פרק ב', הלכות אבל, ספר שופטים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵלּוּ שֶׁאָדָם חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן דִּין תּוֹרָה: אִמּוֹ וְאָבִיו, בְּנוֹ וּבִתּוֹ, אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וּמִדִּבְרֵיהֶם שֶׁיִּתְאַבֵּל הָאִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, וְכֵן הָאִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, וּמִתְאַבֵּל עַל אָחִיו וְעַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהֵן מֵאִמּוֹ.
א. וּמִדִּבְרֵיהֶם. מדברי חכמים (ראה פסקים ושיטות). אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה. הנשואה לו, למעט ארוסתו (כדלקמן ה"ג).
ב. אֲפִלּוּ הַכֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵאָבִיו – מִתְאַבֵּל הוּא עֲלֵיהֶן. וְאִם הָיְתָה אֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה מֵאָבִיו – הֲרֵי הוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ דִּין תּוֹרָה.
ב. שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ. כדלקמן הי"ב. וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה. כדלקמן ה"י.
ג. בְּנוֹ אוֹ אָחִיו הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן הַנָּכְרִית – אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כְּלָל. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְגַּיֵּר הוּא וּבָנָיו, אוֹ נִשְׁתַּחְרֵר הוּא וְאִמּוֹ – אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה. וְכֵן אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ וְלֹא אוֹנֵן, וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו.
ג. בְּנוֹ אוֹ אָחִיו הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן הַנָּכְרִית. שנולד לשפחה כנענית או לגויה והוא הולך אחר אמו והריהו עבד או גוי. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְגַּיֵּר הוּא וּבָנָיו אוֹ נִשְׁתַּחְרֵר הוּא וְאִמּוֹ. ולאחר שמתגייר או משתחרר נחשב כקטן שנולד ואינו מתייחס להוריו או לאחיו. וְלֹא אוֹנֵן. האונן הוא אדם שמת לו מת מן הקרובים שהוא חייב להתאבל עליהם, וביום המיתה הוא אונן מדין תורה ובלילה שלאחר יום המיתה הוא אונן מדברי חכמים. האונן אסור בהקרבת קרבנות ובאכילת קדשים ומעשר שני (ראה הלכות מעשר שני ג,ה-ז, הלכות ביאת מקדש ב,ט-י). [הערה: בדברי הפוסקים הכינוי 'אונן' מתייחס לאדם שמתו מוטל לפניו וטרם הובא לקבורה ודיני מצב זה מבוארים ברמב"ם לקמן ד,ו ובפסקים ושיטות שם.]
ד. כָּל קְרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן – הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עִמָּהֶן בִּפְנֵיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁמֵּת בֶּן בְּנוֹ אוֹ אֲחִי בְּנוֹ אוֹ אֵם בְּנוֹ – חַיָּב לִקְרֹעַ בִּפְנֵי בְּנוֹ וְלִנְהֹג אֲבֵלוּת בְּפָנָיו, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אֵינוֹ חַיָּב. וְכֵן בִּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים.
ד. הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עִמָּהֶן. כשמת להם קרוב שהם חייבים להתאבל עליו. בִּפְנֵיהֶן. כשהוא נמצא בנוכחותם. אֲחִי בְּנוֹ. אח של בנו מאם אחרת. אֵם בְּנוֹ. לאחר שהתגרש ממנה.
ה. אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ – אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עִמָּהּ עַל שְׁאָר קְרוֹבֶיהָ, אֶלָּא עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ בִּלְבַד; מִשּׁוּם כְּבוֹד אִשְׁתּוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת עֲלֵיהֶן בְּפָנֶיהָ. כֵּיצַד? מִי שֶׁמֵּתָה חֲמוֹתוֹ אוֹ חָמִיו – כּוֹפֶה מִטָּתוֹ וְנוֹהֵג אֲבֵלוּת עִם אִשְׁתּוֹ בְּפָנֶיהָ, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ – נוֹהֶגֶת אֲבֵלוּת בְּפָנָיו. אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבֵיהֶן, כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֲחִי אִשְׁתּוֹ אוֹ בְּנָהּ, וְהָאִשָּׁה שֶׁמֵּת אֲחִי בַּעְלָהּ אוֹ בְּנוֹ – אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם מֵתָה אֵשֶׁת קְרוֹבוֹ אוֹ בַּעַל קְרוֹבָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה אֵשֶׁת בְּנוֹ אוֹ בַּעַל בִּתּוֹ – אֵינוֹ חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עִמָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ה. כּוֹפֶה מִטָּתוֹ. הופך את מיטתו (כדלקמן ה,יח). אוֹ בְּנָהּ. מאיש אחר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. כאשר אין הקרבה של הנפטרים לקרוביו קרבת שאֵר (קשר דם) אלא קרבה על ידי נישואין, אינו חייב להתאבל עם קרוביו עליהם.
ו. כַּמָּה חֲמוּרָה מִצְוַת אִבּוּל, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן – נִדְחֵית לוֹ הַטֻּמְאָה מִפְּנֵי קְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְיִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וכו' לָהּ יִטַּמָּא" (ויקרא כא,ב-ג) – מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְהִתְטַמֵּא – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּזְּכָרִים, שֶׁהֻזְהֲרוּ עַל הַטֻּמְאָה. אֲבָל הַכֹּהֲנוֹת, הוֹאִיל וְאֵינָן מֻזְהָרוֹת עַל הַטֻּמְאָה – כָּךְ אֵינָן מְצֻוּוֹת לְהִתְטַמֵּא לַקְּרוֹבִים, אֶלָּא אִם רָצוּ מִתְטַמְּאוֹת וְאִם לֹא רָצוּ לֹא יִתְטַמְּאוּ.
ו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. שמצווה להיטמא ושמטמאים אותו בעל כרחו. הוֹאִיל וְאֵינָן מֻזְהָרוֹת עַל הַטֻּמְאָה. כדלקמן ג,יא.
ז. אִשְׁתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן – מִתְטַמֵּא לָהּ עַל כָּרְחוֹ, וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמֵת מִצְוָה: כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא, לֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהּ אֶלָּא הוּא. וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא אֶלָּא לַנְּשׂוּאָה בִּלְבַד, אֲבָל הָאֲרוּסָה – לֹא יִתְטַמֵּא לָהּ.
ז. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מדברי חכמים. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמֵת מִצְוָה וכו'. אף על פי שאיסור טומאת כהן הוא מן התורה ואבלות על אשתו אינה אלא מדברי חכמים, מכיוון שהשוו אותה למת מצווה, נדחה איסור טומאת כהן מפני קבורתה (רדב"ז; לדין מת מצווה ראה לקמן ג,ח).
ח. וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן הֲרוּגֵי בֵּית דִּין וְהַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי צִבּוּר וְהַנְּפָלִים וְהַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת – אֵין הַכֹּהֵן מִתְטַמֵּא לָהֶן. וְעַד מָתַי הוּא מְצֻוֶּה לְהִתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו? עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כָּל הַמֵּתִים, שֶׁאִם נִתְטַמֵּא בָּהֶן, לוֹקֶה.
ח. כָּל אוֹתָן שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן. לעיל א,ט-יא. עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. עד שיכסו את הקבר.
ט. אִשְׁתּוֹ הַפְּסוּלָה – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ. לְפִיכָךְ, מִי שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְנִשֵּׂאת, וּבָא בַּעְלָהּ – שְׁנֵיהֶן אֵין מִתְטַמְּאִין לָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא פְּסוּלָה לִשְׁנֵיהֶן. אֲבָל מִתְטַמֵּא הוּא לְאִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֲלָלָה, וְכֵן מִתְטַמֵּא לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלִין; אֲפִלּוּ הָיוּ מַמְזֵרִים – מִתְטַמֵּא לָהֶם.
ט. אִשְׁתּוֹ הַפְּסוּלָה. שאסורה עליו ועליו לגרשה. מִי שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְנִשֵּׂאת וכו'. ודינה שאסורה לשני הבעלים וצריכה לקבל גט משניהם (ראה הלכות גירושין י,ה). חֲלָלָה. אישה שהייתה אסורה לכהונה ונבעלה לכהן, או אישה שנולדה מנישואי כהן עם אישה האסורה לו (הלכות איסורי ביאה יט,א). ודווקא אם התחללה לאחר שנולד, אבל אם התחללה קודם שנולד, הרי בן זה חלל ואינו מוזהר מלהיטמא למתים (כדלקמן ג,יא). פְּסוּלִין. חללים, שנולדו מגרושה שנישאה לכהן. מַמְזֵרִים. שנולדו מאיסורי עריות (חוץ מן הנולד מן הנידה, ראה הלכות איסורי ביאה טו,א).
י. אֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְכֹהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ" (ויקרא כא,ג). "הַבְּתוּלָה" – פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף הַבּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ" – מִי שֶׁהֲוָיָתָהּ בִּידֵי אִישׁ. "אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ" – פְּרָט לַאֲרוּסָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲרוּסָה לְכֹהֵן.
י. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְכֹהֵן. אף שנשארה בקדושת כהונה לעניין אכילת תרומה וכדומה, אינו מיטמא לה (תפארת למשה יו"ד סי' שעג). הַבּוֹגֶרֶת. שהגיעה לגיל שתים עשרה שנה ושישה חודשים, שנתמעטו בתוליה ואינה נקראת בתולה שלמה (ראה בבלי יבמות ס,א-ב, הלכות איסורי ביאה יז,יג). מֻכַּת עֵץ. שאבדו בתוליה כתוצאה מחבלה, ולא עקב בעילה. מִי שֶׁהֲוָיָתָהּ בִּידֵי אִישׁ. שנבעלה לאיש. אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ פְּרָט לַאֲרוּסָה. שהתקדשה לאחר ועדיין לא נבעלה.
יא. נִתְגָּרְשָׁה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵרוּסִין – מִתְטַמֵּא לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַקְּרוֹבָה אֵלָיו" – לְהָבִיא אֶת הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין.
יב. אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו, וְלַאֲחֹתוֹ" וכו' (ויקרא כא,ב-ג, ושם: וְלִבְנוֹ) – מַה בְּנוֹ הָרָאוּי לִירֻשָּׁתוֹ, אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הָרְאוּיִין לִירֻשָּׁתוֹ.
יב. אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הָרְאוּיִין לִירֻשָּׁתוֹ. ורק אחיו ואחותו מאביו ראויים לירשו (ראה הלכות נחלות א,ז).
יג. הַסְּפֵקוֹת – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָהּ יִטַּמָּא" (ויקרא כא,ג) – מִתְטַמֵּא הוּא עַל הַוַּדַּאי וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא עַל הַסָּפֵק. לְפִיכָךְ, הַוְּלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְהַבֵּן שֶׁהוּא סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶן מִסָּפֵק. וְכֵן כָּל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת סְפֵק גֵּרוּשִׁין אוֹ בְּגֵט פָּסוּל – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ.
יג. הַוְּלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ. ואין ידוע בוודאות מיהו האב של כל ולד. וְהַבֵּן שֶׁהוּא סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן. אישה שהתגרשה או התאלמנה ולא שהתה שלושה חודשים קודם שהתחתנה בשנית, ונולד לה בן ויש ספק אם הוא נולד לשבעה חודשים מהבעל האחרון או לתשעה חודשים מהבעל הראשון. וְכֵן כָּל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת סְפֵק גֵּרוּשִׁין. שיש ספק אם הגירושין חלו, כגון שזרק לה גט ברשות הרבים והוא נפל באמצע בין שניהם (הלכות גירושין ה,יב). אוֹ בְּגֵט פָּסוּל. גט שפסול מדברי חכמים (ראה שם י,ב), ומן התורה האישה מגורשת.
יד. אֵין הַכֹּהֵן מִתְטַמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו וְלֹא לְעֶצֶם מֵעַצְמוֹת אָבִיו. וְכֵן הַמְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת.
יד. לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו. אם נחתך מאביו אבר קודם שמת, אין הכהן נטמא לצורך קבורת אבר זה (ראה לקמן ג,א בביאור שאסור לכהן להיטמא לאבר מן החי). וְלֹא לְעֶצֶם מֵעַצְמוֹת אָבִיו. אם נחסר מאביו עצם או אבר לאחר שמת, אינו נטמא לצורך קבורת עצם זו. וְכֵן הַמְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו. שמלקטן ממקום קבורתן הראשון להביאן לקבורה במקום אחר. אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת. עמוד השדרה קיים. ואף ששדרה שלמה מטמאת את הנוגע בה כמת שלם (ראה הלכות טומאת מת ב,ח), לעניין היתר טומאת כהן אינה נחשבת כגוף שלם.
טו. נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְאָבִיו" (ויקרא כא,ב) – בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. וְכֵן שְׁאָר הַקְּרוֹבִים. הַטֻּמְאָה לַקְּרוֹבִים – דְּחוּיָה הִיא, וְלֹא הֻתְּרָה לַכֹּל. לְפִיכָךְ אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְטַמֵּא לְמֵת אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָהּ יִטַּמָּא" (ויקרא כא,ג) – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לַאֲחֵרִים עִמָּהּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: 'הוֹאִיל וְנִתְטַמֵּאתִי עַל אָבִי, אֲלַקֵּט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי אוֹ אֶגַּע בְּקֶבֶר פְּלוֹנִי'. לְפִיכָךְ, כֹּהֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְקָבְרוֹ בְּסוֹף בֵּית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא יִתְטַמֵּא לְקִבְרוֹת אֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ.
טו. הַטֻּמְאָה לַקְּרוֹבִים דְּחוּיָה הִיא וְלֹא הֻתְּרָה לַכֹּל. איסור הטומאה של הכהן נדחה מפני מצוות האבל על הקרובים, אבל אין בכך כדי להתיר לו להיטמא לאנשים אחרים.

תקציר הפרק 

🤔 מה עושים כשיש מקום רק לדגל אחד על הגג? על סוכתו של המציל בחוץ הים יש מקום לדגל אחד בלבד: לבן, אדום או שחור. גם אם המציל רוצה מאוד, הוא לא יכול לבחור יותר מדגל אחד כדי לאותת לרוחצים על מצב הים… בדומה לכך, גם ביהדות לפעמים יש מקום רק לדגל אחד. כל עוד ניתן לקיים במקביל את כל המצוות, אין התלבטות, כמובן; הדילמה מתחילה כאשר המשאבים מצומצמים ואז מתגלית במלוא עוצמתה התשובה לשאלה איזה דגל מניפים: "כמה חמורה מצוות איבול? שהרי הכהן, נדחית לו הטומאה מפני קרוביו כדי שיתעסק עמהן ויתאבל עליהן". במילים אחרות: דגל הטומאה מורד מפני דגל האבלות! עכשיו רק נשאר לכם לבחור באיזה צבע על אחד מהדגלים… 🏳️🚩🏴

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ב' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן