א. מִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה – קוֹנְסִין אוֹתוֹ מִשְׁקַל חֲמִשִּׁים סְלָעִים שֶׁל כֶּסֶף מְזֻקָּק, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא קְנָס, וְכֵן אִם אָנַס אוֹתָהּ. וּקְנָס זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף" (דברים כב,כט, ושם: הַנַּעֲרָ).
ב. וְאֵי זֶה הוּא מְפַתֶּה וְאֵי זֶה הוּא אוֹנֵס? מְפַתֶּה – לִרְצוֹנָהּ; וְאוֹנֵס – שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ.
כָּל הַנִּבְעֶלֶת בַּשָּׂדֶה – הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה, וְדָנִין בּוֹ דִּין אוֹנֵס, עַד שֶׁיָּעִידוּ עֵדִים שֶׁבִּרְצוֹנָהּ נִבְעֲלָה. וְכָל הַנִּבְעֶלֶת בָּעִיר – הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְפֻתָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָעֲקָה, עַד שֶׁיָּעִידוּ עֵדִים שֶׁהִיא אֲנוּסָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַף חֶרֶב וְאָמַר לָהּ: 'אִם תִּזְעֲקִי אֶהֱרֹג אוֹתָךְ'.
ג. הַמְפֻתָּה שֶׁלֹּא רָצָת לְהִנָּשֵׂא לַמְפַתֶּה, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה אָבִיהָ לִתְּנָהּ לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה לִכְנֹס – הֲרֵי זֶה נוֹתֵן קְנָסָהּ וְהוֹלֵךְ, וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאִם רָצוּ וּכְנָסָהּ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס, אֶלָּא כּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה כִּשְׁאָר הַבְּתוּלוֹת.
אֲבָל הָאֲנוּסָה שֶׁלֹּא רָצָת הִיא אוֹ אָבִיהָ לְהִנָּשֵׂא לָאוֹנֵס – הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְנוֹתֵן קְנָס. רָצָת הִיא וְאָבִיהָ וְלֹא רָצָה הוּא – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְכוֹנֵס וְנוֹתֵן קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,כט) – הֲרֵי זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וַאֲפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ סוּמָא אוֹ מְצֹרַעַת – כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאֵינוֹ מוֹצִיא לִרְצוֹנוֹ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" (שם) – הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
ד. וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא.
ה. הָיְתָה אֲנוּסָה זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֲפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וַאֲפִלּוּ שְׁנִיָּה – הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ – הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,כט) – אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.
ו. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאָנַס בְּתוּלָה אוֹ שֶׁפִּתָּה אוֹתָהּ – הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לִשָּׂא אֶת הַבְּתוּלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשָּׂא זוֹ אֵינָהּ בְּתוּלָה. וְאִם כָּנַס – יוֹצִיא בְּגֵט.
ז. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּאוֹנֵס: "לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ" (דברים כב,כט) – כֵּיוָן שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (שם), הֲרֵי נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה, וְנִמְצֵאת זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה, שֶׁאֵין לוֹקִין עָלֶיהָ אֶלָּא אִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין.
לְפִיכָךְ, אוֹנֵס שֶׁעָבַר וְגֵרֵשׁ – כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהַחֲזִיר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה. מֵתָה גְּרוּשָׁתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה כֹּהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.
ח. אֵין הָאוֹנֵס אוֹ הַמְפַתֶּה חַיָּב בִּקְנָס עַד שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּבְעֵדִים, וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה. וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה לַבַּת קְנָס? מֵאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, עַד שֶׁתִּבְגֹּר. נִבְעֲלָה בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים – אֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה. בָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁבָּגְרָה – אֵין לָהּ קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַעֲרָה בְתוּלָה" (דברים כב,כח, ושם: נַעֲרָ) – לֹא הַבּוֹגֶרֶת.
ט. וְאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב אוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָב – יֵשׁ לָהּ קְנָס.
וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס: הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְמָאֶנֶת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וּמִי שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע בְּיַלְדּוּתָהּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁתָּבְעָה אוֹתָן לִזְנוֹת עִמָּהּ, וְהַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הַנִּשּׂוּאִין וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה בְּתוּלָה; אֲבָל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין: אִם נֶאֶנְסָה – יֵשׁ לָהּ קְנָס; וְאִם נִתְפַּתְּתָה – אֵין לָהּ קְנָס.
י. הַגִּיֹּרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת: אִם נִתְגַּיְּרָה וְנִפְדָּת וְנִשְׁתַּחְרְרָה וְהִיא בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוֹת – יֵשׁ לָהּ קְנָס; וְאִם הָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה אוֹ כְּשֶׁנִּפְדָּת אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה – אֵין לָהּ קְנָס; הוֹאִיל וּבִיאָתָן בִּיאָה, הֲרֵי הֵן כִּבְעוּלוֹת.
יא. הָיְתָה בְּתוּלָה זוֹ אֲסוּרָה עַל הָאוֹנֵס אוֹ הַמְפַתֶּה – אִם הָיְתָה מֵחַיָּבֵי כָּרֵתוֹת, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ וְדוֹדָתוֹ וְהַנִּדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵחַיָּבֵי לָאוִין: אִם הִתְרוּ בּוֹ – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם; וְאִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה – הוֹאִיל וְאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוּת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קְנָס.
יב. הָיְתָה מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה אוֹ שְׁנִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – בֵּין הִתְרוּ בּוֹ בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ חַיָּב בִּקְנָס, שֶׁאֵין כָּאן מַלְקוּת.
יג. הָיְתָה מֵחַיָּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, כְּגוֹן בִּתּוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – בֵּין הִתְרוּ בּוֹ בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא,כב) – הָא אִם הָיָה שָׁם אָסוֹן אֵין שָׁם עֹנֶשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרִיגַת הָאִשָּׁה בִּשְׁגָגָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוְּנוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" וכו' (שמות כא,כב, ושם: וְכִי). הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חִלֵּק בָּאָסוֹן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת" (ויקרא כד,כא, ושם: וּמַכֵּה בְהֵמָה) – מַה מַּכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה לֹא חִלֵּק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה נֶפֶשׁ אָדָם לֹא חִלֵּק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
יד. וְהוּא הַדִּין לְכָל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּהּ תַּשְׁלוּמִין.
טו. בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה – הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה" (דברים כב,כט, ושם: הַנַּעֲרָ), לֹא לַאֲבִי הַמֵּתָה.
וְהוּא שֶׁתָּמוּת קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד בַּדִּין.