א. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ: לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (דברים יז,טו), וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שם כה,יט), וְלִבְנוֹת לָהֶן בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה" (שם יב,ה).

ב. מִנּוּי מֶלֶךְ קוֹדֵם לְמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֹתִי שָׁלַח יי לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ וכו' עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק" (שמואל א טו,א-ג). וְהַכְרָתַת זֶרַע עֲמָלֵק קוֹדֶמֶת לְבִנְיַן הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיי הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים" (שמואל ב ז,א-ב, ושם: רְאֵה נָא). מֵאַחַר שֶׁהֲקָמַת הַמֶּלֶךְ מִצְוָה, לָמָּה לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ מֶלֶךְ מִשְּׁמוּאֵל? לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ בְּתַרְעֹמֶת, וְלֹא שָׁאֲלוּ לְקַיֵּם הַמִּצְוָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּצוּ בִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ" (שמואל א ח,ז).

ג. אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד זְקֵנִים וְעַל פִּי נָבִיא, כִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁמִּנָּהוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּבֵית דִּינוֹ, וּכְשָׁאוּל וְדָוִד שֶׁמִּנָּה אוֹתָם שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי וּבֵית דִּינוֹ.

ד. אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ מִקְּהַל גֵּרִים, אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת, עַד שֶׁתִּהְיֶה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים יז,טו). וְלֹא לְמַלְכוּת בִּלְבַד, אֶלָּא לְכָל שְׂרָרוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל: לֹא שַׂר צָבָא וְלֹא שַׂר חֲמִשִּׁים וְלֹא עֲשָׂרָה, אֲפִלּוּ מְמֻנֶּה עַל אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֵּק מִמֶּנָּה לַשָּׂדוֹת, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר דַּיָּן אוֹ נָשִׂיא שֶׁלֹּא יְהֵא אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (שם) – כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה מֵשִׂים עָלֶיךָ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ.

ה. אֵין מַעֲמִידִין אִשָּׁה בַּמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֶלֶךְ" – וְלֹא מַלְכָּה. וְכֵן כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֵין מְמַנִּין בָּהֶן אֶלָּא אִישׁ.

ו. וְאֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ וְלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא גָּרָע, וְלֹא סַפָּר, וְלֹא בַּלָּן, וְלֹא בֻּרְסִי; לֹא מִפְּנֵי שֶׁהֵן פְּסוּלִין, אֶלָּא הוֹאִיל וְאֻמָּנוּתָן נִקְלָה, הָעָם מְזַלְזְלִין בָּהֶן לְעוֹלָם. וּמִשֶּׁיַּעֲשֶׂה בִּמְלָאכָה מֵאֵלּוּ יוֹם אֶחָד – נִפְסַל.

ז. כְּשֶׁמַּעֲמִידִין הַמֶּלֶךְ – מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ" (שמואל א י,א). מֵאַחַר שֶׁמּוֹשְׁחִין הַמֶּלֶךְ – הֲרֵי זֶה זוֹכֶה לוֹ וּלְבָנָיו לְעוֹלָם, שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז,כ). הִנִּיחַ בֵּן קָטָן – מְשַׁמְּרִין לוֹ הַמְּלוּכָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹיָדָע לְיוֹאָשׁ. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה קוֹדֵם לִירֻשַּׁת הַמְּלוּכָה, וְהַבֵּן הַגָּדוֹל קוֹדֵם לַקָּטָן מִמֶּנּוּ. וְלֹא הַמַּלְכוּת בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַשְּׂרָרוֹת וְכָל הַמִּנּוּיִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל – יְרֻשָּׁה לִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ עַד עוֹלָם, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה. הָיָה מְמַלֵּא בְּיִרְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא בְּחָכְמָה – מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אָבִיו וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה – אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ לְמִנּוּי מִן הַמִּנּוּיִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁנִּמְשַׁח דָּוִד – זָכָה בְּכֶתֶר מַלְכוּת, וַהֲרֵי הַמַּלְכוּת לוֹ וּלְבָנָיו הַזְּכָרִים הַכְּשֵׁרִים עַד עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם" (שמואל ב ז,טז). וְלֹא זָכָה אֶלָּא לַכְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי" (תהלים קלב,יב). אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה אֶלָּא לַכְּשֵׁרִים – לֹא תִּכָּרֵת הַמְּלוּכָה מִזֶּרַע דָּוִד לְעוֹלָם; הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן… וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם, וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ" (שם פט,לא-לד).

ח. נָבִיא שֶׁהֶעֱמִיד מֶלֶךְ מִשְּׁאָר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹת יי – הֲרֵי זֶה מֶלֶךְ, וְכָל מִצְווֹת הַמַּלְכוּת נוֹהֲגוֹת בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַמַּלְכוּת לְדָוִד, וְיִהְיֶה מִבָּנָיו מֶלֶךְ, שֶׁהֲרֵי אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הֶעֱמִיד יָרָבְעָם, וְאָמַר לוֹ: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ וכו' וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד" וכו' (מלכים א יא,לח, ושם: וְהָיָה אִם תִּשְׁמַע), וְאָמַר לוֹ אֲחִיָּה: "וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם" (שם יא,לו).

ט. מַלְכֵי בֵּית דָּוִד הֵם הָעוֹמְדִים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם" (שמואל ב ז,טז). אֲבָל אִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל – תִּפְסֹק הַמְּלוּכָה מִבֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְיָרָבְעָם: "אַךְ לֹא כָל הַיָּמִים" (מלכים א יא,לט).

י. אֵין מוֹשְׁחִין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֶלָּא בְּשֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן. וְאֵין מְמַנִּין אוֹתָן בִּירוּשָׁלַיִם לְעוֹלָם, אֶלָּא מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם מִזֶּרַע דָּוִד, וְאֵין מוֹשְׁחִין בָּהּ אֶלָּא זֶרַע דָּוִד.

יא. כְּשֶׁמּוֹשְׁחִין מַלְכֵי בֵּית דָּוִד – אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתָם אֶלָּא עַל הַמַּעְיָן.

יב. וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ; אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה שָׁם מַחֲלֹקֶת אוֹ מִלְחָמָה – מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ כְּדֵי לְסַלֵּק הַמַּחֲלֹקֶת. לְפִיכָךְ מָשְׁחוּ שְׁלֹמֹה, מִפְּנֵי מַחֲלֹקֶת אֲדֹנִיָּה, וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה, וּמָשְׁחוּ יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו.