פרק א', הלכות נחלות, ספר משפטים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא: מִי שֶׁמֵּת – יִירָשׁוּהוּ בָּנָיו, וְהֵם קוֹדְמִין לַכֹּל. וְהַזְּכָרִים קוֹדְמִין לַנְּקֵבוֹת;
א. סֵדֶר נְחָלוֹת. סדר הקדימות בירושה. וְהַזְּכָרִים קוֹדְמִין לַנְּקֵבוֹת. הבנים קודמים לבנות.
ב. בְּכָל מָקוֹם אֵין לַנְּקֵבָה עִם הַזָּכָר יְרֻשָּׁה. אִם אֵין לוֹ בָּנִים – יִירָשֶׁנּוּ אָבִיו, וְאֵין הָאֵם יוֹרֶשֶׁת אֶת בָּנֶיהָ. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה.
ב. בְּכָל מָקוֹם אֵין לַנְּקֵבָה עִם הַזָּכָר יְרֻשָּׁה. בכל שלב של קדימות בירושה, אם יש זכר ונקבה באותה דרגה של קרבה משפחתית, הזכרים יורשים ולא הנקבות (אבל אם הנקבה בדרגת קרבה גבוהה יותר היא קודמת לזכר). וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה. במסורת התורה שבעל פה. שבתורה אין התייחסות מפורשת לירושת ההורים, וחכמים מצאו רמז בכתוב לכך שהאב יורש את בנו (ראה פה"מ בבא בתרא ח,א).
ג. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ קוֹדְמִין.
לְפִיכָךְ, מִי שֶׁמֵּת, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה: אִם הִנִּיחַ בֵּן – יִירַשׁ הַכֹּל. לֹא נִמְצָא לוֹ בֵּן בָּעוֹלָם – מְעַיְּנִין עַל זַרְעוֹ שֶׁל בֵּן: אִם נִמְצָא לִבְנוֹ זֶרַע, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת, אֲפִלּוּ בַּת בַּת בַּת בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם – הִיא תִּירַשׁ אֶת הַכֹּל; לֹא נִמְצָא לוֹ זֶרַע בֵּן – חוֹזְרִין אֵצֶל הַבַּת.
הָיְתָה לוֹ בַּת – תִּירַשׁ אֶת הַכֹּל. לֹא נִמְצֵאת לוֹ בַּת בָּעוֹלָם – מְעַיְּנִין עַל זֶרַע הַבַּת: אִם נִמְצָא לָהּ זֶרַע, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת עַד סוֹף הָעוֹלָם – הוּא יִירַשׁ הַכֹּל; לֹא נִמְצָא לוֹ זֶרַע בַּת – חוֹזֶרֶת הַיְרֻשָּׁה לְאָבִיו.
אִם לֹא הָיָה אָבִיו קַיָּם – מְעַיְּנִין עַל זֶרַע הָאָב, שֶׁהֵן אֲחֵי הַמֵּת: נִמְצָא לוֹ אָח אוֹ זֶרַע אָח – יוֹרֵשׁ הַכֹּל; וְאִם לָאו – חוֹזְרִין אֵצֶל הָאָחוֹת. נִמְצֵאת לוֹ אָחוֹת אוֹ זַרְעָהּ – יִירְשׁוּ הַכֹּל; וְאִם לֹא נִמְצָא לוֹ זֶרַע אַחִים, הוֹאִיל וְאֵין לָאָב זֶרַע – תַּחֲזֹר הַיְרֻשָּׁה לַאֲבִי הָאָב.
לֹא הָיָה אֲבִי הָאָב קַיָּם – מְעַיְּנִין עַל זַרְעוֹ שֶׁל אֲבִי הָאָב, שֶׁהֵן אֲחֵי אָבִיו שֶׁל מֵת. וְהַזְּכָרִים קוֹדְמִין לַנְּקֵבוֹת, וְזַרְעָן שֶׁל זְכָרִים קוֹדְמִין לַנְּקֵבוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַדִּין בְּזַרְעוֹ שֶׁל מֵת עַצְמוֹ. לֹא נִמְצְאוּ אַחִים לְאָבִיו, לֹא הֵן וְלֹא זַרְעָן – תַּחֲזֹר הַיְרֻשָּׁה לַאֲבִי אֲבִי הָאָב. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נַחֲלָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וְעוֹלָה עַד רְאוּבֵן.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת, וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדְמִין לַבַּת. וְהַבַּת קוֹדֶמֶת לַאֲבִי אָבִיהָ, וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכָהּ קוֹדְמִין לַאֲבִי אָבִיהָ. וַאֲבִי הַמֵּת קוֹדֵם לַאֲחֵי הַמֵּת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. וְהָאָח קוֹדֵם לָאָחוֹת, וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל אָח קוֹדְמִין לָאָחוֹת. וְאָחוֹת קוֹדֶמֶת לַאֲבִי אָבִיהָ, וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכָהּ קוֹדְמִין לַאֲבִי אָבִיהָ.
אֲבִי הָאָב קוֹדֵם לַאֲחִי אָבִיו שֶׁל מֵת, וְאַח אָבִיו קוֹדֵם לַאֲחוֹת אָבִיו, וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל אֲחִי אָבִיו קוֹדְמִין לַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אָבִיו קוֹדֶמֶת לַאֲבִי אֲבִי אָבִיו שֶׁל מֵת, וְכֵן כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכָהּ שֶׁל אֲחוֹת אָבִיו קוֹדְמִין לַאֲבִי אֲבִי אָבִיו, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה עַד רֹאשׁ הַדּוֹרוֹת. לְפִיכָךְ, אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ יוֹרֵשׁ.
ג. יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. זרעו.
לֹא נִמְצָא לוֹ בֵּן בָּעוֹלָם. הבן נפטר. מְעַיְּנִין עַל זַרְעוֹ שֶׁל בֵּן. בודקים אם יש לבנו צאצאים כלשהם, אפילו אחרי דורות רבים.זֶרַע הָאָב שֶׁהֵן אֲחֵי הַמֵּת. אחי המת מצד האב (שהקרובים מצד האם אינם נחשבים משפחה לעניין ירושה כדלקמן ה"ו). זֶרַע אַחִים. צאצאים לאחיו או לאחותו.
נַחֲלָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וְעוֹלָה עַד רְאוּבֵן. שבודקים בדורות שקדמו למוריש אם יש לו קרובים, ואפילו עד ראובן בן יעקב אבינו.

עַד רֹאשׁ הַדּוֹרוֹת. הדורות הקודמים. אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ יוֹרֵשׁ. שלא כגר שלאחר שנתגייר התבטל ייחוסו המשפחתי (ראה הלכות איסורי ביאה יד,יא), ואם מת ללא בנים אין לו יורשים וכל הקודם והחזיק בנכסיו זכה (הלכות זכייה ומתנה א,ו).

ד. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בַּת וּבַת הַבֵּן, אֲפִלּוּ בַּת בַּת בַּת בַּת הַבֵּן עַד סוֹף כַּמָּה דּוֹרוֹת – הִיא קוֹדֶמֶת וְתִירַשׁ הַכֹּל, וְאֵין לַבַּת כְּלוּם. וְהוּא הַדִּין לְבַת הָאָח עִם הָאָחוֹת, וּלְבַת בֶּן אֲחִי אָבִיו עִם אֲחוֹת אָבִיו, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
ד. הִיא קוֹדֶמֶת. מפני שהיא מזרע הבן שקודם לבת, וכל מי שקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמים (לעיל ה"ג).
ה. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, וּמֵתוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים בְּחַיָּיו, וְהִנִּיחַ הַבֵּן הָאֶחָד שְׁלֹשָׁה בָּנִים וְהִנִּיחַ הַבֵּן הַשֵּׁנִי בַּת אַחַת, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַזָּקֵן – נִמְצְאוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי בְּנוֹ יוֹרְשִׁין חֲצִי הַנַּחֲלָה וּבַת בְּנוֹ יוֹרֶשֶׁת הַחֵצִי, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן יוֹרֵשׁ חֵלֶק אָבִיו. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ חוֹלְקִין בְּנֵי הָאַחִים וּבְנֵי אֲחֵי הָאָב עַד רֹאשׁ הַדּוֹרוֹת.
ה. הַזָּקֵן. הסב. נִמְצְאוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי בְּנוֹ יוֹרְשִׁין חֲצִי הַנַּחֲלָה וּבַת בְּנוֹ יוֹרֶשֶׁת הַחֵצִי. שלושת בני בנו יורשים חצי מכוח אביהם, ובת הבן האחר יורשת חצי מכוח אביה.
ו. מִשְׁפַּחַת הָאֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, וְאֵין יְרֻשָּׁה אֶלָּא לְמִשְׁפַּחַת הָאָב. לְפִיכָךְ, הָאַחִים מִן הָאֵם אֵין יוֹרְשִׁין זֶה אֶת זֶה, וְהָאַחִים מִן הָאָב יוֹרְשִׁין זֶה אֶת זֶה. וְאֶחָד אָחִיו שֶׁהוּא מֵאָבִיו בִּלְבַד אוֹ אָחִיו שֶׁהוּא מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ.
ו. מִשְׁפַּחַת הָאֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה. וכן לעניין ייבום וחליצה (ראה הלכות ייבום וחליצה א,ז). ולעניין עדות ואבלות, קרובי משפחת האם נחשבים קרובים מדברי חכמים (ראה הלכות עדות יג,א, הלכות אבל ב,א). וְאֶחָד אָחִיו שֶׁהוּא מֵאָבִיו בִּלְבַד אוֹ אָחִיו שֶׁהוּא מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. בשני המקרים דינם שווה.
ז. כָּל הַקְּרוֹבִים בַּעֲבֵרָה יוֹרְשִׁין כַּכְּשֵׁרִים. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מַמְזֵר אוֹ אָח מַמְזֵר – הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁאָר הַבָּנִים וְכִשְׁאָר הָאַחִים לַנַּחֲלָה. אֲבָל בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן הַנָּכְרִית – אֵינוֹ בֵּן לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים וְאֵינוֹ יוֹרֵשׁ כְּלָל.
ז. כָּל הַקְּרוֹבִים בַּעֲבֵרָה. שנולדו מביאה אסורה. מַמְזֵר. שנולד מאיסורי עריות (חוץ מן הנולד מן הנידה, הלכות איסורי ביאה טו,א). הַשִּׁפְחָה. שפחה כנענית, שאסורה לישראל. אֵינוֹ בֵּן. אינו נחשב בנו והוא גוי או עבד כאמו (ראה שם ה"ד, הלכות ייבום וחליצה א,ד), ואף כשיתגייר או ישתחרר לא יירש את אביו.
ח. הָאִשָּׁה אֵינָהּ יוֹרֶשֶׁת אֶת בַּעְלָהּ כְּלָל. וְהַבַּעַל יוֹרֵשׁ כָּל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל בִּירֻשָּׁתָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְטַנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל חֵרֵשׁ – הוּא יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.
ח. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מתקנת חכמים. וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל בִּירֻשָּׁתָהּ. אפילו לבניה (ראה גם הלכות אישות כב,א). אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו. באיסור לאו או עשה אך יש לו בה קידושין (שם כב,ד). אך אם אסורה באיסור עריות אין קידושין תופסים בה ואינה יורשה (שם ד,יב). אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. האסורה עליו באיסור לאו (שם א,ז, הלכות איסורי ביאה יז,א). גְּרוּשָׁה. האסורה לכהנים באיסור לאו (שם). וַחֲלוּצָה. אישה שבעלה מת ולא נולדו לו ילדים, והיא חלצה לאחיו (הלכות ייבום וחליצה א,א-ב). דין החלוצה כגרושה והיא אסורה לכהן מדברי חכמים (הלכות אישות א,ז, הלכות איסורי ביאה יז,ז). וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְטַנָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל חֵרֵשׁ. שקידושיהם אינם תקפים אלא מדברי חכמים (הלכות אישות ד,ח-ט; להגדרת קטנה ראה שם ב,א-ג).
ט. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת שֶׁאֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, וְשֶׁאֵין הַפִּקֵּחַ יוֹרֵשׁ אֶת הַחֵרֶשֶׁת שֶׁנִּשְּׂאָה כְּשֶׁהִיא חֵרֶשֶׁת, אֲפִלּוּ נִתְפַּקְּחָה. וְשָׁם בֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ כָּל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתָהּ וְהֻחְזְקוּ, בֵּין נְכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ בִּנְדוּנְיָתָהּ בֵּין נְכָסִים שֶׁלֹּא הִכְנִיסָה לוֹ. וּמִי שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה סְפֵק גֵּרוּשִׁין וּמֵתָה – אֵין הַבַּעַל יוֹרְשָׁהּ.
