח זֶה' – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם וּכְאִלּוּ לֹא הָיוּ בֵּינֵיהֶם דְּבָרִים מֵעוֹלָם. וְכֵן בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וּמְקַבְּלָהּ.
א. הַמֶּקַח אֵינוֹ נִקְנֶה בִּדְבָרִים. בסיכום בעל פה בין הצדדים, אלא יש צורך בפעולה של קניין (למקרה חריג של דברים הנקנים באמירה ראה הלכות אישות כג,יג). וּפָסְקוּ הַדָּמִים. קבעו את המחיר. הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם. ומכל מקום ראוי לאדם לעמוד בדיבורו ולקיים את המכירה (לקמן ז,ח). וְכֵן בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וּמְקַבְּלָהּ. צריכים לעשות קניין (לדרכי קניית מתנה ראה הלכות זכייה ומתנה פרק ג).
ב. אֲבָל אִם נִקְנָה הַמֶּקַח בְּאֶחָד מִדְּבָרִים שֶׁהוּא נִקְנֶה בָּהֶן – קָנָה הַלּוֹקֵחַ, וְאֵינָן צְרִיכִים עֵדִים כְּלָל, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.
ב. וְאֵינָן צְרִיכִים עֵדִים כְּלָל. המכירה חלה גם ללא עדים (ראה גם לקמן ה,ט). שלא כקידושין וגירושין, שאין כל תוקף למעשה בלא עדים (הלכות אישות ד,ו, הלכות גירושין א,א). וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. להתחרט על המכירה.
ג. וּבַמֶּה יִקָּנֶה הַמֶּקַח? הַקַּרְקַע נִקְנֵית בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים: בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה.
ג. הַקַּרְקַע נִקְנֵית בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים. וראה לקמן ה,ה, שם נזכר שהקרקעות נקנות גם בחליפין. בַּחֲזָקָה. פעולה בגוף הקרקע (לקמן ה"ח).
ד. כֵּיצַד בְּכֶסֶף? מָכַר לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה וְנָתַן לוֹ הַדָּמִים – קָנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִכְתֹּב שְׁטַר מֶכֶר – לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר. וְאֵין קַרְקַע נִקְנֵית בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה.
ד. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר. שמנהגם שאין מקפידים בכך, ומסתפקים במתן הכסף. לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר. מפני שאין דעתם לגמור את הקניין בלא שטר. בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. שלעניינים רבים בהלכה סכום מועט כזה אינו נחשב ממון (ראה למשל הלכות שבועות ז,טז, הלכות טוען ונטען ג,ו).
ה. הִתְנָה הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר: 'אִם רָצִיתִי אֶקְנֶה, בְּכֶסֶף אֶקְנֶה אוֹ בִּשְׁטָר אֶקְנֶה', וְנָתַן הַכֶּסֶף עַל תְּנַאי זֶה – הֲרֵי זֶה קַיָּם, וְאֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ מִפְּנֵי הַתְּנַאי, וְהַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּכָּתֵב הַשְּׁטָר. וְכֵן אִם הִתְנָה הַמּוֹכֵר כָּזֶה.
ה. אִם רָצִיתִי אֶקְנֶה בְּכֶסֶף אֶקְנֶה אוֹ בִּשְׁטָר אֶקְנֶה. אני אחליט אם הכסף יגמור את המכירה או השטר יגמור. וְנָתַן הַכֶּסֶף עַל תְּנַאי זֶה הֲרֵי זֶה קַיָּם. התנאי חל בין במקום שנוהגים לכתוב שטר ובין במקום שלא נוהגים, שכל תנאי שבממון קיים (לקמן יג,ג ועוד).
ו. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'תֵּן מָנֶה לִפְלוֹנִי וְיִקָּנֶה בֵּיתִי לְךָ' – כֵּיוָן שֶׁנָּתַן, קָנָה הַבַּיִת מִדִּין עָרֵב.
ו. קָנָה הַבַּיִת מִדִּין עָרֵב. כאשר אדם אומר לחברו שילווה כסף לאדם שלישי והוא יהיה ערב לפירעון החוב, נעשה הערב משועבד למלווה אף שכסף ההלוואה לא הגיע אליו כלל (הלכות מלווה ולווה כה,ב). ובאותו האופן אדם יכול להקנות לחברו רכוש אף אם התמורה לקניין ניתנה לאדם שלישי ולא למוכר עצמו.
ז. כֵּיצַד בִּשְׁטָר? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס אוֹ עַל הֶעָלֶה: 'שָׂדִי נְתוּנָה לְךָ', 'שָׂדִי מְכוּרָה לְךָ' – כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ, קָנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים כְּלָל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשְּׁטָר שָׁוֶה כְּלוּם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ. אֲבָל בִּשְׁאָר קַרְקָעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ הַשְּׁטָר שֶׁל מֶכֶר לְיָדוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיוּ בּוֹ עֵדִים – לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הַדָּמִים.
ז. אוֹ עַל הֶעָלֶה. ואין בעיה בכך שהשטר לא יתקיים מכיוון שהשטר פועל את הקניין עצמו ולא נועד לצורך ראיה על הקניין (ראה גם הלכות גירושין ד,ג לגבי גט). שֶׁהִגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ. של הקונה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים כְּלָל. שאין צורך בעדים שיעידו על המכירה כדלעיל ה"ב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. שהקניין נגמר במסירת השטר לפני שהמוכר קיבל את הכסף. בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ. שמכר את השדה מפני שהייתה גרועה ורצה להיפטר ממנה, ולא בגלל צורך בכסף, ומשום כך הוא גומר בדעתו להקנותה אף לפני שקיבל את הדמים.
ח. כֵּיצַד בַּחֲזָקָה? מָכַר לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה אוֹ נָתַן אוֹתָן מַתָּנָה, כֵּיוָן שֶׁנָּעַל אוֹ גָּדַר אוֹ פָּרַץ כָּל שֶׁהוּא, וְהוּא שֶׁיּוֹעִיל בְּמַעֲשָׂיו – הֲרֵי זֶה קָנָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהֶחֱזִיק בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: 'לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה', וְאַחַר כָּךְ אִם הֶחֱזִיק – קָנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים.
ח. וְהוּא שֶׁיּוֹעִיל בְּמַעֲשָׂיו. שיש בזה תועלת לשמירת השדה או תפקודה, וראה עוד לקמן הלכות י-יב.
בְּשֶׁהֶחֱזִיק בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר. שכיוון שעושה בפניו ומדעתו, מובן שהוא מסכים שיקנה על ידי החזקה.
ט. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וּמָסַר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ: 'לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה', וּכְשֶׁיַּחֲזִיק, יִקְנֶה. וְכֵן הַמּוֹכֵר אֶת הַבּוֹר, כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דָּלְיוֹ – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ: 'לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה', וּכְשֶׁיַּחֲזִיק, יִקְנֶה.
ט. דָּלְיוֹ. המשמש לשאיבת מים מן הבור.
י. כֵּיצַד הַמַּחֲזִיק בִּנְעִילָה קָנָה? כְּגוֹן שֶׁמָּכַר בַּיִת אוֹ חָצֵר וְהָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ, וְנָעַל הַלּוֹקֵחַ אֶת הַפֶּתַח וְחָזַר וּפְתָחוֹ – הֲרֵי זֶה הֶחֱזִיק וְקָנָה, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ שִׁמּוּשׁ הַמּוֹעִיל.
י. וְחָזַר וּפְתָחוֹ. אף שחזר ופתח אחר הנעילה, מכל מקום נחשבת הנעילה כקניין. ואפשר לפרש שהפתיחה לאחר הנעילה הכרחית להשלמת הקניין, מפני שהפתיחה מוכיחה שאין זו נעילה רגילה (שלפעמים אדם נועל בית של אדם אחר בשליחותו), אלא נעילה שנעשתה רק לצורך קניין (שני הפירושים הובאו בכס"מ). נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ שִׁמּוּשׁ הַמּוֹעִיל. שהנעילה מועילה לשמירת הבית כבית פרטי שלו (מ"מ לקמן הט"ו).
יא. כֵּיצַד הַמַּחֲזִיק בִּגְדִירַת כָּל שֶׁהוּא קָנָה? כְּגוֹן שֶׁהָיָה שָׁם גָּדֵר וְהָיוּ עוֹלִין לוֹ בְּנַחַת, וְהוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ אֶלָּא בְּדֹחַק – הֲרֵי זֶה הוֹעִיל, וְקָנָה.
וְכֵן אִם הָיְתָה שָׁם פִּרְצָה וְהָיוּ נִכְנָסִין בָּהּ בְּדֹחַק, וְהִרְחִיב בָּהּ כָּל שֶׁהוּא עַד שֶׁנִּמְצָא הַנִּכְנָס נִכְנָס בָּהּ בְּרֶוַח – הֲרֵי זֶה הוֹעִיל, וְקָנָה.
יא. וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה. טפחים.
יב. נָתַן צְרוֹר וְהוֹעִיל, כְּגוֹן שֶׁחִבֵּר בּוֹ הַמַּיִם לַשָּׂדֶה, אוֹ נָטַל צְרוֹר וְהוֹעִיל, כְּגוֹן שֶׁפָּתַח בִּנְטִילָתוֹ הַמַּיִם לַשָּׂדֶה – הֲרֵי זֶה קָנָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יב. צְרוֹר. קבוצת אבנים. שֶׁחִבֵּר בּוֹ הַמַּיִם לַשָּׂדֶה. שהאבנים שנתן מנתבים את זרם המים לשדה. שֶׁפָּתַח בִּנְטִילָתוֹ הַמַּיִם לַשָּׂדֶה. שהאבנים חסמו כניסת מים לשדה.
יג. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּצַד שָׂדֵהוּ אוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, כֵּיוָן שֶׁדָּשׁ אֶת הַמֶּצֶר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּיהֶן כְּשָׂדֶה אַחַת – קָנָה. אֲבָל אִם הָלַךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ – אֵין הִלּוּךְ מוֹעִיל כְּלוּם. וְאִם שְׁבִיל כְּרָמִים מָכַר לוֹ, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה לְהִלּוּךְ – קָנָה בַּהִלּוּךְ.
יג. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּצַד שָׂדֵהוּ. שיש לקונה שדה סמוכה לשדה שרוצה לקנות עתה. שֶׁדָּשׁ אֶת הַמֶּצֶר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּיהֶן כְּשָׂדֶה אַחַת. שהילך על הגבול המוגבה שהיה בין שתי השדות, ודרסו ורידדו עד שנראות שתיהן כשדה אחת (ראה לקמן יט,ב). קָנָה. מכיוון שיש בפעולה זו משום תיקון השדה. אֲבָל אִם הָלַךְ בָּהּ. הילוך רגיל ללא דישה. שְׁבִיל כְּרָמִים. שביל העובר בין הכרמים ומשמש למעבר בין השדות.
יד. וְכַמָּה שִׁעוּר רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֶׁיִּקְנֶה בְּהִלּוּכוֹ? אִם הָיָה מְסֻיָּם בִּמְחִצּוֹת – קָנָה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ רֶגֶל וְיַנִּיחַ רֶגֶל בְּצִדָּהּ. וְאִם אֵין שָׁם מְחִצּוֹת – קָנָה בְּרֹחַב כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עַל רֹאשׁוֹ חֲבִילָה שֶׁל שָׂרִיגִים וְיִסֹּב בָּהּ.
יד. וְכַמָּה שִׁעוּר רֹחַב הַדֶּרֶךְ. כשקנה שביל בתוך שדה חברו, ולא פירשו מה רוחבו. אִם הָיָה מְסֻיָּם בִּמְחִצּוֹת. אם היו לו מחיצות מוגדרות. כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ רֶגֶל וְיַנִּיחַ רֶגֶל בְּצִדָּהּ. אפילו אם בין המחיצות יש מקום מצומצם שמספיק רק להילוך אדם ואינו נוח לנשיאת משא, הקונה אינו יכול לדרוש יותר מכך, כיוון שראה שהשביל מוגדר במחיצות והסכים לכך. כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עַל רֹאשׁוֹ חֲבִילָה שֶׁל שָׂרִיגִים וְיִסֹּב בָּהּ. המוכר צריך לתת לקונה שביל מספיק רחב שניתן לשאת בו משא של זמורות על הראש ולהסתובב עם המשא (הביאור לכל ההלכה על פי ר"י מיגאש בבא בתרא ק,א; וראה במ"מ פירוש נוסף).
טו. הָיְתָה הַקַּרְקַע צְחִיחַ סֶלַע שֶׁאֵין בָּהּ לֹא גְּדִירָה וְלֹא פְּרִיצָה וְאֵינָהּ בַּת זְרִיעָה – הֲרֵי הַחֲזָקָה שֶׁקּוֹנֶה אוֹתָהּ בָּהּ שְׁטִיחַת הַפֵּרוֹת אוֹ הַעֲמָדַת הַבְּהֵמָה שָׁם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הַתַּשְׁמִישׁ.
טו. צְחִיחַ סֶלַע. סלע חשוף מאדמה וצמחייה.
טז. הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ, וְנִכְנַס בָּהּ הַלּוֹקֵחַ וּזְרָעָהּ אוֹ נָרָהּ אוֹ שֶׁאָסַף פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹ זְמָרוֹ וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ – הֲרֵי זֶה קָנָה, שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִיק, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.
וְכֵן אִם אָסַף הַמּוֹכֵר סַל שֶׁל פֵּרוֹת וְנָתַן לַלּוֹקֵחַ – קָנָה לוֹקֵחַ מִיָּד בַּחֲזָקָה, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִקְנָה לוֹ שָׂדֶה זוֹ קִנְיָן גָּמוּר, וְנַעֲשׂוּ פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁלּוֹ.
טז. נָרָהּ. חרש אותה. אוֹ שֶׁאָסַף פֵּרוֹת הָאִילָן. ראה גם הלכות זכייה ומתנה ב,ב. זְמָרוֹ. חתך ענפים מהאילן לצורך השבחתו. הֲרֵי זֶה קָנָה. שמעשים אלו מוכיחים בעלות על השדה.
שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִקְנָה לוֹ. שאילו לא מכר או נתן, לא היה מסייע לו ונותן לו מפירות השדה (ראה גם הלכות טוען ונטען יא,ט).
יז. הַגּוֹי אֵינוֹ קוֹנֶה בַּחֲזָקָה, אֶלָּא בִּשְׁטָר הוּא שֶׁקּוֹנֶה עִם נְתִינַת הַכֶּסֶף. וְיִשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת הַגּוֹי – הֲרֵי הוּא כַּגּוֹי, וְאֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא בִּשְׁטָר.
כָּל הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – הֲרֵי הוּא כַּקַּרְקַע, וְנִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה. וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַקַּרְקַע, כְּגוֹן הַמּוֹכֵר עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לְהִבָּצֵר – הֲרֵי זֶה כְּמִטַּלְטְלִין לַקְּנִיָּה, וְיֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה.
יז. וְיִשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת הַגּוֹי. שקנה קרקע מן הגוי. וְאֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא בִּשְׁטָר. יחד עם מעות, כדינו של הגוי (כס"מ). וטעם הדין שהישראל חושש שהגוי יחזור בו, ואין דעתו של הישראל סומכת אלא על קניין הנעשה בכתיבת שטר יחד עם התשלום (ראה הלכות זכייה ומתנה א,יד).
כְּמִטַּלְטְלִין לַקְּנִיָּה. לדיני מקח וממכר. וְיֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. שבמיטלטלין שינוי מהמחיר המקובל עלול לגרום לביטול המקח או להחזרת חלק מהכסף (ראה לקמן יב,א-ד), אך לקרקע אין אונאה (לקמן יג,ח).
יח. כְּשֵׁם שֶׁהַקַּרְקַע נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, כָּךְ שְׂכִירוּת הַקַּרְקַע נִקְנֵית בְּכֶסֶף לְבַדּוֹ אוֹ בִּשְׁטָר לְבַדּוֹ אוֹ בַּחֲזָקָה, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.
יט. הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כֻּלָּן. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה אַחַת מֵהֶן הַר גָּבֹהַּ וְהַשְּׁנִיָּה מְצוּלָה, שֶׁהֲרֵי תַּשְׁמִישׁ זוֹ אֵינוֹ תַּשְׁמִישׁ זוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה הַשְּׁאָר.
יט. בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת. במקומות שונים. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן קָנָה כֻּלָּן. מפני שכל הקרקעות מחוברות זו לזו, שהבסיס של כולן אחד (בבלי קידושין כז,ב). מְצוּלָה. מקום נמוך, עמק קטן. שֶׁהֲרֵי תַּשְׁמִישׁ זוֹ וכו'. אף על פי ששימושן שונה.
כ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנָּתַן דְּמֵי כֻּלָּן. אֲבָל אִם לֹא נָתַן דְּמֵי כֻּלָּן – לֹא קָנָה אֶלָּא כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ הַכֹּל בְּמַתָּנָה – קָנָה כֻּלָּן.
וְכֵן בִּשְׂכִירוּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כֻּלָּן כָּל זְמַן הַשְּׂכִירוּת. הָיוּ מִקְצָת הַקַּרְקָעוֹת בְּמֶכֶר וּמִקְצָתָן בִּשְׂכִירוּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בֵּין בִּשְׂכוּרָה בֵּין בִּמְכוּרָה – קָנָה הַכֹּל.
כ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנָּתַן דְּמֵי כֻּלָּן. שאין המוכר גומר בדעתו למכור כמה שדות, עד שיקבל דמי כולן. ומכיוון שמדובר במקום שלא קונים בכסף לבדו, צריך לעשות גם קניין חזקה (מ"מ). אִם הָיוּ הַכֹּל בְּמַתָּנָה קָנָה כֻּלָּן. שבוודאי התכוון הנותן להקנות לו את כולן כשיחזיק באחת מהן.
כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן קָנָה כֻּלָּן. ואפילו לא נתן מעות, מכיוון שבדרך כלל השכירות משולמת בסוף התקופה (כס"מ).

תקציר הפרק 

🤔 סגרנו חוזה בעל פה, יש לזה תוקף?
"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול", קובע הפתגם העממי הישראלי וכך גם ההלכה המתרה בפנינו ש"המקח אינו נקנה בדברים", וגם במקרה שהמוכר הסכים למכור והקונה הסכים לקנות – "הרי זה אינו כלום וכאילו לא היו ביניהם דברים מעולם" (הלכה א), ואף על פי כן, "ראוי לו לעמוד בדיבורו", כפי שנראה בהמשך (הלכות ז-ח). החוק הישראלי, אגב, שונה בנקודה זו מן המשפט העברי, שכן הוא קובע ש"חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת" 🗣

🤷‍ נעלת? קנית!
בפרקנו מצטרף חבר חדש למשפחת "נגעת, נסעת" ו"שברת, שילמת": "נעלת, קנית". לא, אין הכוונה לשופינג מזורז בחנות נעליים, אלא דווקא לנעילת מנעול – המסמלת את העברת הבעלות על נדל"ן שיש לו דלת: "כיצד [נקנה המקח] בחזקה? מכר לו בית או שדה… כיוון שנעל… – הרי זה קנה" (הלכה ח). בהמשך מבואר שהנעילה מועילה כאשר פתח הנכס היה פתוח והקונה נעל אותו וחזר ופתח אותו שוב – ואז הוא עובר לבעלותו, שכן הקונה עשה שימוש מועיל בנכס (הלכה י). נעילה נעימה 🗝

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מכירה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.שדה טובה יכולה להימכר בשטר בלבד?

2.מכר לו בית ונתן לו מפתח – האם קנה מיד?

3.פרץ את גדר השדה ונכנסים בה חיות – האם קנה?

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן