א. מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ בַּת אַרְבַּע. וְאִם הָיְתָה זְקֵנָה – כְּשֵׁרָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִין לָהּ, שֶׁמָּא תַּשְׁחִיר וְתִפָּסֵל. וְאֵין לוֹקְחִין עֶגְלָה וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה" (במדבר יט,ב) – לֹא עֶגְלָה. מָצְאוּ עֶגְלָה – פּוֹסְקִין עָלֶיהָ דָּמִים, וְתִהְיֶה אֵצֶל בְּעָלֶיהָ עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֵעָשֶׂה פָּרָה. וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.
ב. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "תְּמִימָה" (במדבר יט,ב) – תְּמִימַת אַדְמוּת, לֹא תְּמִימַת קוֹמָה. אֶלָּא אִם הָיְתָה נַנָּסָה – כְּשֵׁרָה כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים. הָיוּ בָּהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת אוֹ שְׁחוֹרוֹת בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, אוֹ בְּתוֹךְ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת וְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ עַל זוֹ – פְּסוּלָה.
ג. הָיוּ בָּהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאְדִּים – הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר. וְגוֹזֵז בְּמִסְפָּרַיִם אֶת רֹאשָׁן הַמַּשְׁחִיר, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גִּזָּה בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לָגֹז.
ד. וְצָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַמַּאְדִּים כְּדֵי שֶׁתִּנָּטֵל בְּזוּג, שֶׁכָּל שְׂעָרָה שֶׁאֵינָהּ נִטֶּלֶת בְּזוּג – הֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ אֵינָהּ. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ בָּהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת אוֹ שְׁחוֹרוֹת שֶׁאֵינָן נִלְקָטִין בְּזוּג – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.
ה. הָיוּ קַרְנֶיהָ אוֹ טְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִין – יָגֹד. גַּלְגַּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין מַרְאֵיהֶן פּוֹסְלִין בַּפָּרָה.
ו. הָיְתָה בָּהּ יַבֹּלֶת וַחֲתָכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁצָּמַח בִּמְקוֹמָהּ שֵׂעָר אָדֹם – פְּסוּלָה.
ז. כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּקֳּדָשִׁים פּוֹסְלִין בַּפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם" (במדבר יט,ב). הָיְתָה יוֹצֵא דֹּפֶן אוֹ מְחִיר אוֹ אֶתְנָן אוֹ טְרֵפָה אוֹ שֶׁנִּרְבְּעָה – פְּסוּלָה, שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַקֳּדָשִׁים לַמִּזְבֵּחַ פּוֹסֵל אֶת הַפָּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, הוֹאִיל וּקְרָאָהּ הַכָּתוּב "חַטָּאת" (שם יט,ט). וּמֻתָּר לִקַּח אוֹתָהּ מִן הַגּוֹי, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא רְבָעָהּ הַגּוֹי, שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד בְּהֶמְתּוֹ.
יְתֵרָה פָּרָה עַל הַקֳּדָשִׁים, שֶׁהָעֲבוֹדָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר יט,ב), וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה הוּא אוֹמֵר: "אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל" (דברים כא,ג): מָה עֹל הָאָמוּר בָּעֶגְלָה עָשָׂה שְׁאָר עֲבוֹדוֹת כָּעֹל, אַף עֹל הָאָמוּר בַּפָּרָה יִפְסֹל בָּהּ שְׁאָר עֲבוֹדוֹת כָּעֹל. אֶלָּא שֶׁהָעֹל פּוֹסֵל בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, וּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת אֵין פּוֹסְלוֹת אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. כֵּיצַד? קָשַׁר עָלֶיהָ הָעֹל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָרְשָׁה בּוֹ – פְּסוּלָה. הִכְנִיסָהּ לָדוּשׁ – אֵינָהּ נִפְסֶלֶת עַד שֶׁיָּדוּשׁ בָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
רָכַב עָלֶיהָ, נִשְׁעַן עָלֶיהָ, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ וְעָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר, קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה, נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, נָתַן עָלֶיהָ כְּסוּת שֶׁל שַׂקִּין – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה: אִם הָיְתָה מוֹרֶדֶת וּצְרִיכָה שְׁמִירָה – כְּשֵׁרָה; וְאִם לֹא הָיְתָה צְרִיכָה – פְּסוּלָה, שֶׁכָּל שְׁמִירָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, מַשּׂוֹי הוּא.
עָשָׂה לָהּ סַנְדָּל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק, פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִין – כְּשֵׁרָה. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ – כְּשֵׁרָה, לְצֹרֶךְ אַחֵר – פְּסוּלָה.
נַעֲשֵׂית בָּהּ מְלָאכָה מֵאֵלֶיהָ אוֹ שֶׁעָלָה עָלֶיהָ דָּבָר מֵאֵלָיו, אִם לִרְצוֹנוֹ – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ" (דברים כא,ג), שֶׁאִם עֻבַּד בָּהּ לִרְצוֹנוֹ – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁעָבַד בָּהּ. לְפִיכָךְ, אִם שָׁכַן עָלֶיהָ הָעוֹף – כְּשֵׁרָה, עָלָה עָלֶיהָ זָכָר: פְּסוּלָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַמְעֻבֶּרֶת פְּסוּלָה.
הִכְנִיסָהּ לְרִבְקָה וְדָשָׁה מֵאֵלֶיהָ – כְּשֵׁרָה. הִכְנִיסָהּ כְּדֵי שֶׁתִּינַק וְתָדוּשׁ – פְּסוּלָה, שֶׁהֲרֵי עָשָׂת לִרְצוֹנוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ח. פָּרָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ פְּסוּל – תִּפָּדֶה. וְכֵן אִם מֵתָה – תִּפָּדֶה מִפְּנֵי עוֹרָהּ, אֲבָל לֹא לְהַאֲכִיל בְּשָׂרָהּ לַכְּלָבִים.
ט. נִשְׁחֲטָה לְשֵׁם חֻלִּין – תִּפָּדֶה וְאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת. נִשְׁחֲטָה עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ – אֵין לָהּ פִּדְיוֹן עוֹלָמִית.
י. לָקְחוּ פָּרָה וּמָצְאוּ אַחֶרֶת נָאָה מִמֶּנָּה – הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶה שֶׁלֹּא בְּמוּם.
יא. אַף כֹּהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר לִשְׂרֵפַת הַפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן" (במדבר יט,ג), וַעֲדַיִן אַהֲרֹן הָיָה קַיָּם. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: זוֹ נַעֲשָׂת בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט.
יב. וְהָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לוֹבֵשׁ אַרְבָּעָה כֵּלִים שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, בֵּין שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין שֶׁעֲשָׂיָהּ כֹּהֵן גָּדוֹל.
יג. כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף שֶׁהָיוּ טְבוּלֵי יוֹם – כְּשֵׁרִים לְמַעֲשֵׂה הַפָּרָה, וּלְקַדֵּשׁ וּלְהַזּוֹת מֵאֶפְרָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשָׁן, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל הַפָּרָשָׁה: "אִישׁ טָהוֹר" (במדבר יט,ט; יט,יח) – הוּא הַטָּהוֹר לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר לִתְרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, הֲרֵי הוּא טָהוֹר לַפָּרָה.
יד. הַצְּדוֹקִין הָיוּ אוֹמְרִין שֶׁאֵין מַעֲשֵׂה הַפָּרָה כָּשֵׁר אֶלָּא בִּמְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ. לְפִיכָךְ הָיוּ בֵּית דִּין בְּבַיִת שֵׁנִי מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה בְּשֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְטוֹבֵל, וְאַחַר כָּךְ עוֹסֵק בָּהּ, כְּדֵי לְבַטֵּל דִּבְרֵי אֵלּוּ הַזֵּדִים שֶׁמּוֹרִין מֵהָעוֹלֶה עַל רוּחָם, לֹא מִן הַקַּבָּלָה. וְכֵן כָּל הַכֵּלִים שֶׁמַּכְנִיסִין לְתוֹכָן אֵפֶר הַפָּרָה – כּוּלָּם טְבוּלֵי יוֹם הָיוּ.
טו. הַחוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה לְהַנִּיחַ בָּהּ אֵפֶר חַטָּאת – יְטַמֵּא אוֹתָהּ וְיַטְבִּילֶנָּה, וְאַחַר כָּךְ יַנִּיחַ בָּהּ. וְהַחוֹתֵךְ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת וְהַמַּטְבִּילָהּ – טָעוּן טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁעָשׂוּהָ כִּטְמֵא מֵת בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, לְפִיכָךְ אֵינָהּ צְרִיכָה הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, אֶלָּא מְטַמְּאָהּ כְּדֵי לְהַרְאוֹת לַצְּדוֹקִין, וּמַטְבִּילָהּ וְנוֹתֵן בָּהּ.