א. נִכְסֵי גֵּר שֶׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, וְנִכְסֵי הַהֶפְקֵר, וְשָׂדֶה שֶׁמְּכָרָהּ הַגּוֹי לְיִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִיק בָּהּ – כֻּלָּם דִּינָם שָׁוֶה: כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהֶן בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַחֲזָקָה שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְכִירָה – קָנָה, חוּץ מֵאֲכִילַת הַפֵּרוֹת.
ב. כֵּיצַד? הַלּוֹקֵחַ קַרְקַע מֵחֲבֵרוֹ וְהֶחֱזִיק בָּהּ בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיהָ – קָנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל בְּנִכְסֵי הַהֶפְקֵר אוֹ נִכְסֵי הַגֵּר, אֲפִלּוּ אָכַל פֵּרוֹת הָאִילָן כַּמָּה שָׁנִים – לֹא קָנָה לֹא גּוּף הָאִילָן וְלֹא גּוּף הַקַּרְקַע, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הָאָרֶץ אוֹ יַעֲבֹד עֲבוֹדָה בָּאִילָן.
וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּאִילָן בַּעֲבוֹדָה שֶׁעָבַד בְּגוּף הָאִילָן, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ: זֶה הָאַחֲרוֹן קָנָה.
ג. יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאִם הֶחֱזִיק בָּהֶן הַלּוֹקֵחַ לֹא קָנָה עֲדַיִן, וְאִם הֶחֱזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן בְּנִכְסֵי הַגֵּר אוֹ נִכְסֵי הֶפְקֵר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – קָנָה. כֵּיצַד? הַמּוֹצֵא פַּלְטוֹרִין גְּדוֹלִים בְּנוּיִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וְסִיֵּד בָּהֶן סִיּוּד אַחֵר אוֹ כִּיֵּר בָּהֶן כִּיּוּר אַחֵר, כְּמוֹ אַמָּה אוֹ יָתֵר כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – קָנָה.
ד. הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה. הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה. הַנָּר אֶת הַשָּׂדֶה בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה.
הַמְפַצֵּל זְמוֹרוֹת הַגֶּפֶן אוֹ שְׂרִיגֵי הָאִילָנוֹת וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר: אִם דַּעְתּוֹ לַעֲבוֹדַת הָאִילָן – קָנָהוּ; וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַאֲכִיל הָעֵצִים לַבְּהֵמָה – לֹא קָנָה.
ה. כֵּיצַד? הָיָה כּוֹרֵת מִכָּאן וּמִכָּאן – הֲרֵי חֶזְקָתוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַעֲבוֹדַת הָאִילָן. הָיָה כּוֹרֵת מֵרוּחַ אַחַת – אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לָעֵצִים.
וְכֵן הַמְלַקֵּט עֵצִים וַעֲשָׂבִים מִן הַשָּׂדֶה: אִם דַּעְתּוֹ לְתַקֵּן הָאָרֶץ – קָנָה; וְאִם לָעֵצִים – לֹא קָנָה.
ו. כֵּיצַד? לִקֵּט הַגַּס וְהַדַּק – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְתַקֵּן אֶת הָאָרֶץ. לִקֵּט הַגַּס הַגַּס – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָעֵצִים.
וְכֵן הַמַּשְׁוֶה פְּנֵי הָאָרֶץ: אִם דַּעְתּוֹ לְתַקֵּן הָאָרֶץ – קָנָה; וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַשְׁווֹת מָקוֹם שֶׁיַּעֲמִיד בּוֹ גֹּרֶן – לֹא קָנָה.
ז. כֵּיצַד? הָיָה לוֹקֵחַ עֲפַר הַמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ וְנוֹתְנוֹ לְמָקוֹם הַנָּמוּךְ – הֲרֵי זֶה מְתַקֵּן הָאָרֶץ. רְאִינוּהוּ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל זֶה, אֶלָּא מַשְׁלִיךְ הֶעָפָר וְהַצְּרוֹרוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּלֹא הַקְפָּדָה – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהַשְׁווֹת מָקוֹם לְדַיִשׁ.
וְכֵן הַפּוֹתֵחַ מַיִם לְתוֹךְ הָאָרֶץ: אִם לְתַקֵּן הָאָרֶץ – קָנָה; וְאִם לָצוּד הַדָּגִים – לֹא קָנָה.
ח. כֵּיצַד? עָשָׂה מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ הַמַּיִם בִּלְבַד – הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לְתַקֵּן הָאָרֶץ. עָשָׂה שְׁנֵי פְּתָחִים, אֶחָד לְהַכְנִיס וְאֶחָד לְהוֹצִיא – הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לָצוּד דָּגִים.
ט. הַבּוֹנֶה פַּלְטוֹרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא אַחֵר וְהֶעֱמִיד לָהֶן דְּלָתוֹת – קָנָה הָאַחֲרוֹן, שֶׁהָרִאשׁוֹן לֹא עָשָׂה בְּגוּף הָאָרֶץ כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁעָשָׂה גַּל שֶׁל אֲבָנִים עַל גַּב הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹעִיל בְּגָדֵר זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחָב בְּיוֹתֵר וּמְפֻלָּשׁ, וְאֵין צוּרַת אוֹתוֹ הַבִּנְיָן מוֹעֶלֶת עַד שֶׁיַּעֲמִיד דְּלָתוֹת.
י. הַמֵּפִיץ זֶרַע לְתוֹךְ הַתְּלָמִים – לֹא קָנָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִשְׁלִיךְ הַזֶּרַע לֹא הִשְׁבִּיחַ כְּלוּם, וּבְעֵת שֶׁצָּמַח וְהִשְׁבִּיחַ – שֶׁבַח הַבָּא מֵאֵלָיו הוּא, וְאֵינוֹ קוֹנֶה.
יא. הָיְתָה מְחִצָּה בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא זֶה וְעָשָׂה מְחִצָּה אַחֶרֶת עַל גַּבָּהּ – לֹא קָנָה, וַאֲפִלּוּ נִבְלְעָה מְחִצָּה הַתַּחְתּוֹנָה וַהֲרֵי הָעֶלְיוֹנָה קַיֶּמֶת, שֶׁבְּעֵת שֶׁבָּנָה לֹא הוֹעִיל, וּבְעֵת שֶׁהוֹעִיל, מֵאֵלָיו בָּא הַמַּעֲשֶׂה.
יב. הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּבַהֶפְקֵר וְהוּא אֵין דַּעְתּוֹ לִקְנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבָּנָה וְגָדַר – לֹא קָנָה.
יג. הָעוֹדֵר בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּכְסָבוּר שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ – לֹא קָנָה. עָדַר בְּנִכְסֵי גֵּר זֶה וּכְסָבוּר שֶׁהֵן שֶׁל גֵּר אַחֵר, הוֹאִיל וְנִתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו אֵלּוּ לִקְנוֹת מִן הַהֶפְקֵר – הֲרֵי זֶה קָנָה.
יד. הָיָה מַשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַגֵּר, וּכְשֶׁמֵּת הַגֵּר בָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בַּמַּשְׁכּוֹן – מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת הַגֵּר בָּטַל שִׁעְבּוּדוֹ.
טו. הָיָה מַשְׁכּוֹן הַגֵּר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בּוֹ – לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו, וְהָאַחֲרוֹן קוֹנֶה אֶת הַשְּׁאָר.
טז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן בַּחֲצַר הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם הָיָה בַּחֲצֵרוֹ – חֲצֵרוֹ קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן מְצִיאָה, וְאֵין לָזֶה הָאַחֲרוֹן כְּלוּם.
יז. גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים גְּדוֹלִים – קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין. אֲבָל הָעֲבָדִים הַקְּטַנִּים – הֲרֵי הֵן כַּבְּהֵמָה, וְכָל הַמַּחֲזִיק בָּהֶן זָכָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דַּרְכֵי הַחֲזָקָה שֶׁיִּקָּנוּ בָּהּ הָעֲבָדִים.
יח. גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו, וְשָׁמְעוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵת אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת – כֻּלָּן חַיָּבִין לְהַחֲזִיר. הֶחֱזִירוּ כֻּלָּן וְאַחַר כָּךְ שָׁמְעוּ שֶׁשְּׁמוּעָה הָרִאשׁוֹנָה אֱמֶת הָיְתָה, וּבָרִאשׁוֹנָה מֵת אוֹ מֵת בְּנוֹ מִקֹּדֶם אוֹ הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ – כָּל הַמַּחֲזִיק בַּשְּׁנִיָּה קָנָה, וּבָרִאשׁוֹנָה לֹא קָנָה.