פרק א', הקדמות, ספר המדע
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי – בְּפֵרוּשָׁן נִתְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה" (שמות כד,יב): "תּוֹרָה" – זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּ"מִצְוָה" – זֶה פֵּרוּשָׁהּ, וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה עַל פִּי הַמִּצְוָה. וּמִצְוָה זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
ב. כָּל הַתּוֹרָה כְּתָבָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ קֹדֶם שֶׁיָּמוּת בִּכְתַב יָדוֹ, וְנָתַן סֵפֶר לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְסֵפֶר אֶחָד נְתָנָהוּ בָּאָרוֹן לְעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יי אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא,כו, ושם: סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה). וְהַמִּצְוָה, שֶׁהִיא פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה – לֹא כְּתָבָהּ, אֶלָּא צִוָּה בָּהּ לַזְּקֵנִים וְלִיהוֹשֻׁעַ וְלִשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (שם יג,א), וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
ג. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתְּבָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לִמְּדָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֻּלָּהּ בְּבֵית דִּינוֹ לְשִׁבְעִים זְקֵנִים. וְאֶלְעָזָר וּפִינְחָס וִיהוֹשֻׁעַ – שְׁלָשְׁתָּם קִבְּלוּ מִמֹּשֶׁה. וְלִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מָסַר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְצִוָּהוּ עָלֶיהָ. וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ כָּל יְמֵי חַיָּיו לִמֵּד עַל פֶּה.
ג. קִבְּלוּ מִמֹּשֶׁה. את המסורת שבעל פה לפירוש התורה ('המצווה'). מָסַר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְצִוָּהוּ עָלֶיהָ. העביר לו את האחריות למסור את התורה הלאה.
ד. וּזְקֵנִים רַבִּים קִבְּלוּ מִיהוֹשֻׁעַ, וְקִבֵּל עֵלִי מִן הַזְּקֵנִים וּמִפִּינְחָס, וּשְׁמוּאֵל קִבֵּל מֵעֵלִי וּבֵית דִּינוֹ, וְדָוִד קִבֵּל מִשְּׁמוּאֵל וּבֵית דִּינוֹ. וַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיָה, וְלֵוִי הָיָה, וְשָׁמַע מִמֹּשֶׁה, וְהָיָה קָטָן בִּימֵי מֹשֶׁה, וְהוּא קִבֵּל מִדָּוִד וּבֵית דִּינוֹ.
ד. וַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיָה וְלֵוִי הָיָה. ולפיכך לא היה בכלל גזרת המיתה במדבר. ומסורת חז"ל היא כי "אחיה השילוני ראה את עמרם, אליהו ראה את אחיה השילוני…" (בבא בתרא קכא,ב). וְשָׁמַע מִמֹּשֶׁה. למד ממנו, אך לא 'קיבל ממנו' כמעביר המסורת.
ה. אֵלִיָּהוּ קִבֵּל מֵאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבֵית דִּינוֹ, וֶאֱלִישָׁע קִבֵּל מֵאֵלִיָּהוּ וּבֵית דִּינוֹ, וִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן קִבֵּל מֵאֱלִישָׁע וּבֵית דִּינוֹ, וּזְכַרְיָהוּ קִבֵּל מִיהוֹיָדָע וּבֵית דִּינוֹ, וְהוֹשֵׁעַ קִבֵּל מִזְּכַרְיָה וּבֵית דִּינוֹ, וְעָמוֹס קִבֵּל מֵהוֹשֵׁעַ וּבֵית דִּינוֹ, וִישַׁעְיָהוּ קִבֵּל מֵעָמוֹס וּבֵית דִּינוֹ, וּמִיכָה קִבֵּל מִישַׁעְיָה וּבֵית דִּינוֹ, וְיוֹאֵל קִבֵּל מִמִּיכָה וּבֵית דִּינוֹ, וְנַחוּם קִבֵּל מִיּוֹאֵל וּבֵית דִּינוֹ, וַחֲבַקּוּק קִבֵּל מִנַּחוּם וּבֵית דִּינוֹ, וּצְפַנְיָה קִבֵּל מֵחֲבַקּוּק וּבֵית דִּינוֹ, וְיִרְמְיָה קִבֵּל מִצְּפַנְיָה וּבֵית דִּינוֹ, וּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה קִבֵּל מִיִּרְמְיָה וּבֵית דִּינוֹ, וְעֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ קִבְּלוּ מִבָּרוּךְ וּבֵית דִּינוֹ.
ו. בֵּית דִּינוֹ שֶׁל עֶזְרָא הֵם הַנִּקְרָאִין אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וְהֵם חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, וְדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וּנְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וּמָרְדֳּכַי וּזְרֻבָּבֶל, וְהַרְבֵּה חֲכָמִים עִמָּהֶם – תַּשְׁלוּם מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים. הָאַחֲרוֹן מֵהֶם הוּא שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְהוּא הָיָה מִכְּלַל הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים, וְקִבֵּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִכֻּלָּן, וְהוּא הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַר עֶזְרָא.
ו. תַּשְׁלוּם מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים. חכמים נוספים שמשלימים למניין מאה ועשרים.
ז. אַנְטִיגְנָס אִישׁ שׂוֹכוֹ וּבֵית דִּינוֹ קִבְּלוּ מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וּבֵית דִּינוֹ, וְיוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית דִּינָם קִבְּלוּ מֵאַנְטִיגְנָס וּבֵית דִּינוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי וּבֵית דִּינָם קִבְּלוּ מִיּוֹסֵף וְיוֹסֵף וּבֵית דִּינָם, יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וּבֵית דִּינָם קִבְּלוּ מִיהוֹשֻׁעַ וְנִתַּאי וּבֵית דִּינָם, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן גֵּרֵי הַצֶּדֶק וּבֵית דִּינָם קִבְּלוּ מִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן וּבֵית דִּינָם, וְהִלֵּל וְשַׁמַּאי וּבֵית דִּינָם קִבְּלוּ מִשְּׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן וּבֵית דִּינָם, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל הִלֵּל קִבְּלוּ מֵהִלֵּל וּבֵית דִּינוֹ.
ח. חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהֵם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁקִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, וְאֵלּוּ הֵם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. וְרַבִּי עֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף קִבֵּל מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, וְיוֹסֵף אָבִיו גֵּר צֶדֶק הָיָה. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי מֵאִיר בֶּן גֵּר הַצֶּדֶק קִבְּלוּ מֵרַבִּי עֲקִיבָה, וְגַם קִבֵּל רַבִּי מֵאִיר וַחֲבֵרָיו מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
ט. חֲבֵרָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הֵם: רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי נְחֶמְיָה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדַּלָּר, וְשִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן. וְכֵן קִבְּלוּ חֲבֵרָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָה מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל. וַחֲבֵרָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָה הֵם: רַבִּי טַרְפוֹן רַבּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
י. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן קִבֵּל מֵרַבָּן שִׁמְעוֹן אָבִיו בְּנוֹ שֶׁל הִלֵּל, וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בְּנוֹ קִבֵּל מִמֶּנּוּ, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ קִבֵּל מִמֶּנּוּ, וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בְּנוֹ קִבֵּל מִמֶּנּוּ, וְרַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן זֶה הוּא הַנִּקְרָא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא קִבֵּל מֵאָבִיו וּמֵרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וּמֵרַבִּי שִׁמְעוֹן חֲבֵרוֹ.
יא. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חִבֵּר הַמִּשְׁנָה. וּמִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לֹא חִבְּרוּ חִבּוּר שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתוֹ בָּרַבִּים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹ נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ זִכָּרוֹן בַּשְּׁמוּעוֹת שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹתָיו, וְהוּא מְלַמֵּד עַל פֶּה בָּרַבִּים.
יא. זִכָּרוֹן בַּשְּׁמוּעוֹת שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹתָיו. ראשי פרקים של מה ששמע מרבותיו (והדברים הכתובים לא נמסרו לרבים והיו נקראים 'מגילת סתרים').
יב. וְכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ כְּפִי כֹּחוֹ מִבֵּאוּר הַתּוֹרָה וּמֵהִלְכוֹתֶיהָ כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע, וּמִדְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּדִינִים שֶׁלֹּא לְמָדוּם מִפִּי הַשְּׁמוּעָה אֶלָּא בְּמִדָּה מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר תָּמִיד עַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.
יב. וְכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ. כל אחד ואחד היה רשאי לכתוב את המסורת שהגיעה אליו, וכן דינים שנתחדשו בימיו מדרשות המקראות. בְּמִדָּה מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת. הדרכים המקובלות לדרשת המקראות, כדי להסיק מהם הלכות (ראה גם הלכות ממרים א,ב).
יג. וְהוּא קִבֵּץ כָּל הַשְּׁמוּעוֹת וְכָל הַדִּינִין וְכָל הַבֵּאוּרִין וְהַפֵּרוּשִׁין שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ וְשֶׁלָּמְדוּ בֵּית דִּין שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְחִבֵּר מֵהַכֹּל סֵפֶר הַמִּשְׁנָה, וְשִׁנְּנוֹ בָּרַבִּים, וְנִגְלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּכְתָבוּהוּ כֻּלָּם, וְרִבְּצוֹ בְּכָל מָקוֹם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִיִּשְׂרָאֵל.
יג. וּכְתָבוּהוּ כֻּלָּם. יש ראשונים שסוברים שהמשנה לא נכתבה בימי רבי, אלא לאחר דורות (רש"י ועוד, ובעניין זה יש הבדל בין הגרסאות השונות של אגרת רב שרירא גאון).
יד. וְלָמָּה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּךְ, וְלֹא הִנִּיחַ הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה? לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, וְהַצָּרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּבָאוֹת, וּמַמְלֶכֶת הָרִשְׁעָה פּוֹשֶׁטֶת בָּעוֹלָם וּמִתְגַּבֶּרֶת, וְיִשְׂרָאֵל מִתְגַּלְגְּלִים וְהוֹלְכִים לַקְּצָווֹת – חִבֵּר חִבּוּר אֶחָד לִהְיוֹת בְּיַד כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּהוּ בִּמְהֵרָה וְלֹא יִשָּׁכַח. וְיָשַׁב כָּל יָמָיו הוּא וּבֵית דִּינוֹ וְלִמֵּד הַמִּשְׁנָה בָּרַבִּים.
יד. וּמַמְלֶכֶת הָרִשְׁעָה. רומא.
טו. וְאֵלּוּ הֵם גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְקִבְּלוּ מִמֶּנּוּ: שִׁמְעוֹן וְגַמְלִיאֵל בָּנָיו, וְרַבִּי אָפֵס, וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן חָמָא, וְרַבִּי חִיָּא, וְרַב, וְרַבִּי יַנַּאי, וּבֶן קַפָּרָא, וּשְׁמוּאֵל, וְרַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵלּוּ הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ, וְעִמָּהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִשְּׁאָר הַחֲכָמִים.
טז. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ הָאַחַד עָשָׂר קִבְּלוּ מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְעָמְדוּ בְּמִדְרָשׁוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן קָטָן הָיָה, וְאַחַר כָּךְ הָיָה תַּלְמִיד לְרַבִּי יַנַּאי וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ תּוֹרָה, וְכֵן רַב קִבֵּל מֵרַבִּי יַנַּאי, וּשְׁמוּאֵל קִבֵּל מֵרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן חָמָא.
יז. רַב חִבֵּר סִפְרָא וְסִפְרֵי לְבָאֵר וּלְהוֹדִיעַ עִקְּרֵי הַמִּשְׁנָה, וְרַבִּי חִיָּא חִבֵּר הַתּוֹסֶפְתָּא לְבָאֵר עִנְיְנֵי הַמִּשְׁנָה. וְכֵן רַבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבֶן קַפָּרָא חִבְּרוּ בָּרַיְתוֹת לְבָאֵר דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן חִבֵּר הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת בְּקָרוֹב מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
יז. סִפְרָא. מדרש הלכה לספר ויקרא. וְסִפְרֵי. מדרש הלכה לספרים במדבר ודברים. עִקְּרֵי הַמִּשְׁנָה. המקור בתורה שממנו נלמדים דיני המשנה. הַתּוֹסֶפְתָּא. קובץ של הלכות התנאים, שיש בו ביאור ותוספת למשנה. בָּרַיְתוֹת. קבצי הלכות נוספים.
יח. וּמִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַב וּמִשְּׁמוּאֵל: רַב הוּנָא, וְרַב יְהוּדָה, וְרַב נַחְמָן, וְרַב כָּהֲנָא. וּמִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, וְרַבִּי אַמִי, וְרַבִּי אַסִי, וְרַב דִּימִי, וְרַאבוּן.
יח. וְרַאבוּן. בגרסאות הבבלי שלפנינו נקרא 'רבין'.
יט. וּמִכְּלַל הַחֲכָמִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַב הוּנָא וּמֵרַב יְהוּדָה: רַבָּה וְרַב יוֹסֵף. וּמִכְּלַל הַחֲכָמִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּה וְרַב יוֹסֵף: אַבַּיֵּי וְרָבָא, וּשְׁנֵיהֶם קִבְּלוּ גַּם מֵרַב נַחְמָן. וּמִכְּלַל הַחֲכָמִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרָבָא: רַב אָשֵׁי וְרָבִינָא. וּמָר בֶּן רַב אָשֵׁי קִבֵּל מֵאָבִיו וּמֵרָבִינָא.
כ. נִמְצָא מֵרַב אָשֵׁי עַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַרְבָּעִים אִישׁ, וְאֵלּוּ הֵם: רַב אָשֵׁי מֵרָבָא, מֵרַבָּה, מֵרַב הוּנָא, מֵרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב וּשְׁמוּאֵל, מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, מֵרַבָּן שִׁמְעוֹן אָבִיו, מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָבִיו, מֵרַבָּן שִׁמְעוֹן אָבִיו, מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָבִיו, מֵרַבָּן שִׁמְעוֹן אָבִיו, מֵהִלֵּל אָבִיו וְשַׁמַּאי, מִשְּׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, מִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, מִיהוֹשֻׁעַ וְנִתַּאי, מִיּוֹסֵף וְיוֹסֵף, מֵאַנְטִיגְנָס, מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, מֵעֶזְרָא, מִבָּרוּךְ, מִיִּרְמְיָה, מִצְּפַנְיָה, מֵחֲבַקּוּק, מִנַּחוּם, מִיּוֹאֵל, מִמִּיכָה, מִישַׁעְיָה, מֵעָמוֹס, מֵהוֹשֵׁעַ, מִזְּכַרְיָה, מִיהוֹיָדָע, מֵאֱלִישָׁע, מֵאֵלִיָּהוּ, מֵאֲחִיָּה, מִדָּוִד, מִשְּׁמוּאֵל, מֵעֵלִי, מִפִּינְחָס, מִיהוֹשֻׁעַ, מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, מֵעִם יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
כ. מֵרַב אָשֵׁי עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אַרְבָּעִים אִישׁ. הראב"ד בכמה מהשגותיו כאן, העיר על נקודות של אי דיוק בדברי הרמב"ם. ונראה כי הרשימה שהביא כאן הרמב"ם מכוונת להראות ששרשרת המסירה עד לחתימת התלמוד היא מערכת שלמה (ומספר ארבעים יש לו משמעות סמלית), אף אם אין שלשלת הקבלה מדוקדקת לגמרי לפי חשבונות השנים.

תקציר הפרק 

כמה הייתם מוכנים לשלם על הספר הזה? מדי פעם מוצעים למכירה בבתי המכירות כתבי יד עתיקים, כאשר הייחודיים שבהם, כאלו שנכתבו בידי אנשי אשכולות מפורסמים מן העבר הרחוק, אנשים מוכנים לשלם הון רב. 30 מיליון דולר, למשל, הוא הסכום ששילם אספן פרטי בעבור הזכות להיות בעליו של כתב יד שכתב האמן ליאונרדו דה וינצ'י… אז כמה לדעתכם היו מוכנים לשלם אספנים יהודים על כתב היד שמוזכר בהקדמת הרמב"ם למשנה תורה, שאותה אנו לומדים היום? – "כל התורה כתבה משה רבינו קודם שימות בכתב ידו. ונתן ספר לכל שבט ושבט, וספר אחד נתנהו בארון לעֵד, שנאמר 'לקֹח את ספר התורה הזה, ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלהיכם, והיה שם בך לעֵד'" – למעשה, לספר כזה אין מחיר וגם אסור שיהיה לו מחיר, שכן התורה יקרה היא מפנינים, וטובה לנו תורת משה רבנו מאלפי אלפים של זהב וכסף!

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן