א. אֶחָד הַקּוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ חֲצִי שָׂדֵהוּ, אוֹ שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ מֵאֶחָד שָׂדֶה, אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בְּמַתָּנָה, אוֹ שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ מִן הַהֶפְקֵר, אוֹ נִכְסֵי גֵּר; כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן שֻׁתָּפוּת בַּקַּרְקַע, וּבִקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לַחֲלֹק וְלִטֹּל חֶלְקוֹ לְבַדּוֹ: אִם יֵשׁ בְּאוֹתָהּ קַרְקַע דִּין חֲלֻקָּה – כּוֹפֶה אֶת שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין, וְחוֹלְקִין עִמּוֹ; וְאִם אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה – אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחֲלֹק. וְכֵן הַדִּין בְּמִטַּלְטְלִין.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵן שֻׁתָּפִין בּוֹ, אֶלָּא יַד כֻּלָּם מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּכָל הַמָּקוֹם. אֲבָל אִם הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר חֶלְקוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה – כּוֹפֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ.
ב. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲלֹק כְּגוֹן שִׁפְחָה אוֹ כְּלִי: 'מְכֹר לִי חֶלְקְךָ בְּכָךְ וְכָךְ אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי חֶלְקִי כַּשַּׁעַר הַזֶּה' – הַדִּין עִמּוֹ, וְכוֹפִין אֶת הַנִּתְבָּע לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ אוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ.
אֲבָל אִם אֵין הַתּוֹבֵעַ רוֹצֶה לִקְנוֹת אוֹ לֹא יִמְצָא בְּמַה יִּקְנֶה – אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּשַׁעַר הַזּוֹל, שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ יָכוֹל לוֹמַר: 'אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶקְנֶה, אֶלָּא שֶׁאֶמְכֹּר'.
לְפִיכָךְ שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מֶרְחָץ אוֹ בֵּית הַבַּד: אִם עֲשָׂיָן הָאָב לְשָׂכָר – הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצוּ לַעֲמֹד בְּשֻׁתָּפוּת; עֲשָׂיָן הָאָב לְעַצְמוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אֶת אָחִיו לִשְׂכֹּר אוֹתָן, אֶלָּא מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲבִיהֶן.
וַהֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי: 'קַח לְךָ זֵיתִים וּבֹא וַעֲשֵׂה אוֹתָן בְּבֵית הַבַּד', 'קְנֵה לְךָ עֲבָדִים וְיָבֹאוּ וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ'. וְאֵין הֶעָנִי כּוֹפֶה אֶת הֶעָשִׁיר לִקְנוֹת חֶלְקוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לוֹ: 'קְנֵה מִמֶּנִּי, אוֹ מְכֹר לִי וַהֲרֵינִי לֹוֶה וְקוֹנֶה אוֹ מוֹכֵר לַאֲחֵרִים וְקוֹנֶה' – הַדִּין עִמּוֹ.
אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן: 'אֵינִי קוֹנֶה, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹכֵר חֶלְקִי' – מוֹכְרִין אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים. אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן: 'אֵינִי מוֹכֵר', אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה שֶׁיִּקְנֶה חֵלֶק חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה לֹא לִקְנוֹת חֵלֶק חֲבֵרוֹ וְלֹא לִמְכֹּר חֶלְקוֹ, אֶלָּא יִשָּׁאֲרוּ שֻׁתָּפִין בַּגּוּף – הֵיאַךְ הֵן עוֹשִׂין?
אִם הָיָה הַמָּקוֹם עָשׂוּי לְשָׂכָר – שׂוֹכְרִין אוֹתוֹ וְחוֹלְקִין שְׂכָרוֹ; וְאִם אֵינוֹ עָשׂוּי לְשָׂכָר: אִם חָצֵר הִיא – שׁוֹכְנִין בָּהּ שָׁנָה שָׁנָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁכְּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, מִפְּנֵי הֶזֵּק רְאִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִטְרֹחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לְפַנּוֹת מֵחָצֵר לְחָצֵר אֶלָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה.
וְאִם מֶרְחָץ הִיא – נִכְנָסִין לָהּ שְׁנֵיהֶם תָּמִיד בְּכָל יוֹם. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תָּמִיד וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְשָׂכָר, כְּגוֹן מֶרְחָץ אוֹ מַצָּע אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה – אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: 'אַתָּה יוֹם וַאֲנִי יוֹם', שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'בְּכָל יוֹם אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה'.
ג. אֶחָד הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵרוֹ מִקְצָת חָצֵר אוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵין בָּהֶן דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ שְׁנַיִם שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם אֶחָד בְּשֻׁתָּפוּת – כָּל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ: 'אוֹ שְׂכֹר מִמֶּנִּי חֶלְקִי אוֹ הַשְׂכִּיר לִי חֶלְקְךָ'. וְאִם יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה – חוֹלְקִין.
ד. אֵי זֶה הוּא דִּין חֲלֻקָּה? כָּל שֶׁאִלּוּ יֵחָלֵק לְפִי הַשֻּׁתָּפִין יַגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶן חֵלֶק שֶׁשֵּׁם הַכֹּל קָרוּי עָלָיו. אֲבָל אִם אֵין שֵׁם הַכֹּל נִקְרָא עַל הַחֵלֶק – אֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה.
כֵּיצַד? כָּל חָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר, וְכָל שָׂדֶה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת תִּשְׁעַת קַבִּין אֵינָהּ קְרוּיָה שָׂדֶה, וְכָל גִּנָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת חֲצִי קַב אֵינָהּ קְרוּיָה גִּנָּה, וְכָל פַּרְדֵּס שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי זְרִיעַת שְׁלֹשֶׁת קַבִּין אֵינוֹ קָרוּי פַּרְדֵּס.
לְפִיכָךְ אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין, וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בֵּית תִּשְׁעַת קַבִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא אֶת הַגִּנָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בֵּית חֲצִי קַב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בֵּית שְׁלֹשֶׁת קַבִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. אֲבָל בָּבֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ – אֵין חוֹלְקִין אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי חֲרִישַׁת יוֹם לָזֶה וַחֲרִישַׁת יוֹם לָזֶה, וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אִילָנוֹת לָזֶה וְשִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אִילָנוֹת לָזֶה, כְּדֵי עֲבוֹדַת אָדָם אֶחָד בְּיוֹם אֶחָד; וְשָׂדֶה שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתָהּ בִּדְלִי – עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּא הַפּוֹעֵל יוֹם אֶחָד לָזֶה וְיוֹם אֶחָד לָזֶה.
ה. אֵין חוֹלְקִין אֶת הַטְּרַקְלִין וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת הַטַּלִּית, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל חֵלֶק מֵהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה: אִם מֶרְחָץ חָלְקוּ – עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל חֵלֶק כְּדֵי מֶרְחָץ, וְאִם שׁוֹבָךְ – עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל חֵלֶק שׁוֹבָךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן בַּטַּלִּית וּבִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים.
אֵין בָּהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּדָמִים, וְיֵשׁ לוֹ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: 'אוֹ מְכֹר לִי אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי'. אָמַר אֶחָד מֵהֶן: 'חֲלֹק זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֲלָקִין שָׁוִין, וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַפָּחוּת וְטֹל אַתָּה אֶת הַיָּתֵר' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'אֵין רְצוֹנִי לִקַּח מַתָּנָה, אֶלָּא הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה בְּשָׁוֶה – הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ בְּדָמִים'.
אֲבָל אִם הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר חֶלְקוֹ. כגון שבשעת הקניין קנה כל אחד מחלק מוגדר של השדה, או שכשירשוה מאביהם הסכימו ביניהם מהו חלקו של כל אחד. לְהַבְדִּיל בֵּין חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ. בגדר או במחיצה.