א. חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵן חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" (במדבר כח,יד), וְנֶאֱמַר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב,ב). כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה, וְאָמַר לוֹ: כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ. וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הֵם שְׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז,א).
ב. וְכַמָּה יְתֵרָה שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה? קָרוֹב מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת מְעַט אוֹ יָתֵר מְעַט – מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִיא נִקְרֵאת שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָךְ וְכָךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב) – חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנָה וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים.
ג. הַלְּבָנָה נִסְתֶּרֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ וְאֵינָהּ נִרְאֵית כְּמוֹ שְׁנֵי יָמִים אוֹ פָּחוֹת אוֹ יָתֵר: כְּמוֹ יוֹם אֶחָד קֹדֶם שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ, וּכְמוֹ יוֹם אֶחָד אַחַר שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ, וְתֵרָאֶה בַּמַּעֲרָב בָּעֶרֶב. וּבְלֵיל שֶׁתֵּרָאֶה בָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה – הוּא תְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ, וּמוֹנִין מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ לֵיל שְׁלֹשִׁים – יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ; וְאִם לֹא יֵרָאֶה – יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, וְיִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. וְאֵין נִזְקָקִין לַיָּרֵחַ בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, בֵּין שֶׁנִּרְאָה בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה, שֶׁאֵין לְךָ חֹדֶשׁ לְבָנָה יָתֵר עַל שְׁלֹשִׁים יוֹם.
ד. חֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים וְיֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים נִקְרָא חֹדֶשׁ חָסֵר. וְאִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר שְׁלֹשִׁים יוֹם – נִקְרָא חֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְנִקְרָא חֹדֶשׁ מָלֵא. וְיָרֵחַ שֶׁיֵּרָאֶה בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים – הוּא הַנִּקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ. וְאִם נִרְאָה בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים וְלֹא נִרְאָה בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים – הוּא הַנִּקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל עִבּוּרוֹ.
ה. אֵין רְאִיַּת הַיָּרֵחַ מְסוּרָה לְכָל אָדָם כְּמוֹ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁכָּל אֶחָד מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְשׁוֹבֵת בַּשְּׁבִיעִי, אֶלָּא לְבֵית דִּין הַדָּבָר מָסוּר, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין וְיִקְבְּעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ – הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב,ב) – עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה לָכֶם.
ו. בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַשְּׁבִין הָאִצְטַגְנִינִין שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים וּמַהֲלָכָם, וְחוֹקְרִין וּמְדַקְדְּקִין עַד שֶׁיֵּדְעוּ אִם אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ, שֶׁהוּא לֵיל שְׁלֹשִׁים, אוֹ אֵין אֶפְשָׁר. אִם יָדְעוּ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה – יוֹשְׁבִין וּמְצַפִּין לְעֵדִים כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשִׁים: אִם בָּאוּ עֵדִים וּדְרָשׁוּם וַחֲקָרוּם כַּהֲלָכָה וְנֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם – מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ; וְאִם לֹא נִרְאָה וְלֹא בָּאוּ עֵדִים – מַשְׁלִימִין שְׁלֹשִׁים, וְיִהְיֶה חֹדֶשׁ מְעֻבָּר. וְאִם יָדְעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאֵין אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה – אֵין יוֹשְׁבִין יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֵין מְצַפִּין לְעֵדִים, וְאִם בָּאוּ עֵדִים יִוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁהֵן עֵדֵי שֶׁקֶר, אוֹ שֶׁנִּרְאָת לָהֶן דְּמוּת לְבָנָה מִן הֶעָבִים, וְאֵינָהּ הַלְּבָנָה הַוַּדָּאִית.
ז. מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל בֵּית דִּין שֶׁיְּחַשְּׁבוּ וְיֵדְעוּ אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה, וְשֶׁיִּדְרְשׁוּ אֶת הָעֵדִים עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְיִשְׁלְחוּ וְיוֹדִיעוּ אֶת שְׁאָר הָעָם בְּאֵי זֶה יוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בְּאֵי זֶה יוֹם הֵן הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג,ב; כג,לז), וְנֶאֱמַר: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ" (שמות יג,י).
ח. אֵין מְחַשְּׁבִין וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים וּמְעַבְּרִין שָׁנִים אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יי מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב,ג; מיכה ד,ב). וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה וְנִסְמַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְלֹא הִנִּיחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ – הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים וּמְעַבֵּר שָׁנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִקְבֹּעַ וּלְעַבֵּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם עָבַר וְקָבַע וְעִבֵּר – לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