ט. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת. כב,א-ד. עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. שתצא מרשות אביה ותיכנס לרשות בעלה, אבל קודם לכן אינו יורשה ואף לאחר שהתארסה (ראה שם). וְשֶׁאֵין הַפִּקֵּחַ יוֹרֵשׁ אֶת הַחֵרֶשֶׁת. שאינה שומעת ואינה מדברת (שם ב,כו), שהיא נחשבת כמי שאין לה דעת, ובעת שנישאת לא זיכתה לו ממונה כדי שיירשנה (ראה שם כב,ד). וְשָׁם בֵּאַרְנוּ. הלכות אישות כב,ז. כָּל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתָהּ וְהֻחְזְקוּ. הבעל יורש רק נכסים שהיו ברשות אשתו בשעה שמתה. אבל נכסים שבאו לרשותה אחרי מותה אינו יורש, כדלקמן הי"א. בֵּין נְכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ בִּנְדוּנְיָתָהּ בֵּין נְכָסִים שֶׁלֹּא הִכְנִיסָה לוֹ. בין אם הכניסה אותם לרשותו וכתבה אותם בשטר הכתובה בעת שהתחתנו, ובין אם השאירה את הנכסים לעצמה (ראה הלכות אישות טז,א-ב). סְפֵק גֵּרוּשִׁין. לדוגמה ראה הלכות גירושין א,כא.
י. בַּעַל שֶׁנָּשָׂא קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן שֵׁם אִישׁוּת. וְכֵן שׁוֹטֶה שֶׁנָּשָׂא פִּקַּחַת אוֹ פִּקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא שׁוֹטָה – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא תִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים נִשּׂוּאִין.
י. קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן. קטנה שאביה מת ואמה או אחיה השיאוה, קידושיה חלים מדברי חכמים. ואם מיאנה ואמרה שאינה רוצה בבעל זה הרי היא יוצאת בלא גט (ראה הלכות אישות ד,ח, הלכות גירושין יא,ח-יא). הקטנה הפחותה מבת שש שנים או שהיא בת שש עד עשר אך אינה יודעת לשמור קידושיה ואינה מבינה את חשיבותם, אינה מקודשת כלל ואף אינה צריכה מיאון (הלכות אישות ד,ז, הלכות גירושין יא,ז). שֶׁהֲרֵי לֹא תִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים נִשּׂוּאִין. ראה גם הלכות אישות ד,ט.
יא. בַּעַל שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ אוֹ אֶחָד מִן הַמּוֹרִישִׁין אוֹתָהּ – אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אוֹתָן, אֶלָּא יִירַשׁ אוֹתָן זַרְעָהּ אִם הָיָה לָהּ זֶרַע, אוֹ תַּחֲזֹר הַיְרֻשָּׁה לְמִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ; שֶׁאֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ נְכָסִים הָרְאוּיִין לָבֹא לְאַחַר מִכָּאן, אֶלָּא הַנְּכָסִים שֶׁכְּבָר בָּאוּ לִרְשׁוּתָהּ קֹדֶם שֶׁתָּמוּת.
יא. זַרְעָהּ. כגון בנה מבעל אחר. נְכָסִים הָרְאוּיִין לָבוֹא לְאַחַר מִכָּאן. להגדרה ולפירוט הנכסים הראויים והנכסים מוחזקים ראה לקמן ג,א-ה.
יב. וְכֵן אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהוּא בַּקֶּבֶר, כִּשְׁאָר הַיּוֹרְשִׁים שֶׁל מִשְׁפַּחַת הָאָב. כֵּיצַד? בַּעַל שֶׁמֵּת וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ – אֵין אוֹמְרִין: הוֹאִיל וְהַבַּעַל קוֹדֵם לְכָל אָדָם בִּירֻשָּׁתָהּ, כָּךְ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל יִקְדְּמוּ לִשְׁאָר יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה, אֶלָּא יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ הֵן הַיּוֹרְשִׁין אוֹתָהּ אִם מֵתָה אַחַר בַּעְלָהּ.
יב. וְכֵן אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהוּא בַּקֶּבֶר. שלא כשאר היורשים שיורשים מחמת קרבת משפחה (קשר דם), ולכן אם מתים זכות ירושתם עוברת ליורשיהם (כדלעיל ה"ג), הבעל יורש את אשתו מכוח הנישואין, ולכן עם מותו פוקעת זכותו, ואינו מוריש אותה לקרוביו.
יג. וְכֵן אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בְּקִבְרוֹ כְּדֵי לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מֵאָבִיו. כֵּיצַד? מִי שֶׁמֵּת וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִמּוֹ – אֵין אוֹמְרִין: הוֹאִיל וְאִלּוּ הָיָה הַבֵּן קַיָּם הָיָה קוֹדֵם, אַף יוֹרְשָׁיו שֶׁל בֵּן קוֹדְמִין לְיוֹרְשֶׁיהָ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ, וְנִמְצָא אֶחָיו מֵאָבִיו יוֹרְשִׁין אֶת אִמּוֹ שֶׁל זֶה אַחַר מוֹתוֹ; אֶלָּא זֶרַע בְּנָהּ הוּא שֶׁיִּרָשֶׁנָּה אִם הָיָה לוֹ זֶרַע, וְאִם אֵין לוֹ זֶרַע תַּחֲזֹר נַחֲלָתָהּ לְמִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.
אֲבָל אִם מֵתָה הָאֵם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן, אֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן יוֹמוֹ וְלֹא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, הוֹאִיל וְחָיָה אַחַר אִמּוֹ שָׁעָה אַחַת וּמֵת – הֲרֵי זֶה נוֹחֵל אֶת אִמּוֹ וּמַנְחִיל אוֹתָהּ הַנַּחֲלָה לְיוֹרְשָׁיו מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו.
יג. מִי שֶׁמֵּת וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִמּוֹ. ויש לו אח מאביו ולא מאמו (ומדובר במקרה שאביו מת ואינו יורש את אשתו). אֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְאִלּוּ הָיָה הַבֵּן קַיָּם הָיָה קוֹדֵם. אין אומרים שיירש הבן המת את אמו, וממנו תעבור הירושה לאחיו, שהוא קרובו מצד האב וראוי ליורשו. ואף על פי שבאופנים אחרים חלה ירושה מחמת קשר דם גם בקבר (כגון בן שיורש את אבי אמו, אף אחרי שמתה אמו), כאן שונה הדבר משום שמדובר בהסבת נחלה ממשפחה למשפחה אחרת. ובדבר הזה דומה ירושת האם לירושת הבעל (בבלי בבא בתרא קנט,ב).
אֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן יוֹמוֹ וְלֹא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. שנולד לפני שעברו תשעה חודשים מיום שנתעברה אמו. ואף שלעניינים שונים בהלכה הוא נחשב כנפל (ראה הלכות אבל א,ו-ז), לעניין ירושה הוא נוחל ומנחיל, כיוון שחי שעה אחת ובשעה הזו ירש.

תקציר הפרק 

🤔 אחי ממזר, האם הוא יורש כמוני?
הלכות נחלות שאותן אנחנו מתחילים ללמוד היום עוסקות בנושא אחד: דיני ירושה. כולנו תקווה שהלימוד בהן יהיה לשם שמים בלבד ושנזכה שיבולע המוות לנצח. עד אז, הנה שאלה מעניינת שבה דן פרקנו: האם ממזר זכאי לחלק שווה בנכסי אביו כמו שאר הבנים? התשובה של רמב"ם חדה וחותכת: "כל הקרובים בעבירה", שנולדו מביאה אסורה, "יורשין ככשרים". וכך, על אף שהממזר, שהוא מי שנולד מאיסורי עריות (מלבד איסור נידה), אינו רשאי לשאת יהודייה כשרה, מבחינת דיני הירושה אין הבדל בינו ובין כל בן אחר – וההלכה אינה מבחינה בין בן אחר שנולד כהלכה ובינו, שנולד שלא כהלכה (הלכה ז) 🤗

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק א' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.היו לו נכדות מבנו ונכדים מביתו – הנכדות יורשות?

2.בן ממזר שווה לבת בנחלה?

3.ירושת אלמנה שייכת למשפחתה ולא לבעל?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן