פרק א', הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵן חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" (במדבר כח,יד), וְנֶאֱמַר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב,ב). כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה, וְאָמַר לוֹ: כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ. וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הֵם שְׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז,א).
א. חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה. מחזורי הירח. שֶׁנֶּאֱמַר עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. ומתפרש: 'חודש בהתחדשותו' (ראה תרגום אונקלוס), שזהו חודש הלבנה שתלוי בהתחדשותה (מאמר העיבור). וְנֶאֱמַר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים וכו'. זוהי הוכחה נוספת: מהלשון 'הזה' דרשו חכמים שהחודש הוא דבר הניכר לעין, ומכאן שהחודשים הכתובים בתורה הם חודשי לבנה, שנראים לעין (שלא כחודשי שנת החמה שאין להם ביטוי מוחשי). שְׁנֵי הַחַמָּה. משך הזמן של מחזור השמש. שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב. יש להתאים את חודשי השנה למחזור החקלאי כדי שחודש ניסן יחול בחודש שבמהלכו מבשילה השעורה ('האביב'), ודבר זה תלוי במהלך השמש (ראה לקמן ד,א)
ב. וְכַמָּה יְתֵרָה שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה? קָרוֹב מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת מְעַט אוֹ יָתֵר מְעַט – מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִיא נִקְרֵאת שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָךְ וְכָךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב) – חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנָה וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים.
ב. שְׁנַת הַחַמָּה. כ-365 יום. שְׁנַת הַלְּבָנָה. שנים עשר חודשי לבנה, כל חודש בממוצע כ-29.5 יום, ובסך הכול כ-354 יום. קָרוֹב מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם. אחד עשר ימים בקירוב (התוספת המדויקת מובאת לקמן ו,ד). לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים… מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד. כאשר ההפרשים של כמה שנים מצטברים יחד לכשלושים יום, מוסיפים חודש לשנה, וכך ניתן לשמור על התאמה בין חודשי הירח לעונות השנה. שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת. שנה שיש בה תוספת (כמו אישה בהיריון). שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָךְ וְכָךְ יָמִים וכו'. מהלשון "לחדשי השנה" לומדים שהשנה נחלקת דווקא לחודשים ואין אפשרות להוסיף ימים אחדים לשנה, ולכן יש להמתין שההפרש בין שנת החמה לשנת הלבנה יצטבר למספר ימים הקרוב לחודש כדי שיהיה ניתן להשלימו בחודש שלם (וראה לקמן פרק ד).
ג. הַלְּבָנָה נִסְתֶּרֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ וְאֵינָהּ נִרְאֵית כְּמוֹ שְׁנֵי יָמִים אוֹ פָּחוֹת אוֹ יָתֵר: כְּמוֹ יוֹם אֶחָד קֹדֶם שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ, וּכְמוֹ יוֹם אֶחָד אַחַר שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ, וְתֵרָאֶה בַּמַּעֲרָב בָּעֶרֶב. וּבְלֵיל שֶׁתֵּרָאֶה בָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה – הוּא תְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ, וּמוֹנִין מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ לֵיל שְׁלֹשִׁים – יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ; וְאִם לֹא יֵרָאֶה – יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, וְיִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. וְאֵין נִזְקָקִין לַיָּרֵחַ בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, בֵּין שֶׁנִּרְאָה בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה, שֶׁאֵין לְךָ חֹדֶשׁ לְבָנָה יָתֵר עַל שְׁלֹשִׁים יוֹם.
ג. וְאֵינָהּ נִרְאֵית כְּמוֹ שְׁנֵי יָמִים וכו'. הלבנה אינה נראית לעין במשך שני ימים לערך בכל חודש. כְּמוֹ יוֹם אֶחָד קֹדֶם שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ וּכְמוֹ יוֹם אֶחָד אַחַר שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ. בערך יום לפני סוף מחזור הירח כאשר הוא חולף במסלולו בסמיכות לשמש ולא ניתן לראותו, וכן בערך יממה אחרי תחילת המחזור שאז עדיין אי אפשר לראות את הירח. וְתֵרָאֶה בַּמַּעֲרָב בָּעֶרֶב. שהראייה הראשונה של הירח אחרי שנסתר היא בצד מערב בזמן הערב. וְאֵין נִזְקָקִין לַיָּרֵחַ. אין צורך לראותו.
#איור Z-KH-1.jpg . כותרת: היסתרות הירח כיתוב: מראה הירח לאורך החודש לצופה מן הארץ. גודל החלק המואר של הירח תלוי במיקומו של הירח ביחס לשמש ולארץ כפי שמומחש באיור#
ד. חֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים וְיֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים נִקְרָא חֹדֶשׁ חָסֵר. וְאִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר שְׁלֹשִׁים יוֹם – נִקְרָא חֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְנִקְרָא חֹדֶשׁ מָלֵא. וְיָרֵחַ שֶׁיֵּרָאֶה בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים – הוּא הַנִּקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ. וְאִם נִרְאָה בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים וְלֹא נִרְאָה בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים – הוּא הַנִּקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל עִבּוּרוֹ.
ד. חֹדֶשׁ מְעֻבָּר. שיש בו תוספת (כמו שנה מעוברת, לעיל ה"ב). בְּלֵיל עִבּוּרוֹ. בלילה הנוסף של החודש.
ה. אֵין רְאִיַּת הַיָּרֵחַ מְסוּרָה לְכָל אָדָם כְּמוֹ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁכָּל אֶחָד מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְשׁוֹבֵת בַּשְּׁבִיעִי, אֶלָּא לְבֵית דִּין הַדָּבָר מָסוּר, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין וְיִקְבְּעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ – הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב,ב) – עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה לָכֶם.
ה. אֵין רְאִיַּת הַיָּרֵחַ מְסוּרָה לְכָל אָדָם. לקבוע בעצמו לפי ראיית הירח את יום ראש החודש. שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית. יום השבת, וכל אחד יכול למנות שישה ימים משבת הקודמת ולשבות. לְבֵית דִּין הַדָּבָר מָסוּר. בית הדין הגדול – הסנהדרין (לקמן ה,א, סה"מ עשה קנג). עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין. באמירה 'מקודש', כמפורט לקמן ב,ח. עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה לָכֶם. למשה ואהרן, שבמשך הדורות הם בית הדין הגדול שבישראל (לקמן ה,א).
ו. בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַשְּׁבִין הָאִצְטַגְנִינִין שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים וּמַהֲלָכָם, וְחוֹקְרִין וּמְדַקְדְּקִין עַד שֶׁיֵּדְעוּ אִם אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ, שֶׁהוּא לֵיל שְׁלֹשִׁים, אוֹ אֵין אֶפְשָׁר. אִם יָדְעוּ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה – יוֹשְׁבִין וּמְצַפִּין לְעֵדִים כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשִׁים: אִם בָּאוּ עֵדִים וּדְרָשׁוּם וַחֲקָרוּם כַּהֲלָכָה וְנֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם – מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ; וְאִם לֹא נִרְאָה וְלֹא בָּאוּ עֵדִים – מַשְׁלִימִין שְׁלֹשִׁים, וְיִהְיֶה חֹדֶשׁ מְעֻבָּר. וְאִם יָדְעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאֵין אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה – אֵין יוֹשְׁבִין יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֵין מְצַפִּין לְעֵדִים, וְאִם בָּאוּ עֵדִים יִוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁהֵן עֵדֵי שֶׁקֶר, אוֹ שֶׁנִּרְאָת לָהֶן דְּמוּת לְבָנָה מִן הֶעָבִים, וְאֵינָהּ הַלְּבָנָה הַוַּדָּאִית.
ו. מְחַשְּׁבִין בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת. מחשבים את חשבונות מסלול גרמי השמים, על פי הנוסחאות שקיבלו במסורת או על פי חישובי האסטרונומים (ראה לקמן יא,א-ד, יז,כד). הָאִצְטַגְנִינִין. חכמי האסטרונומיה. וְחוֹקְרִין וּמְדַקְדְּקִין. כמפורט לקמן פרק יא ואילך. יוֹשְׁבִין וּמְצַפִּין לְעֵדִים. אנשים שראו את הירח החדש, שעל פיהם מקדשים בית הדין את החודש (ראה הלכה הבאה). וּדְרָשׁוּם וַחֲקָרוּם כַּהֲלָכָה. כמבואר לקמן ב,ד-ו. וְאִם לֹא נִרְאָה וְלֹא בָּאוּ עֵדִים. כגון שתנאֵי הצפייה לא אפשרו זאת (לקמן יח,א). שֶׁנִּרְאָת לָהֶן דְּמוּת לְבָנָה מִן הֶעָבִים. שבתחילת החודש הירח נראה קצת אחרי שקיעת החמה בצד מערב וצורתו כפס מואר דק מאוד. לכן עננים דקים המוארים באור השקיעה עלולים להידמות לירח בראייתו הראשונה ויכולים להטעות את העדים (ראה לקמן ב,ו).
ז. מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל בֵּית דִּין שֶׁיְּחַשְּׁבוּ וְיֵדְעוּ אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה, וְשֶׁיִּדְרְשׁוּ אֶת הָעֵדִים עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְיִשְׁלְחוּ וְיוֹדִיעוּ אֶת שְׁאָר הָעָם בְּאֵי זֶה יוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בְּאֵי זֶה יוֹם הֵן הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג,ב; כג,לז), וְנֶאֱמַר: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ" (שמות יג,י).
ז. וְיִשְׁלְחוּ וְיוֹדִיעוּ. על ידי שליחים או באופן אחר, כדלקמן ג,ח-יד. שְׁאָר הָעָם. שברחבי הארץ ושבחוץ לארץ. בְּאֵי זֶה יוֹם הֵן הַמּוֹעֲדוֹת. באיזה יום יחולו החגים, שהרי לפי זמן ראש החודש נקבעים זמני החגים שבאותו החודש. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ. את החוקה של חג הפסח יש לקיים בזמנה. ומשני פסוקים אלו לומדים שיש חובה לקבוע את המועדים ולפרסמם, ולשם כך יש לקדש את החודש.
ח. אֵין מְחַשְּׁבִין וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים וּמְעַבְּרִין שָׁנִים אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יי מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב,ג; מיכה ד,ב). וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה וְנִסְמַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְלֹא הִנִּיחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ – הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים וּמְעַבֵּר שָׁנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִקְבֹּעַ וּלְעַבֵּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם עָבַר וְקָבַע וְעִבֵּר – לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
ח. אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כמפורט לקמן ה,א. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יי מִירוּשָׁלִָם. שסמכות ההוראה המרכזית של ישראל, מקומה בארץ ישראל שבירתה ירושלים (וראה לקמן ד,יב). וְנִסְמַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נסמך להיות דיין (ראה הלכות סנהדרין ד,א–ג). ולא ניתן לסמוך בחוץ לארץ (שם ד,ו). שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ. שבמשך הזמן נעשה אחד מחכמי ארץ ישראל גדול בחכמה כאיש שיצא לחוץ לארץ.

תקציר הפרק 

פרק א הלכות *קידוש החודש*
נושא חדש🎊🎉🌒🌘🌗

*החודש ומצוות קידושו*

*חודשי השנה* – נמנים לחשבון הלבנה. חודש הוא תקופת הזמן שבה הירח משלים הקפה אחת *סביב כדור הארץ*.
*ימי השנה* – נמנים לחשבון החמה. שנה היא תקופת הזמן שבה כדור הארץ משלים הקפה אחת *סביב השמש*.
שנת החמה נמשכת מעט יותר מ365 ימים, ושנת לבנה (י"ב חודשים) נמשכת בערך 354 ימים. *נמצא ששנת חמה יתירה על שנת לבנה בערך 1⃣1⃣ יום*.
כדי להשוות את חשבון שנות הלבנה לשנות החמה, מוסיפים בכל שנתיים או שלוש חודש נוסף של לבנה. השנה שבה מוסיפים חודש, נקראת "שנה מעוברת".
בסוף כל חודש, הלבנה נסתרת מיושבי כדור הארץ למשך כיומיים (משום שהיא עומדת בין כדור הארץ לשמש, ואיננו יכולים לראות את הצד המואר שבה). הלילה שבו מתחדש מופע הלבנה, הוא ליל ראש חודש. לעתים מתחדש מופע הלבנה כבר בלילה ה-30 אחר המופע הקודם ("ירח שנראה בזמנו"), ואז ימי החודש הקודם היו 29 יום, והיום ה-30 הוא ראש החודש הבא. חודש זה נקרא "חודש חסר". ולעתים מתחדש מופע הלבנה רק בלילה ה-31 מהמופע הקודם ("ירח שנראה בליל עיבורו"), ואז ימי החודש הקודם היו 30 יום, והיום ה-31 הוא ראש החודש הבא. חודש זה נקרא "חודש מלא" או "חודש מעובר".

קביעת החודש בבית הדין:
קביעת יום ראש החודש מסור לבית הדין, והם בלבד מקדשים אותו.
מצות עשה מן התורה, שיחשבו את מולד הירח בבית הדין, וידרשו את העדים, עד שיקדשו את החודש, וישלחו ויודיעו לשאר העם איזה יום נקבע לראש חודש.
אין מחשבים וקובעים חודשים ומעברים שנים אלא בארץ ישראל.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק א' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מעברין את השנה שהפער המצטבר בין שנת החמה לשנת הלבנה מגיע ל-11 יום?

2.אם לא ראו את הלבנה ביום ה-31 קובעים את החודש ב-29 ?

3.חודש מעובר נקרא גם חודש מלא?

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן