פרק ב', הלכות ברכות, ספר אהבה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּךְ הוּא: רִאשׁוֹנָה — בִּרְכַּת 'הַזָּן', שְׁנִיָּה — בִּרְכַּת 'הָאָרֶץ', שְׁלִישִׁית — 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם', רְבִיעִית — 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'. בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה — מֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקְּנָהּ, וּשְׁנִיָּה תִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ, וּשְׁלִישִׁית תִּקֵּן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וּבְרָכָה רְבִיעִית — חַכְמֵי מִשְׁנָה תִּקְּנוּהָ.
א. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. שמברכים אחר אכילת לחם מחמשת מיני דגן. לנוסחה ראה סדר התפילות, נוסח ברכת המזון. רִאשׁוֹנָה בִּרְכַּת הַזָּן. ברכת הודאה על טובו של ה' המפרנס את העולם. שְׁנִיָּה בִּרְכַּת הָאָרֶץ. הודאה על הנחלת ארץ ישראל, ועל המזון היוצא ממנה. שְׁלִישִׁית בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. בקשת רחמים על בניין ירושלים והחזרת מלכות בית דוד. רְבִיעִית הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הודאה על כל הטוב שגומל ה' לנו.
ב. הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאָכְלוּ פִּתָּן — אֵין מְבָרְכִין לְפָנֶיהָ. וּמְבָרְכִין לְאַחַר סְעוּדָתָן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת בִּלְבַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת: בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה כְּתִקְנָהּ, שְׁנִיָּה פּוֹתֵחַ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וְכוֹלֵל 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם' בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וְחוֹתֵם בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ. וְאִם הָיוּ עוֹשִׂין בִּסְעוּדָתָן בִּלְבַד אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶן — מְבָרְכִין כְּתִקְנָן אַרְבַּע בְּרָכוֹת כִּשְׁאָר כָּל אָדָם.
ב. הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה וכו'. שהיו שכירים, וחששו חכמים לביטול מלאכת המעסיק ולכן המעיטו בחיובם בברכות. אֵין מְבָרְכִין לְפָנֶיהָ. שברכה זו היא מדברי חכמים (לעיל א,ב). שְׁתֵּי בְּרָכוֹת בִּלְבַד. במקום ארבע שנזכרו לעיל ה"א. כְּתִקְנָהּ. בשלמותה. שְׁנִיָּה פּוֹתֵחַ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ וכו'. משלב את הברכה השנייה והשלישית יחד, שההודאה על ירושלים אף היא מעניין ההודאה על הארץ. וְאִם הָיוּ עוֹשִׂין בִּסְעוּדָתָן וכו'. שהם מקבלים בשכרם את סעודות אותו היום בלבד. ומשום ששכרם מועט ואין הפסד רב בבטלתם, לא תיקנו שיקצרו בברכותיהם (ראה גם הלכות תפילה ה,ח). אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶן. אוכל יחד עמם, ואז הפועלים מברכים כמותו.
ג. בִּרְכַּת הָאָרֶץ — צָרִיךְ לוֹמַר הוֹדָיָה בִּתְחִלָּתָהּ וּבְסוֹפָהּ, וְחוֹתֵם בָּהּ: 'עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן'. וְכָל שֶׁלֹּא אָמַר 'אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה' בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ בְּרִית וְתוֹרָה, וּלְהַקְדִּים בְּרִית לְתוֹרָה, שֶׁהַבְּרִית הַזֹּאת שֶׁאוֹמְרִין בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ הִיא בְּרִית מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נִכְרְתוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרִיתוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית וכו' מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" (דברים כח,סט), וְכָתוּב: "אַתֶּם נִצָּבִים וכו' לְעָבְרְךָ בִּבְרִית" וכו' (שם כט,ט-יא).
ג. אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה. ששבח הארץ הוא עיקרה של ברכה זו. וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ בְּרִית וְתוֹרָה. ברית מילה וקבלת התורה, שבזכות שתיהן נחלו ישראל את הארץ. שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת. שהמילה ברית נזכרת שלוש עשרה פעמים בפרשת הציווי על המילה (ראה הלכות מילה ג,ט). וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נִכְרְתוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרִיתוֹת. על נתינתה של התורה כולה. אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית וכו' מִלְּבַד הַבְּרִית. "אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב". ומפסוק זה מובן שעל קבלת התורה וקיומה נכרתו שתי בריתות: בארץ מואב, ובחורב (הר סיני). אַתֶּם נִצָּבִים וכו'. וזו הברית השלישית.
ד. בְּרָכָה שְׁלִישִׁית — פּוֹתֵחַ בָּהּ: 'רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ' אוֹ: 'נַחֲמֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ', וְחוֹתֵם בָּהּ: 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם' אוֹ: 'מְנַחֵם עַמּוֹ בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם'. וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת בְּרָכָה זוֹ 'נֶחָמָה'. וְכָל מִי שֶׁלֹּא אָמַר 'מַלְכוּת בֵּית דָּוִד' בִּבְרָכָה זוֹ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עִנְיַן הַבְּרָכָה, שֶׁאֵין נֶחָמָה גְּמוּרָה אֶלָּא בַּחֲזָרַת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.
ד. וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת בְּרָכָה זוֹ נֶחָמָה. שמזכירים בה לשונות של רחמים ותנחומים. עִנְיַן הַבְּרָכָה. נושא הברכה. בַּחֲזָרַת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. בביאת המשיח, שהוא מזרע דוד (ראה הלכות מלכים יא,א).
ה. בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מַתְחִיל בְּנֶחָמָה וּמְסַיֵּם בְּנֶחָמָה, וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע. כֵּיצַד? מַתְחִיל 'נַחֲמֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּצִיּוֹן עִירָךְ' אוֹ 'רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ' וכו', וּמְסַיֵּם: 'מְנַחֵם עַמּוֹ בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם' אוֹ 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם'; וְאוֹמֵר בָּאֶמְצַע בְּשַׁבָּת: 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, וְנִשְׁבֹּת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ'. וּבְיָמִים טוֹבִים אוֹמֵר: 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא' וכו'. וְכֵן בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מוֹסִיף בְּאֶמְצַע בְּרָכָה שְׁלִישִׁית 'יַעֲלֶה וְיָבֹא'.
ה. קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. מזכיר את עניינו של היום. רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה. רצה בנו והניח לנו בזכות קיום מצוותיך, ובזכות שמירת השבת.
יַעֲלֶה וְיָבֹא. תפילה למועדים, שהיא בקשה להיזכר לפני ה' בימים אלו. לנוסחה המלא ראה סדר התפילות, ברכות תפילת העמידה,ד.
ו. בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים מוֹסִיף בְּאֶמְצַע בִּרְכַּת הָאָרֶץ 'עַל הַנִּסִּים' וכו', כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹסִיף בַּתְּפִלָּה. וְיוֹם טוֹב אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מַזְכִּיר 'רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ' תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ 'יַעֲלֶה וְיָבֹא'. וְכֵן רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מַזְכִּיר 'עַל הַנִּסִּים' בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וּ'רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ' וְ'יַעֲלֶה וְיָבֹא' בְּנֶחָמָה.
ו. עַל הַנִּסִּים. תוספת שיש בה הודאה על הנס שקרה באותו הזמן. לנוסחה המלא ראה סדר התפילות, ברכות תפילת העמידה,ז. מַזְכִּיר רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ תְּחִלָּה. שהזכרת השבת תדירה, ולפיכך קודמת. רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. שמלבד הזכרת שבת וראש חודש צריך להזכיר גם את חנוכה.
ז. בְּרָכָה רְבִיעִית — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת. וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ הָאוֹרֵחַ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת — מוֹסִיף בָּהּ בְּרָכָה לְבַעַל הַבַּיִת. כֵּיצַד מְבָרְכוֹ? אוֹמֵר: 'יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִּכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא'. וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹסִיף בְּבִרְכַּת בַּעַל הַבַּיִת וּלְהַאֲרִיךְ בָּהּ.
ז. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת. להזכיר את מלכותו של ה' שלוש פעמים ('מלך העולם… מלכנו… המלך הטוב').
ח. וּכְשֶׁמְּבָרְכִין בְּבֵית הָאָבֵל אוֹמֵר בִּבְרָכָה רְבִיעִית: 'הַמֶּלֶךְ הַחַי, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֵל אֱמֶת, דַּיַּן אֱמֶת, שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו וְעַמּוֹ וּבַכֹּל אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ'. וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָאָבֵל לְנַחֲמוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְגוֹמֵר: 'הָרַחֲמָן' וכו'.
ח. אוֹמֵר בִּבְרָכָה רְבִיעִית. במקום הנוסח הרגיל: 'המלך הטוב והמטיב… וכל טוב'. הַמֶּלֶךְ הַחַי הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וכו'. ברכה שיש בה צידוק הדין. וְגוֹמֵר הָרַחֲמָן. סיום ברכת המזון.
ט. בְּבֵית חֲתָנִים מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים אַחַר אַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵלּוּ בְּכָל סְעוּדָה וּסְעוּדָה שֶׁאוֹכְלִין שָׁם. וְאֵין מְבָרְכִין בְּרָכָה זוֹ לֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים. וְעַד כַּמָּה מְבָרְכִין אוֹתָהּ? אִם הָיָה אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה — מְבָרְכִין אוֹתָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד. וְאִם הָיָה בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה אוֹ אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה — מְבָרְכִין אוֹתָהּ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
ט. בְּבֵית חֲתָנִים. מקום שבו חוגגים את ימי השמחה שאחר הנישואין (ראה הלכות אישות י,יב). וְעַד כַּמָּה. במשך כמה זמן. אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה. שלשניהם אין אלו הנישואין הראשונים. בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד. הוא יום הנישואין, שאין בנישואין אלה שמחה רבה כל כך.
י. בְּרָכָה זוֹ שֶׁמּוֹסִיפִין בְּבֵית חֲתָנִים, הִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מִשֶּׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל נִשּׂוּאִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הָאוֹכְלִים הֵן שֶׁעָמְדוּ בְּבִרְכַּת נִשּׂוּאִין וְשָׁמְעוּ הַבְּרָכוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ הָאוֹכְלִין אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בִּרְכוֹת נִשּׂוּאִין בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין — מְבָרְכִין בִּשְׁבִילָן אַחַר בִּרְכַּת מָזוֹן שֶׁבַע בְּרָכוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה, וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן.
י. הִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מִשֶּׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל נִשּׂוּאִין. 'אשר ברא ששון ושמחה' ואת אותן שבע הברכות מברכים בזמן הנישואין (הלכות אישות י,ג). אִם הָיוּ הָאוֹכְלִין אֲחֵרִים… מְבָרְכִין בִּשְׁבִילָן אַחַר בִּרְכַּת מָזוֹן שֶׁבַע בְּרָכוֹת. שברכות אלו נאמרות לכבוד הקהל שמשתתף בשמחת חתן וכלה, ולכן אם באו אורחים נוספים שלא היו בזמן הברכות מברכים לכבודם. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן. צריך שיהיה שם מניין, ואף החתן עצמו מצטרף למניין העשרה (ראה גם הלכות אישות י,ה). [הערה: בדפוסים נוספה כאן הלכה יא ובה נוסח שבע הברכות. הלכה זו חסרה ברוב כתבי היד, והיא הועתקה לכאן מהלכות אישות י,ג.]
יב. שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב קְדֻשַּׁת הַיּוֹם: אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית — בְּשַׁבָּת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן שַׁבַּת מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְאוֹת וְלִבְרִית קֹדֶשׁ, בָּרוּךְ אַתָּה יי מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת', וּבְיוֹם טוֹב אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, בָּרוּךְ אַתָּה יי מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים', וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית וְגוֹמֵר; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית — פּוֹסֵק וְחוֹזֵר לָרֹאשׁ, שֶׁהוּא בִּרְכַּת 'הַזָּן'.
יב. קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. תוספות 'רצה' או 'יעלה ויבוא' (לעיל הל' ה-ו). לְאוֹת וְלִבְרִית קֹדֶשׁ. שהשבת היא אות וברית בין ישראל לה' (ראה שמות לא,טז-יז). נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית. וברכה זו אינה מעיקרה של ברכת המזון (ראה לעיל הל' א-ב), ולפיכך לאחר שהתחיל בה נחשב שסיים את ברכת המזון. פּוֹסֵק. מפסיק מלברך את הברכה הרביעית. וְחוֹזֵר לָרֹאשׁ שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַזָּן. שיש חיוב אכילת סעודה בשבת וביום טוב, ולפיכך ההזכרה מעכבת בברכה (וראה גם הלכות תפילה י,ז, י,י-יא).
יג. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שָׁכַח וְלֹא אָמַר 'יַעֲלֶה וְיָבֹא': אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית — אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן', וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהּ, וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית וְגוֹמֵר; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית — גּוֹמֵר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. וְכֵן בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וּבַחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, אִם שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר הָעִנְיָן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן — אֵינוֹ חוֹזֵר.
יג. לְזִכָּרוֹן. שבזמן זה נזכרים לפני ה' (ראה לעיל ה"ה בעניין יעלה ויבוא). וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהּ. שאינו מסיים בה 'ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חודשים' כדרך שמסיים ביום טוב. גּוֹמֵר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. מסיים את הברכה הרביעית, משום שאין חובת אכילת סעודה בראשי חודשים. וְכֵן בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. דינו שווה לראש חודש ואם נזכר קודם שהתחיל ברכה רביעית אומר 'ברוך שנתן…'. וּבַחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים אִם שָׁכַח וכו'. שההזכרה בהם אינה מעכבת (ראה הלכות תפילה י,יד).
יד. מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרֵךְ, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְכֵן אִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע אִם בֵּרֵךְ אִם לֹא בֵּרֵךְ — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, וְהוּא שֶׁלֹּא נִתְאַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו.
יד. נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו. לפני שהאוכל התעכל, כאשר האדם עדיין שבע מאכילתו.
נֶעְלַם מִמֶּנּוּ. שכח. חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. משום שברכת המזון היא מצווה מן התורה (לעיל א,א), וספקה להחמיר (והשווה לקמן ח,יב).

תקציר הפרק 

פרק ב הלכות ברכות

ברכת המזון

ברכת המזון כוללת 3⃣ ברכות מהתורה: ברכת הזן, ברכת הארץ ו"בונה ירושלים", וברכה נוספת "הטוב והמטיב" מתקנת חכמים. בברכת הארץ חובה להזכיר הודיה על מצוות ברית המילה ועל התורה ובברכת "בונה ירושלים" חובה להזכיר את מלכות בית דוד "שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד".
בשבת מוסיף "רצה והחליצנו" וביום טוב "יעלה ויבוא" בברכה שלישית, ובחנוכה ופורים "על הניסים" בברכה שנייה. האורח מברך את בעל הבית בברכה רביעית וכן האבל מצדיק עליו את הדין בברכה זו. בשבע ברכות כשאוכלים בבית חתנים מוסיפים את הברכה השביעית "אשר ברא" וכשיש פנים חדשות שלא היו בחופה אומרים את כל שבע הברכות.
בשבת ויום טוב אם שכח ולא אמר "רצה" או "יעלה ויבוא", אם נזכר לפני תחילת הברכה הרביעית אומר שם את ברכת "אשר נתן" ואם שכח חוזר לראש. בר"ח וחוה"מ אם התחיל ברכה רביעית אינו חוזר.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר אהבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. לאיזו "ברית" מתכוונים בברכת הארץ?

א- ברית בין הבתרים.
ב- ברית התורה.
ג- ברית מילה.

[פרק ב', הלכה ג']

2. מתי תהיה לנו נחמה גמורה?

א- כשכל ישראל ישמרו את התורה.
ב- כשייבנה בית המקדש.
ג- כשתחזור מלכות בית דוד.

[פרק ב', הלכה ד']

3. מה צריך להוסיף בברכה רביעית?

א- על הנסים.
ב- יעלה ויבוא.
ג- ברכת האורח.

[פרק ב', הלכה ז']

4. שכח לברך אחר אכילתו – מתי חוזר ומברך?

א- אם לא עברו 72 דקות.
ב- אם עדיין לא נתאכל המזון שבמעיו.
ג- אם לא עקר ממקומו.

[פרק ב', הלכה י"ד]

תשובות
1-ג 2-ג 3-ג 4-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן