א. הָעֲרָכִים הֵן נֶדֶר מִכְּלַל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיי" (ויקרא כז,ב), לְפִיכָךְ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם "לֹא יַחֵל" (במדבר ל,ג) וְ"לֹא תְאַחֵר" (דברים כג,כב) וּמִשּׁוּם "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג).

ב. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן בְּדִינֵי עֲרָכִים כַּאֲשֶׁר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה. וְאֶחָד הָאוֹמֵר: 'עֶרְכִּי עָלַי' אוֹ הָאוֹמֵר: 'עֵרֶךְ זֶה עָלַי' אוֹ 'עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי' – נוֹתֵן הָעֵרֶךְ לְפִי שְׁנֵי הַנֶּעֱרָךְ, וְהוּא הַדָּבָר הַקָּצוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר.

ג. וְכַמָּה הוּא הָעֵרֶךְ? אִם הָיָה הַנֶּעֱרָךְ בֶּן שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת – אֵין לוֹ עֵרֶךְ, וְהָאוֹמֵר עָלָיו: 'עֵרֶךְ זֶה עָלַי', הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר: 'עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי', וְאֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם.
הָיָה מִבֶּן אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם עַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת – עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה שְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים.
מִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת שֵׁשׁ יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנַת עֶשְׂרִים – עֵרֶךְ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.
מִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנַת שִׁשִּׁים – עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים.
וּמִשֶּׁיִּכָּנֵס בִּשְׁנַת אַחַת וְשִׁשִּׁים יוֹם אֶחָד עַד יוֹם מוֹתוֹ, אֲפִלּוּ חָיָה כַּמָּה שָׁנִים – עֵרֶךְ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה עָשָׂר שְׁקָלִים, וְהַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.

ד. כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ – מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם הַלֵּדָה. וְכָל הַשְּׁקָלִים – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא מִשְׁקַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שְׂעוֹרָה מִכֶּסֶף הַטָּהוֹר. וּכְבָר הוֹסִיפוּ עָלָיו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ סֶלַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁקָלִים.

ה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס – אֵין לָהֶן עֵרֶךְ, שֶׁלֹּא קָצְבָה תּוֹרָה עֵרֶךְ אֶלָּא לְזָכָר וַדַּאי אוֹ לִנְקֵבָה וַדָּאִית. לְפִיכָךְ, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס שֶׁאָמַר: 'עֶרְכִּי עָלַי', אוֹ שֶׁהֶעֱרִיכוֹ אַחֵר – אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם.

ו. הַגּוֹי נֶעֱרָךְ, אֲבָל אֵינוֹ מַעֲרִיךְ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁאָמַר: 'עֶרְכִּי עָלַי' אוֹ 'עֵרֶךְ יִשְׂרְאֵלִי זֶה עָלַי' – לֹא אָמַר כְּלוּם. יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר: 'עֵרֶךְ גּוֹי זֶה עָלַי' אוֹ 'עֵרֶךְ פְּלוֹנִי הַגּוֹי עָלַי' – נוֹתֵן לְפִי שְׁנֵי הַגּוֹי הַנֶּעֱרָךְ. וְכֵן הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַחֵרֵשׁ וְאֶת הַשּׁוֹטֶה – חַיָּב, וְנוֹתֵן לְפִי שָׁנָיו.

ז. הָעֶבֶד נֶעֱרָךְ וְעוֹרֵךְ כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, וְאִם יִפָּדֶה וְיִהְיֶה לוֹ מָמוֹן – יִתֵּן עֵרֶךְ שֶׁנָּדַר.

ח. אֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַיָּפֶה הַבָּרִיא וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַכָּעוּר הַחוֹלֶה. אֲפִלּוּ הָיָה הַנֶּעֱרָךְ מֻכֶּה שְׁחִין אוֹ סוּמָא אוֹ גִּדֵּם וְיֵשׁ בּוֹ כָּל מוּם – נוֹתֵן לְפִי שָׁנָיו כְּמוֹ שֶׁקָּצוּב בַּתּוֹרָה.

ט. הַדָּמִים אֵינָן כָּעֲרָכִין. הָאוֹמֵר: 'דָּמַי עָלַי' אוֹ 'דְּמֵי זֶה עָלַי' אוֹ 'דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי', אֲפִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי קָטָן בֶּן יוֹמוֹ אוֹ טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס אוֹ גּוֹי – נוֹתֵן מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה, דִּינָר אוֹ אֶלֶף, כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק.

י. וְהָעֲרָכִים כֻּלָּן וְהַדָּמִים – הַכֹּל סְתָמוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיִפְּלוּ הַכֹּל לַלִּשְׁכָּה שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ מוּכֶנֶת לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת.

יא. גּוֹי שֶׁאָמַר: 'דָּמַי עָלַי' אוֹ 'דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי' – נוֹתֵן כְּפִי נִדְרוֹ, וְאֵינוֹ נוֹפֵל לַלִּשְׁכָּה, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מִן הַגּוֹיִם נְדָבָה אוֹ נֶדֶר לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבַּיִת אוֹ בֶּדֶק יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא לָכֶם וָלָנוּ" וכו' (עזרא ד,ג), "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם" (נחמיה ב,כ).

יב. וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהֶן? יִבָּדֵק הַגּוֹי עַל דַּעַת מִי נָדַר: אִם נָדַר עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל – יוֹצִיאוּהוּ בֵּית דִּין בְּמַה שֶּׁיֵּרָאֶה לָהֶם חוּץ מִבֶּדֶק הַבַּיִת וּבֶדֶק יְרוּשָׁלַיִם; וְאִם אָמַר: 'לַשָּׁמַיִם נָדַרְתִּי' – יִגָּנְזוּ.

יג. הַגּוֹסֵס – אֵין לוֹ עֵרֶךְ וְלֹא דָּמִים; הוֹאִיל וְרֹב הַגּוֹסְסִין לְמִיתָה – הֲרֵי הוּא כַּמֵּת. וְכֵן מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהָרְגוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁעָבַר, וְהֶעֱרִיכוֹ אַחֵר אוֹ שֶׁהֶעֱרִיךְ עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר: 'דָּמַי עָלַי' אוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר: 'דְּמֵי זֶה עָלַי' – אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם, שֶׁזֶּה כַּמֵּת הוּא, וְהַמֵּת אֵין לוֹ עֵרֶךְ וְלֹא דָּמִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת" (ויקרא כז,כט), כְּלוֹמַר אֵין לוֹ פִּדְיוֹן, אֶלָּא הֲרֵי הוּא כַּמֵּת.

יד. זֶה הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג שֶׁהֶעֱרִיךְ אֲחֵרִים אוֹ נָדַר דְּמֵיהֶן אוֹ הִזִּיק – חַיָּב לְשַׁלֵּם, וְגוֹבִין הַכֹּל מִנְּכָסָיו.

טו. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מַעֲרִיכִין וְנֶעֱרָכִין כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל. וְקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת הַנְּדָרִים וְהֶעֱרִיךְ אוֹ נָדַר דָּמִים – חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי נְדָרָיו קַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת נְדָרִים.

טז. הָעֲרָכִין הַקְּצוּבִין לְפִי הַשָּׁנִים הֵן שְׁנֵי הַנֶּעֱרָךְ, לֹא שְׁנֵי הַמַּעֲרִיךְ. כֵּיצַד? בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁאָמַר לְבֶן שִׁשִּׁים: 'עֶרְכְּךָ עָלַי' – נוֹתֵן עֵרֶךְ בֶּן שִׁשִּׁים. וּבֶן שִׁשִּׁים שֶׁאָמַר לְבֶן עֶשְׂרִים: 'עֶרְכְּךָ עָלַי' – נוֹתֵן עֵרֶךְ בֶּן עֶשְׂרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

יז. וְצָרִיךְ בַּעֲרָכִין שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים. וְנִשְׁאָלִין עַל הָעֲרָכִין וְעַל הַדָּמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁאָלִין עַל שְׁאָר נְדָרִים וְהֶקְדֵּשׁוֹת.

יח. הָאוֹמֵר: 'עֵרֶךְ אֵלּוּ עָלַי' – נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלָּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי שָׁנָיו. אִם הָיָה עָנִי – נוֹתֵן עַל יְדֵי כֻּלָּן עֵרֶךְ עָנִי, וְאִם הָיָה עָשִׁיר – נוֹתֵן עַל יְדֵי כֻּלָּן עֵרֶךְ עָשִׁיר.

יט. הָאוֹמֵר: 'עֶרְכִּי עָלַי', וְחָזַר וְאָמַר: 'עֶרְכִּי עָלַי', וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים – חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר: 'שְׁנֵי עֶרְכִּי עָלַי' – נוֹתֵן שְׁנֵי עֲרָכִים. וְכֵן אִם אָמַר 'אַרְבָּעָה', אֲפִלּוּ 'אֶלֶף' – נוֹתֵן כַּמִּנְיָן שֶׁנָּדַר.

כ. אָמַר: 'הֲרֵי עָלַי עֵרֶךְ' וְלֹא אָמַר עֵרֶךְ מִי, אֶלָּא עֵרֶךְ סְתָם – נוֹתֵן פָּחוּת שֶׁבַּעֲרָכִים שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים.

כא. הָאוֹמֵר: 'עֶרְכִּי עָלַי', וּמֵת קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין – אֵין הַיּוֹרֵשׁ חַיָּב לִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא כז,ח). עָמַד בַּדִּין וּמֵת – יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים.

כב. אֲבָל הָאוֹמֵר: 'דָּמַי עָלַי', אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד בַּדִּין וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּקְצְצוּ דָּמָיו וְיֹאמְרוּ הַדַּיָּנִין כַּמָּה יִשְׁוֶה – אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לִתֵּן. וְאִם קָצְבוּ דָּמָיו וְאַחַר כָּךְ מֵת – יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין.

כג. וּמַה בֵּין עֲרָכִים לַדָּמִים? שֶׁהָעֲרָכִין קְצוּבִין וְהַדָּמִים אֵינָן קְצוּבִין.
וְכֵן הָאוֹמֵר: 'עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי', וּמֵת הָעוֹרֵךְ וְהַנֶּעֱרָךְ אַחַר שֶׁעָמַד הַנֶּעֱרָךְ בַּדִּין – חַיָּבִין הַיּוֹרְשִׁין לִתֵּן. מֵת הַנֶּעֱרָךְ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעֲרִיךְ קַיָּם – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁאֵין עֵרֶךְ לַמֵּת, וְהַנֶּעֱרָךְ צָרִיךְ עֲמִידָה בַּדִּין. אָמַר: 'דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי', וְעָמַד בַּדִּין וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּקְצְצוּ דָּמָיו – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.